ד"ר גילת בן שטרית עוסקת בבעיה של בעלי הדיור ה"חלשים", נוטלי משכנתאות, אשר נענו למגמה הכללית בחברה, המעדיפה דיור בבעלות (להבדיל משכירות), אך נקלעו למצב בו אין באפשרותם לעמוד בהחזרי המשכנתא. ברוב שנות המדינה לא התעורר צורך להתמודד עם קשיים של לווים בהחזרת תשלומי המשכנתא. גם לא התפתחו בלים נאותים להגנה על נוטלי המשכנתאות. ד"ר בן שטרית מציעה כיוון לפיתרון -- "לבטח" את נוטלי המשכנתאות, בהתערבות המדינה, כדי להבטיח שלא ייקלעו למצב בו אי-פירעון המשכנתא יחשוף אותם לפינוי ולחובות שיישארו גם לאחר הפינוי.
המחקר המוצג בחוברת מלווה בדברים שעלו בדיון מומחים בתחום הדיור בישראל, שתגובותיהם מעידות עד כמה מגוונות פניה של הסוגיה אשר הוצגה, ובעקבותיה עלו שאלות נוספות, בנוגע למעורבות המדינה בתחום הדיור.

המחקר החדש של פרופ' דב צ'רניחובסקי, ד"ר שלמה מזרחי ועו"ד צבי פרנקל מצביע על הצורך לחזק את הדיווחיות של קופות-החולים בישראל, אשר העדרה יש בו כדי לפגוע ביכולתן לשרת נאמנה את הציבור. המחקר מציע שלוש חלופות להשגת היעד, ביסודן בקרה ציבורית מסודרת על הקופות לפי כללי המנהל הציבורי ובהתאם להוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי. המחקר עומד על אופיין הציבורי של הקופות, על אחריותן הציבורית והמשפטית, ועל הצורך בביטוי אלה בתקנוני הקופות ובהתנהלותן. המחקר מתמקד בהעדר מימוש האחריות על-ידי הקופות בעיקר כנובע מאי-קיום חובת הדיווח לציבור ובחוסר נשיאה באחריות כלפיו. המחקר מציע חלופות להסדרת המצב באמצעות שינוי המבנה הניהולי של הקופות, בעיקר בנוגע למינוי מועצת המנהלים שלהן ולתפקודן של מועצות אלה.

ההתעניינות במערכת הביטחון הסוציאלי גוברת בשנים האחרונות במדינות שונות על רקע התרחבות תופעת ההגירה ושינויים משמעותיים שחלו בשיעורי ההגירה במדינות הללו. גם בישראל, ששיעורי המהגרים בה מהגבוהים בעולם, עולות שאלות רבות בתפר שבין מערכת הביטחון הסוציאלי וההגירה - העלייה.
מהמחקר שערכנו עולה, כי למערכת הביטחון הסוציאלי תפקיד רב חשיבות בתהליך קליטתם של העולים בישראל. הדבר מתגלה בשיעורים הגבוהים של מקבלי הקצבאות מקרב העולים, ובחלקן הגבוה, יחסית, של הקצבאות בהכנסות משקי הבית שלהם. השיעור של מקבלי הקצבאות בקרב העולים עלה על פני זמן ורמתן גבוהה במקצת בהשוואה לוותיקים. עם זאת, קיימים הבדלים בין עולים לוותיקים בסוגי הקצבאות.
באשר למימון מצאנו, כי חלקם של העולים במימון המערכת של מדינת הרווחה קטן אמנם בהשוואה לוותיקים, אולם על פני זמן ניכרת עלייה ברמת השתתפותם, וניכר כי הפער בשיעורי המימון לעומת הוותיקים מצתמצם.

על אף חשיבותה של המדיניות החברתית, מעטים הם הניסיונות השיטתיים לבחון את ההיבטים המגוונים של נושא זה ולעמוד על הגורמים המסבירים את תהליך עיצובה. הספר, שהתפרסם זה עתה במרכז (360 עמ'), מבקש לתרום להבנה טובה יותר של המדיניות החברתית בישראל, באמצעות ניתוח התפתחותה ועיצובה של המדיניות שאומצה בתחומים מגוונים של מערכת השירותים החברתיים -- ביטחון סוציאלי, חינוך, בריאות, בריאות הנפש, זכויות אנשים עם מוגבלות, שירותי רווחה אישיים, שלום הילד, דיור וקליטת עלייה. פרקי הספר, שנכתבו על-ידי החוקרים המובילים בתחומים אלה, מאירים כמה מן התהליכים החברתיים המרכזיים בישראל ויורדים אל שורשיהן של רבות מן הבעיות המעסיקות את החברה הישראלית. בדומה לפרסומים אחרים של מרכז טאוב, שהתמחותו בניתוח המדיניות החברתית בישראל, ספר זה יסייע למעצבי המדיניות, לחוקרים, לתלמידים, ולציבור המתעניין במדיניות חברתית, להבין טוב יותר את תהליך עיצוב המדיניות החברתית בישראל.

