בריאות
בחינת מערכת הבריאות של ישראל במהלך השנים, תוך השוואה למערכות בריאות אחרות בעולם, חיונית למיצוי משאבי הבריאות הקיימים. תכנית המדיניות בתחום הבריאות מתמקדת בהיבטים מגוונים של המערכת, ובכללם ההבדלים בין הנגישות לטיפול רפואי ורמת הכיסוי, עלויות והידע הרפואה המקצועית.
- עמיתי תוכניות מדיניות
- יו”ר
- דב צ’רניחובסקי
- עמיתים
- אורי אבירם
- מאיר אורן
- אשר אלחיאני
- ליאון אפשטיין
- רן בליצר
- גבי בן-נון
- שי בריל
- יצחק ברלוביץ
- שלמה ברנון
- בשארה בשאראת
- נחלה בשרה
- איריס גינזבורג
- קובי גלזר
- חיים דורון
- יונתן הלוי
- ערן הלפרן
- טוביה חורב
- איתן חי-עם
- דוד חיניץ
- אורית יעקובסון
- אבי ישראלי
- שלמה מור-יוסף
- יעקב מנצ’ל
- גיא נבון
- זאב פלדמן
- צבי פרנקל
- ניר קידר
- רחל קיי
- אביגדור קפלן
- יוחנן שטסמן
- עמיר שמואלי
- יאיר שפירא
- מיכאל שרף
מערכת שירותי רפואה
שירותי הרפואה בישראל לוקים בבעיות מבניות אשר המדינה תרמה להן. אלה נוגעות לחוסר המשאבים והגמישות הדרושים למערכת הציבורית, בבואה להיענות לגידול בביקושים לשירות, לנוכח צמצום הגידול בהיצע השירות בשל ירידה בקצב הגידול של כוח האדם הרפואי ביחס לאוכלוסייה. התוצאה היא גידול בלתי מבוקר בביקוש ובהיצע השירותים במגזר הפרטי – המסופקים על-ידי כוח האדם, העובד רובו ככולו במגזר הציבורי – באמצעות תשתיות במגזר הפרטי, אשר נחיצותן, חלקית לפחות, מוטלת בספק. במקום לסייע למערכת הציבורית להתמודד עם מציאות זו, המדינה תרמה להחמרת המצב על-ידי צמצום חלקו של המימון הציבורי במערכת זו והפנית משאבי הביטוחים הפרטיים, אשר המירו מימון זה, לביקושים במגזר הפרטי.
לפיכך, מצד אחד נגרם אובדן יעילות במערכת, כמתבטא באינפלציה יחסית במחירי שירותי הרפואה, ומצד שני – חלה החמרה בהתפלגות ההכנסות ובנגישות לשירותי רפואה. ההרעה מתבטאת גם בגידול הפערים בין המרכז והפריפריה, כאשר התיקון, שהוכנס בראשית 2011 לנוסחת ההקצאה למערכת (נוסחת הקפיטציה), אין בו כדי להתמודד עמם. חמור מכל, ניצנים ראשונים של המצב נראים בבריאות הציבור, כמתבטא בעלייה בתמותת תינוקות בדואים בנגב. כרגיל במצבים אלה, הפגיעה בבריאות הציבור מתחילה בחוליות החלשות של החברה
זה פרק מהספר השנתי של המרכז דו”ח מצב המדינה – חברה, כלכלה ומדיניות 2010.