אז מה מצב המדינה?

1) מה זה בדיוק "דוח מצב המדינה" ומה הוא מלמד אותנו על החברה והכלכלה בישראל?

"דוח מצב המדינה 2018" כולל עשרה מחקרים מקוריים וחדשים העוסקים במגוון סוגיות חברתיות-כלכליות בישראל. חמישה מהמחקרים הללו סוקרים את המגמות המרכזיות בתחומי הכלכלה, שוק העבודה, החינוך, הבריאות והרווחה – ושאר הפרקים מתמקדים בנושאים ספציפיים יותר.
נוסף על כך, השנה כולל הספר תקצירים של מחקרים חשובים שפורסמו במהלך 2018 והשפיעו על השיח הציבורי והמדיני. השילוב בין המחקרים לתקצירים מעניק תמונה רחבה של החברה והכלכלה בישראל.

2) מה מצבו הכללי של המשק בישראל?

התמונה מעורבת. מצד אחד, התעסוקה ב-2018 נמצאת בשיא של כל הזמנים, שיעור האבטלה מצוי בשפל היסטורי, צמיחת התמ"ג לנפש גבוהה והשכר עולה. מצד אחר, פוטנציאל הצמיחה העתידי מצטמצם בשל השינויים הדמוגרפיים והמגמות בפריון העבודה, שאינו צומח כלל. רמת המחירים בישראל ירדה במרבית קטגוריות הצריכה, אולם מחירי הדיור דווקא עלו (אם כי אחד מפרקי הספר מראה באופן מפתיע כי היכולת לרכוש דיור כיום דומה לרמתה באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת).

3) היכן ממוקמת ישראל ביחס ליעדי התעסוקה ולסדרי העדיפויות שהציבה הממשלה?

כפי שמורה הפרק המציג את המגמות בשוק העבודה, במרבית קבוצות האוכלוסייה בישראל שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה גבוהים מאוד. למשל, בקרב נשים יהודיות לא-חרדיות שיעורי ההשתתפות הם השניים בגובהם מבין מדינות ה-OECD. עם זאת, שיעורי התעסוקה עודם נמוכים בקרב כמה קבוצות, בעיקר בקרב גברים חרדים ונשים ערביות. בשיעור התעסוקה של נשים ערביות חלה עלייה בשנים האחרונות והוא התקרב ליעד שהציבה הממשלה לשנת 2020 (41 אחוזים), אולם התעסוקה בקרב גברים חרדים הצטמצמה וירדה אל מתחת ל-50 אחוזים – רחוק מהיעד שנקבע ל-2020, העומד על 63 אחוזים.

פרק אחר בדוח בוחן את שיעור העובדים הישראלים בעלי המיומנויות הנדרשות לתעסוקה בהיי-טק (מגזר שזוכה לתמיכה ולעידוד בקרב קובעי מדיניות מראשית דרכו) ואת התפלגות העובדים הללו בין קבוצות אוכלוסייה שונות. המסקנה העולה מהמחקר היא שהפוטנציאל להתרחבות התעסוקה בענף זה מקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל מוגבל ושרוב העובדים בעלי הכישורים המתאימים שאינם עובדים כיום בתחום משתייכים לקבוצת היהודים הלא-חרדים, שכבר כיום מרבית עובדי ההיי-טק משתייכים אליה.

4) עם אילו אתגרים צריכה מערכת החינוך להתמודד בשנים האחרונות?

במערכת החינוך חלו כמה שינויים משמעותיים בשנים האחרונות. ראשית, חלה עלייה ניכרת בהוצאה על חינוך ביחס למדינות אחרות, אף שההוצאה הכוללת לתלמיד עדיין נמוכה יותר מהממוצע ב-OECD. שנית, חלו שינויים בולטים בחלקם של התלמידים הלומדים במסלולים טכנולוגיים (ובפרט עלייה בחלקם של הלומדים במגמות טכנולוגיות שההישגים הלימודיים בהן גבוהים), וכן עלייה בשיעור התלמידים הניגשים לבגרות ברמת חמש יחידות במתמטיקה ובאנגלית.

5) מה מייחד כל כך את פריון הילודה בישראל?

שיעורי פריון הילודה בישראל הם לא רק הגבוהים ביותר מבין המדינות המפותחות, אלא גם יוצאי דופן בכמה אופנים. למשל, ישראל היא המדינה היחידה שבה שיעור הפריון הכולל לא רק גבוה אלא גם ממשיך לעלות, אף על פי שגיל הנשים בעת הלידה הראשונה עולה ושיעור הלידות מחוץ לנישואים נמוך. נוסף על כך, שיעורי הפריון באוכלוסייה הערבית ירדו בחדות, ולעומת זאת הפריון באוכלוסייה היהודית עלה, בפרט באוכלוסייה החילונית. יתרה מכך, הדפוס הקבוע של מיעוט ילדים יחסי בקרב גברים ונשים בעלי השכלה גבוהה אינו ניכר באוכלוסייה היהודית בישראל.

6) אילו מגמות ניכרות במערכות הבריאות והרווחה במדינה?

בעיה מרכזית במערכת הבריאות בישראל היא שרופאים רבים עובדים הן במערכת הציבורית הן במערכת במימון פרטי, ולעיתים קרובות רופאים מפנים מטופלים המגיעים אליהם דרך המערכת הציבורית לטיפול שלהם-עצמם במערכת הפרטית. הפניות האלו מביאות לעיוות בהקצאת המשאבים ואף מובילות לאי שוויון בין מטופלים שיכולים להרשות לעצמם ביטוח בריאות פרטי ובין אלו שידם אינה משגת.

הפרק הבוחן את מערכת הרווחה מורה כי ההוצאה על רווחה בישראל עלתה, וכי מרבית התוכניות המיושמות מיועדות לסיוע לאוכלוסייה העובדת, ולא לאלו שאינם עובדים. הגידול בהוצאה משקף עלייה בהשקעה ברכיב "ההשקעה החברתית" במדיניות הרווחה, המדגיש את שיפור ההון האנושי ואת אפשרותן של אוכלוסיות שונות להשתלב בשוק העבודה.