המאמר מתבסס על דיוני צוות החינוך של המרכז, שהתקיימו במהלך השנה האחרונה בהשתתפות מנהלים של בתי-ספר, רובם מהחינוך העל-יסודי. המאמר מעלה תרומה ייחודית לדיון באלימות בבתי-הספר, כאשר המאפיין המרכזי שנבע מן הדיונים הוא הקיטוב העולה בין שתי נקודות מוצא: האלימות כ"מחלה מיובאת", המוכנסת לבית-הספר מן החוץ ואיננו נובעת ממנו; או - האלימות הנובעת מתוך בית-הספר עצמו, כסיצמטום למבנה שלו ולדרכי פעולתו. המאמר סוקר בקצרה את הממדים והמאפיינים של אלימות ומופעיה בבתי-הספר למול האתגר הניצב בפני בתי-הספר והקהילות סביבם. במאמר כלולות המלצות על-פי מעשים שצלחו.

הסקירה כוללת גרפים, טבלאות ודברי הסבר קצרים, הנתונים מבט רחב היקף על הנוף החברתי והכלכלי בישראל. נכללים בה השוואות בינלאומיות וניתוחים שנעשו בישראל לאורך זמן. כמו כן נכללות בסקירה תוצאות נבחרות מהסקר החברתי השנתי 2005 בנושאי בריאות ותעסוקה.
באנגלית בלבד

נכלל בדו"ח השנתי 2005
לאחרונה מרבים לדבר על הפרטה במערכות חברתיות בכלל ובמערכת החינוך בפרט. מאמר זה בוחן את ההגדרות המתייחסות להפרטה בתחום החינוך, כדי למקד את הדיון בסוגיות חינוכיות שונות. העבודה כוללת מיפוי של מערכת החינוך על כל רמותיה מבחינת פריסת המוסדות לפי הגדרות שונות של הפרטה. כמו כן כולל המאמר הצעות להרכב אפשרי ומועדף של מרכיבים ציבוריים ופרטיים בכל אחד מסוגי מוסדות החינוך לאור הניסיון בעולם.

נכלל בדו"ח השנתי 2005
מאמצע שנות השמונים מתבצע במדינת ישראל תהליך הפרטה של חברות עסקיות בבעלות הממשלה וחל צמצום בחלקו של המגזר הציבורי במשק, שהקיף בעבר תחומים רבים. עם מינוי נתניהו לתפקיד שר האוצר (בממשלה הקודמת), הועמדה התכנית להקטנת המגזר הציבורי והחתירה להפרטת השירותים במרכז המדיניות הכלכלית ארוכת הטווח של ישראל. עבודה זו בוחנת את המדיניות שננקטה מאמצע שנות השמונים וממקדת את הדיון בהשלכותיה.

נכלל בדו"ח השנתי 2005
מרכז טאוב עורך סקר חברתי מדי שנה בשש השנים האחרונות; הסקר הוא סקר דעת קהל, היוצר תמונה בהירה של תחושת הרווחה והביטחון של הציבור הישראלי.

נכלל בדו"ח השנתי 2005
פרק זה בדו"ח השנתי בוחן את תקציב המדינה ככלי ראשי במימוש מדיניות הממשלה: התפתחויות כלכליות בשנה החולפת, ניתוח של מדיניות הקצאת משאבים של הממשלה והקצאת משאבים לפי תחומי פעילות מרכזיים, הקצאת משאבים חברתית ותשלומי העברה (מערכת הביטוח הלאומי.)

נכלל בדו"ח השנתי 2005
סדרה של גרפים וטבלאות ידידותיים למשתמש מציגה תמונה של צמיחת החברה והכלכלה בישראל; כולל השוואות בינלאומיות.

