האם העובדים החיוניים של משבר הקורונה יהיו חיוניים בעוד 20 שנה?

01.05.2020

page-01 (2)

הישראלים היחידים שמותר להם לצאת לעבודה עכשיו הם אלה שהוגדרו על ידי הממשלה כעובדים חיוניים. ביניהם נכללים עובדים בתעשיית המזון ובסופר-מרקטים, עובדים במערכת הבריאות, עובדים סוציאליים, אנשי ביטחון וצבא, ועובדי דואר ושירותי משלוחים. בנוסף אליהם מוגדרים כחיוניים עובדי תעשיות החשמל, המים ופועלי האשפה. למרות ששאר הכלכלה הישראלית נעצרה או עברה לעבודה מהבית, אלו תפקידים שאי אפשר לעשות מרחוק והם מוגדרים כהכרחיים כדי לספק את הצרכים הבסיסיים של המדינה בתקופה מאתגרת כל כך.

אך אם הקורונה הייתה מתפרצת בעוד 20 שנה מעכשיו, כמה מהתפקידים החיוניים היו מבוצעים על ידי בני אדם, ועל כן הם היו נדרשים לצאת מבתיהם ולסכן את בריאותם למען תפקודה התקין של החברה?

מחקר של מרכז טאוב שממפה את שוק העבודה בישראל מצא שכ-15 אחוז מהמקצועות הקיימים נמצאים בסיכון גבוה למחשוב – מקצועות אנושיים שיוחלפו על ידי מערכות אוטומטיות ורובוטים. בו זמנית, 54 אחוז מהמקצועות נמצאים בסיכון בינוני למחשוב ו-31 אחוז בסיכון נמוך.

המקצועות שנמצאים בסיכון גבוה למחשוב בעשורים הקרובים הם אלה שמבוססים על פעולות שחוזרות על עצמן, ושאפשר לפרוט לשורה של חוקים ברורים. שיעור גדול של משרות כאלה נמצאות בתחומי הבניין והייצור, התחבורה והאחסון וכן בתחומי הדואר והשליחויות ובתחומי המזון והמלונאות. כלומר שורה של מקצועות הנחשבים בימים אלו לחיוניים – הקופאיות בסופרמרקט, סדרני המדפים, פועלי הייצור בחברות המזון ועובדי הדואר – נמצאים בסיכון גבוה להחלפה על ידי מערכות אוטומטיות בשנים הקרובות.

מצד שני, קשה מאוד יהיה להחליף במכונות מטלות שכוללות יכולת אבחנה גבוהה, יצירתיות או אינטליגנציה רגשית. התיאור הולם נתח גדול אחר מהעובדים החיוניים בישראל בזמן משבר הקורונה: רופאים ואחיות, עובדים סוציאליים ואנשי כוחות הביטחון שנמצאים בסיכון נמוך יותר להחלפה בידי מחשבים. גם אם המשבר היה מתרחש בעוד 20 שנה, עדיין היינו צריכים שאנשי המקצוע האלה ימשיכו להגיע למקום העבודה.

Graph HEB-clear

עלולים לחשוב על מחשוב המקצועות כעל התפתחות מבהילה, שתתפוס את מקומו של האדם בשוק העבודה, אולם המשבר הנוכחי מדגיש אספקטים חיוביים של מגמות המחשוב כמו האפשרות שפחות אנשים יאלצו לצאת מביתם ולסכן את בריאותם לטובת כלל המשק, האם לא עדיף כך?

בימים אלו מודגש במיוחד הצורך בכישורים דיגיטליים ונראה כי ההתפתחות הטכנולוגית אכן מצמצמת את אפשרויות התעסוקה של אלו שגם כך אפשרויות הבחירה שלהם מוגבלות. אנו רואים כי עסקי מסחר בעלי אפשרות למכירה מקוונת ממשיכים לפעול ואף עובדי ההוראה משתמשים באמצעים ללימוד מרחוק. לעומת זאת עסקים ועובדים רבים ללא מערך וכישורים מותאמים נשארים מאחור ללא אפשרות תעסוקה. אמנם עוד מוקדם לאמוד את הנזקים המדויקים בקרב הקבוצות השונות בחברה, אך סביר להניח כי עקב הפערים במיומנויות הדיגיטליות, בקרב מגזרים מסויימים הפגיעה תהיה קשה הרבה יותר.

אם כך, משבר הקורונה יכול ללמד אותנו דבר מהותי על הצורך בהכשרת העובדים שנשארים מאחור בשל אוטומציה. מיומנויות המחשוב שהמומחים מציינים כבר שנים שיהיו חיוניות בשוק העבודה העתידי מתגלות כקריטיות בימים אלו. אולי מהמשבר תצמח הזדמנות להכשיר עוד אנשים במיומנויות מחשב ורשת, ונוכל לנצל את התקופה הלא רגילה הזו כדי להשביח את ההון האנושי ולהפוך ישראלים נוספים לעובדים חיוניים עבור שוק העבודה העתידי.

פוסטים אחרונים

הסיוע למסייעים בראי מלחמת 7 באוקטובר 2023: השפעות החשיפה לטראומה על צוותים מטפלים וההתמודדות עימה ברמה האישית, המקצועית והמערכתית

10.04.2024

מי מטפל במטפל? | קמה שיר אִישׁ יוֹשֵׁב עַל כֻּרְסָה וּלְפָנָיו מִתְחַלְּפִים סִפּוּרִים וְהוּא זוֹכֵר עֵינָיו הַכְּחֻלּוֹת מַקְשִׁיבוֹת פָּנָיו מַאְדִּימוֹת

קראו עוד >
  • נתן לב , יפעת בן דוד-דרור , הדס גולדבלט , דפנה ערמון , שי קרונטל , גיא תבורי , נדב דוידוביץ'

השלכות סביבתיות של המלחמה (באנגלית)

10.04.2024

חוקרי תחום סביבה ובריאות, מאיה שדה, פרופ' נדב דוידוביץ' ופרופ' מיה נגב, עסקו בהשלכות ארוכות וקצרות הטווח של המלחמה על

היבטי בריאות הציבור בתיקונים המוצעים לחוק אוויר נקי

01.04.2024

התיקון המוצע לעומת המצב הקיים התוכנית הכלכלית לשנים 2023–2024 מציעה תיקונים לחקיקה בתחום הגנת הסביבה הנוגעים ישירות להגנה על בריאות

קראו עוד >
  • חוקרי יוזמת מרכז טאוב למחקר ומדיניות סביבה ובריאות

בחזית החברתית: על עובדות ועובדים סוציאליים בישראל בשנת 2024 מקבץ נתונים לקראת יום העבודה הסוציאלית

14.03.2024

להורדת המאמר כקובץ PDF לחצו כאן. מבוא ההתמודדות עם ההשלכות החברתיות של טבח 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו הדגישה ביתר

קראו עוד >
  • ג’וני גל , שביט בן-פורת (מדהלה)