"בראש ובראשונה, אנחנו שואפים להגיע להסכמה על העובדות שבבסיס הסוגיות השנויות במחלוקת. את הוויכוח ואת גיבוש הפתרונות אנחנו משאירים לקובעי המדיניות"

1. באחרונה פרסם מרכז טאוב את "דוח מצב המדינה" מהסדרה השנתית ע"ש סינגר. כיצד המרכז מבטיח שממצאי הדוח יגיעו אל מקבלי ההחלטות?

השפעה על מדיניות באמצעות תקשורת ישירה עם קובעי מדיניות ניצבת בלב חזונו של מרכז טאוב, וידוע כי הדוח השנתי שלנו הוא משאב מידע רב-חשיבות עבור מקבלי ההחלטות. בכל פרק ופרק של הדוח אנו חושבים על האופן שבו ממצאי המחקר שלנו יכולים לתרום מידע לתהליך הפוליטי. אנו דנים בממצאים עם מעצבי המדיניות הרלוונטיים, ולעיתים מקיימים סדנאות לחברי מפלגות ולסגלי המחלקות הכלכליות במשרדי ממשלה שונים.

ואולם אין די בתקשורת ישירה עם מקבלי החלטות. שינוי חברתי מתגבש פעמים רבות מלמטה למעלה, ודמוקרטיה בריאה מחייבת ציבור בעל ידע. לכן לא זו בלבד שאנו מקפידים להעביר לעיתונאים את ממצאי המחקרים שלנו, אנו גם מנגישים אותם לציבור בחינם ובאופן ידידותי למשתמש.

2. עם אילו גורמים רשמיים נפגשים החוקרים ואנשי הסגל של מרכז טאוב?

יש לנו הזכות להיפגש עם צוותים ואנשי סגל בכל הדרגים, בכל הרמות של תהליך קבלת ההחלטות ומכל קשת המפלגות. ברמה הלאומית אנו נפגשים במהלך השנה בתכיפות עם שרים וממלאי תפקידים במשרדי הממשלה, חברי כנסת, אנשי משרד ראש הממשלה ובית הנשיא. ברמה המקומית אנחנו מקיימים פגישות עם ראשי עיריות וחברי מועצות, ומרצים באירועים שמארגנות הרשויות העירוניות. חשוב שגם לדור הבא של ההנהגה הישראלית יהיה ידע מקיף בסוגיות של מדיניות חברתית בישראל, ולכן אנו עובדים עם תוכניות הכשרה לצוערים ולמנהיגות צעירה, תוכניות מנהיגות לסטודנטים, עוזרים ויועצים פרלמנטריים, ובכך מבטיחים שהחלטות בדבר מדיניות חברתית יתבססו על עובדות גם בהווה וגם בעתיד.

3. כיצד מחקרי מרכז טאוב השפיעו בעבר על תהליכי קביעת המדיניות?

חוקרי המרכז נוכחים לעיתים קרובות בישיבות בכנסת ומציגים נתונים במסגרת דיונים על מדיניות בנושאי חינוך, שוק העבודה, כלכלה, בריאות ורווחה. למשל, החוקרים הראשיים של המרכז בתחום החינוך הוזמנו לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת והרצו על אי השוויון בחינוך. הדיון שלאחר ההרצאה, שהתקיים בהשתתפות נציגי משרד החינוך, בנק ישראל ועוד גורמי מפתח בשדה החינוך, התמקד בסוגיות שהעלו החוקרים, ובעקבותיו העבירה הוועדה המלצות רשמיות לשר החינוך בהתבסס על המחקר של מרכז טאוב.

מעת לעת מתקבלת חקיקה המבוססת על מחקר של מרכז טאוב, כולל הצעת החוק שאושרה באחרונה ומאפשרת לאבות לצאת לחופשת לידה; מחקר שלנו צוטט בהחלטות של בית המשפט העליון ובנאום של הנשיא. אנו נמצאים גם מאחורי הקלעים – חברי סגל במשרדי ממשלה מתבססים על מידע שהם מקבלים מחוקרי המרכז לצורך התקצירים שהם מוסרים למשרד ראש הממשלה.

4. כיצד מרכז טאוב משמר את מעמדו הבלתי מפלגתי בעודו מקיים קשרים עם אנשי ממשל?

את מרכז טאוב מוביל צוות של חוקרים מיומנים בתחומי הכלכלה ושאר מדעי החברה, ושאלות המחקר שהם מציבים מבקשות לגלות עובדות, ולא להגיע למסקנות המשרתות נטייה פוליטית או אג'נדה ספציפית. במידת האפשר אנחנו מציעים חלופות מדיניות שונות, אך לא מנסחים המלצות. בראש ובראשונה, אנחנו שואפים להגיע להסכמה על העובדות שבבסיס הסוגיות השנויות במחלוקת. את הוויכוח ואת גיבוש הפתרונות אנחנו משאירים לקובעי המדיניות. אנחנו נפגשים עם קובעי מדיניות מכל קצות הקשת הפוליטית, ומכל מפלגה. מעבר לכך, מרכז טאוב בוחר בעצמו את נושאי המחקר שלו ואינו עורך מחקרים מוזמנים לבקשתם של קובעי מדיניות; המרכז שומר בקפדנות על מעמדו הבלתי מפלגתי בכך שאינו מקבל שום תקציב או תרומה מגופים פוליטיים.

5. לאילו קהלים פונה מרכז טאוב בחו"ל?

מרכז טאוב משמש מקור לידע בעבור גורמים ממשלתיים ברחבי העולם, וכן בעבור קהילות יהודיות בחו"ל. אנו מקיימים סקירות שנתיות בפני משלחות של ה-OECD, קרן המטבע הבין-לאומית ובנק ישראל, וממצאי המחקרים המוצגים בפגישות אלו מצוטטים לא אחת בדוח הדו-שנתי של ה-OECD על ישראל. אנו חולקים את ממצאי המחקרים גם עם שגרירויות של מדינות שונות בישראל ועם משלחות פוליטיות מגוונות. בביקורינו אצל קהילות יהודיות בחו"ל אנו נפגשים עם קרנות יהודיות, קבוצות של סטודנטים, רבנים ובוגרי תיכון וקבוצות אחרות של יהודים מרחבי העולם. ממצאי המחקרים שלנו מוצגים בפני קבוצות מעין אלו הן בישראל הן בחו"ל, ומסייעים לנו להציג בפניהם תמונה של המצב החברתי-כלכלי בישראל.