אם את אישה, רוב הסיכויים שהפנסיה שלך תהיה נמוכה יותר

20.12.2018

liora bowers ליאורה באוורסהתומכים בהעלאת גיל הפרישה של נשים טוענים כי להבדלים בגיל הפרישה יש תרומה מכרעת לפער המגדרי בפנסיה – כלומר, קצבת הפנסיה החודשית שמקבלות נשים נמוכה בממוצע מזו של גברים. זו טענה נכונה, אולם כדי להביא לשיפור אמיתי ברווחתן העתידית של נשים מבוגרות יש לבחון את מערכת הפנסיה על כל רבדיה, ולהביא בחשבון רכיבים נוספים המשפיעים על הפער המגדרי.

בחינה של הפנסיות התעסוקתיות בישראל מגלה כי ההבדלים הקיימים כיום בין גברים לנשים בשוק העבודה משפיעים על חסכונות הפנסיה של נשים ויעמיקו את הפער המגדרי העתידי: אמנם שיעור התעסוקה של נשים בישראל גבוה יחסית, אך נמוך בהשוואה לזה של גברים, יש פערים בשכר השעתי בין נשים לגברים , ומספר שעות העבודה של נשים נמוך יותר

גורם מפתח נוסף שלא בא לידי ביטוי בדיון הציבורי, הוא האופן שבו חיסכון הפנסיה של נשים מושפע מההפסקות הזמניות ברצף הקריירה שלהן – במקרה שאישה בוחרת לדחות את חזרתה לעבודה מחופשת הלידה ולקחת חופשה ללא תשלום (כפי שעושות 41 אחוזים מהנשים, לפי מחקר של משרד העבודה), או שהיא לוקחת חופשה מהעבודה כדי לטפל בילדיה, אין מופרשים עבורה כספים לפנסיה בתקופה זו.

סוגיית מדיניות נוספת שיש להאיר היא שישראל נמנית עם ארבע המדינות היחידות ב-OECD המתייחסות למגדר כקריטריון בחישוב הקצבה החודשית שיש לשלם למבוטח – שיטה שאינה חוקית במדינות רבות. היות שתוחלת החיים של נשים ארוכה יותר, קרנות הפנסיה מחלקות את החסכונות הכוללים למספר רב של תשלומים – ולכן נשים מקבלות בכל חודש חלק קטן יותר מן הסכום הכללי. משמעות הדבר היא שגם אם אישה שהגיעה לשלהי הקריירה שלה צברה בחיסכון הפנסיוני שלה בדיוק את אותו הסכום שצבר גבר (ואינה זכאית לקצבת שאירים), היא תקבל קצבה חודשית קטנה יותר ממנו כשתפרוש.

עוד גורם שמשפיע יותר על נשים הוא שקצבת הזקנה הממשלתית צמודה למדד המחירים לצרכן, ומדד זה עולה לאט יותר מאשר השכר. מכאן שבישראל הערך של קצבת הזקנה ביחס למשכורת יורד במשך הזמן. היות שנשים נוטות לחיות זמן רב יותר, לאורך זמן הן מושפעות יותר מגברים מירידת ערך הפנסיה שלהם.

אם כן, העלאת גיל הפרישה לנשים היא לא האפשרות היחידה לצמצם את הפער המגדרי בפנסיה. אפשר למשל להרחיב את הכיסוי הפנסיוני גם לפרקי הזמן שבהן נשים לוקחות חופשת לידה או מטפלות בילדים, לבטל את מרכיב המגדר בקביעה של גובה הגמלה החודשית, ולהצמיד את קצבאות הזקנה לשכר ולא למדד המחירים לצרכן.

סוגיה זו רלוונטית יותר מתמיד מאחר ואוכלוסיית ישראל מזדקנת. התבוננות כוללת במערכת הפנסיה היא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הפער המגדרי בפנסיה ולשפר את הרווחה העתידית של נשים ישראליות מבוגרות.

ליאורה בוורס, מנהלת כספים, תפעול וניתוח מדיניות במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל

פוסטים אחרונים

קראו עוד >
  • נתן לב , יפעת בן דוד-דרור , הדס גולדבלט , דפנה ערמון , שי קרונטל , גיא תבורי , נדב דוידוביץ'

השלכות סביבתיות של המלחמה (באנגלית)

10.04.2024

חוקרי תחום סביבה ובריאות, מאיה שדה, פרופ' נדב דוידוביץ' ופרופ' מיה נגב, עסקו בהשלכות ארוכות וקצרות הטווח של המלחמה על

היבטי בריאות הציבור בתיקונים המוצעים לחוק אוויר נקי

01.04.2024

התיקון המוצע לעומת המצב הקיים התוכנית הכלכלית לשנים 2023–2024 מציעה תיקונים לחקיקה בתחום הגנת הסביבה הנוגעים ישירות להגנה על בריאות

קראו עוד >
  • חוקרי יוזמת מרכז טאוב למחקר ומדיניות סביבה ובריאות

בחזית החברתית: על עובדות ועובדים סוציאליים בישראל בשנת 2024 מקבץ נתונים לקראת יום העבודה הסוציאלית

14.03.2024

להורדת המאמר כקובץ PDF לחצו כאן. מבוא ההתמודדות עם ההשלכות החברתיות של טבח 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו הדגישה ביתר

קראו עוד >
  • ג’וני גל , שביט בן-פורת (מדהלה)