החוברת כוללת אוסף סקירות של הצוותים בתחומים השונים, שהכינו עבודות לקראת הכנס: בתחום הרווחה - סיכום מספר ניירות עמדה של חברי הצוות, בראשית פרופ' אריאלה לבנשטיין; בתחום החינוך - עבודה על הנושא בין חינוך לעבודה, נרי הורוביץ, דלית שטרנברג וגילה בן-הר; בתחום הבריאות - זכות הפרט וחובה החברה, ליאון אפשטיין וגבי בן-נון; בתחום הביטוח הלאומי - סקירה מאת יגאל בן-שלום.

מדינת ישראל מחויבת, כמו מדינות רבות אחרות, לרפורמה בבריאות הנפש, שנועדה להעביר את הדגש מטיפול בחולי הנפש במוסדות פסיכיאטריים אל הקהילה. המאמר סוקר את הנושא, את הרקע, את ההתפתחויות שחלו בדרך ליישום הרפורמה והוא עומד על החיבור ההכרחי בין מרכיבי הרפורמה, המרכיב המבני והמרכיב הביטוחי. המאמר מציב בפנינו את תמונת המצב ועומד על התחומים אשר טרם מצאו את פתרונם לעת הזאת.

במסמך מוצעת היערכות חדש בבית-הספר העל-יסודי על רקע הישגים שאינם משביעי רצון, פערים עמוקים בין תלמידים, אווירת ניכר גבוהה ופגיעה בכוחו המחנך של מערך בית-הספר ומוריו. מדובר ביצירת מישלב של הכיתה, כמסגרת בסיסית וקבוצות לימוד. חלק משמעותי מן הלמידה יתקיים בקבוצות קטנות, בהנחיה פרטנית, המכוונת לצורכי התלמידים באופן ספציפי. הכוונה איננה לביטול הכיתה אלא להוספת מרכיב משמעותי נוסף של היערכות הלימודים, בו יוגבר הקשר והמפגש היומי בין המורים לבין תלמידים.

ההתפתחויות השונות בעולם בתחום התעסוקה, כמו השינוי שחל במשקלם של ענפים עתירי הון אנושי ואחרים, התמשכותה של אבטלה בשיעורים גבוהים לאורך זמן ועלייה בשיעורי העובדים הזרים לא פסחו על ישראל (במאמר מוצגים נתונים). המאמר קושר בין ההתפתחויות בתחום התעסוקה לבין מערכות רווחה ותכניות רווחה שונות. הגישה היא שיש חשיבות לראייה מערכתית כוללת, אשר תאפשר לבחון צעדי מדיניות שונים ואת השפעתם על התעסוקה.

כתוצאה מתהליכים גלובליים - התגברות הסחר החופשי ושינויים טכנולוגיים מהירים - הלכו והתרחבו פערי השכר וחלקם שך בעלי שכר נמוך במשק הישראלי. הקיטוב הואץ עוד יותר על-ידי תהליכים בעלי אופי מקומי, כמו היחלשות כוחם הארגוני של עובדים בלתי מיומנים וכניסה מסיבית של עובדים זרים. כתוצאה מהעלייה בחלקם שך בעלי השכר הנמוך השתנו פני העוני בישראל, המורכב יותר ויותר ממשפחות של עובדים בעלי שכר נמוך. המאמר מציב כיוון למדיניות ממשלתית בתחום חשוב זה.

מרכז טאוב עורך סקר חברתי מדי שנה בשש שנים האחרונות; הסקר הוא סקר דעת קהל, היוצר תמונה בהירה של תחושת הרווחה והביטחון החברתי של הציבור הישראלי.

חלק זה של הדו"ח השנתי כולל 4 פרקים על התפתחות ומגמות חדשות במערכת החינוך, שירותי הבריאות, שירותי רווחה אישיים ותשלומי העברה (מערכת הביטוח הלאומי).

פרק זה בדו"ח השנתי בוחן את תקציב המדינה ככלי ראשי במימוש מדיניות הממשלה; התפתחויות כלכליות בשנה החולפת, ניתוח של מדיניות הקצאת משאבים שך הממשלה והקצאת משאבים לפי תחומי פעילות מרכזיים, הקצאת משאבים חברתית ותשלומי העברה (מערכת הביטוח הלאומי).

סדדרה של גרפים וטבלאות ידידותיים למשתמש מציגה שני נושאים מרכזיים, האחד התפתחות ההוצאה החברתית; והנושא השני - מאפייני תעסוקה ואבטלה, כולל השוואות בינלאומיות.