המלחמה בעוני – איפה אנחנו עומדים?

שלוש שנים חלפו מסיום עבודתה של הוועדה למלחמה בעוני בישראל, אך רק כמחצית מהמלצות הוועדה יושמו– במידה רבה בשל מגבלות תקציב.

הוועדה למלחמה בעוני בישראל (ועדת אלאלוף) הציגה בשנת 2014 תכנית מפורטת לצמצום שיעור העוני בישראל בכמחצית בתוך עשור, באמצעות צעדי מדיניות בתחומי הרווחה, הביטחון הסוציאלי, התעסוקה, הדיור, הבריאות והחינוך. במחקר שהתפרסם ב"דוח מצב המדינה 2016" בחנו חוקרי מרכז טאוב פרופ' ג'ון גל ושביט מדהלה את יישום התכנית ומצאו שכמחצית מההמלצות יושמו, אולם הדרך להשגת מטרותיה העיקריות עודנה ארוכה.

שיעור העוני בישראל הוא הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD לפי הכנסות פנויות לשימושו של משק הבית (אחרי הורדת מס ותשלומי העברה), והפערים החברתיים גדלו משמעותית בעשורים האחרונים. הוועדה, בראשות ח"כ אלי אלאלוף, נוסדה ב-2013 ביוזמת שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן, כדי להמליץ על דרכים להתמודדות עם שיעור העוני הגבוה ולחזק את שוויון ההזדמנויות בישראל. מטרות הוועדה היו שאפתניות: לצמצם את העוני בישראל בכמחצית, ובכך להשוות את שיעור העוני בישראל לשיעור הממוצע במדינות ה-OECD
(11 אחוז).

עד כה יושמו המלצות הוועדה במידה משתנה, כפי שיפורט מיד, וחלקן לא יושמו כלל. הסכום המוקצה ליישום ההמלצות צפוי לעלות ב-2017, בעיקר בתחומי הרווחה והביטחון הסוציאלי.

רווחה וביטחון סוציאלי: בתחום זה יושמו כמה המלצות, ובהן הוספת 150 תקנים של עובדים סוציאליים המטפלים במשפחות ועלייה בתקציב המוקדש למשפחות במצוקה. נוסף לכך, הממשלה העלתה את קצבת הבטחת ההכנסה לקשישים בסכום שנע בין 130 ליחיד ל-540 שקלים לזוג (התקציב הוגדל ב-2017 ואמור להמשיך לגדול ב-2018). בינואר 2017 החלה המדינה במימוש תכנית נוספת שהומלצה בוועדה: פתיחת תכנית חיסכון לכל ילד מתחת לגיל 18. בכל חודש מעביר המוסד לביטוח לאומי תשלום קבוע בסך 50 שקלים לחשבון החיסכון, והורי הילד יכולים להוסיף סכום זהה.

המלצה חשובה שטרם יושמה היא העלאת קצבת הבטחת ההכנסה לאלו שחיים מתחת לקו העוני לרמה שהציעה הוועדה.

תעסוקה: מאז שהגישה הוועדה את המלצותיה הורחבה בחוק הזכאות למענק עבודה (מס הכנסה שלילי) למשפחות חד-הוריות, אנשים בעלי מוגבלויות ועצמאים. קורסי הכשרה מקצועית הורחבו גם הם, וכן תכניות תעסוקה לאנשים החווים קשיים בהשתלבות בשוק העבודה ואנשים בעלי מוגבלויות. חלה עלייה גם במימון מעונות היום לילדי עובדים.

דיור: הסיוע בשכר דירה הוגדל בכ-900-600 שקלים לחודש לזכאים. עם זאת, אף שהוועדה המליצה להרחיב את תנאי הזכאות כדי שמשקי בית נוספים יהיו זכאים לסיוע בשכר דירה, זה עדיין לא בא לידי ביטוי. הממשלה הגדילה את מלאי הדירות בדיור הציבורי אבל לא מספיק לענות על הביקוש, וכך נשארות משפחות רבות שעדיין מחכות לדיור ציבורי.

התכנית "שכונה שווה" לשיקום שכונות במצוקה באמצעות תשתיות, השקעות ותכניות קהילתיות אחרות לא יושמה עד כה.

בריאות: הרשויות החלו ביישום סבסוד ציבורי לטיפולי שיניים לקשישים מעל גיל 75 המקבלים השלמת הכנסה, וכן לילדים עד גיל 14 (ובשנים הקרובות תורחב הזכאות לילדים עד גיל 18). שירותי הבריאות לתלמיד, שהיו מופרטים, הושבו לאחריות משרד הבריאות באזורים מסוימים בשל אי שביעות רצון משירותי החברות הפרטיות. עם זאת, היחס בין מספר אחיות בית הספר למספר התלמידים לא השתפר.

המלצות נוספות הנמצאות בתהליכי בדיקה הן הקמת מרכזי קידום בריאות ומניעה לקשישים והפחתת השתתפויות עצמיות בתרופות ובשירותים רפואיים.

חינוך: כ-100 מיליון שקלים בשנה נוספו לתקציב כדי להוסיף שעות לימוד לבתי ספר עבור תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש. מנגד, ההמלצה להשקיע בחינוך קדם-יסודי לא יושמה.

ההוצאה על יישום ההמלצות גדלה ב-2017

עלות ההמלצות של ועדת אלאלוף עמדה על 7.4 מיליארד שקלים מדי שנה. בשל הבחירות שנערכו ב-2015 יישמה הממשלה המלצות מעטות בלבד באותה שנה, והתוספת לסעיפים הרלוונטיים בתקציב עמדה על 434 מיליון שקלים בלבד. ב-2016 נוספו לתקציב 1.9 מיליארד שקלים – כ-26 אחוז מהסכום שעליו המליצה הוועדה.

עד סוף 2017 צפויה תוספת התקציב להגיע ל-4 מיליארד שקלים, שהם כ-54 אחוז מהמלצת הוועדה. מרבית התוספת מוקדשת לרווחה ולביטחון סוציאלי, ובפרט לתכנית "חיסכון לכל ילד", למענקי מס הכנסה שלילי ולהגדלת סכום הבטחת ההכנסה לקשישים. צעדים אלו מהווים שיפור ביישום המלצות הוועדה, אם כי כאמור הם אינם מספיקים כדי להשיג את יעדיה העיקריים.

אחד האתגרים העיקריים ביישום ההמלצות נובע מכך שהממשלה טרם ייסדה רשות שתאגד את המלחמה בעוני, שהייתה מאפשרת ניהול יעיל וממוקד יותר של התהליך מהשיטה הנוכחית, שמבזרת את הטיפול בתופעה בין גופים ממשלתיים רבים. יתרה מכך, בשל מגבלות תקציב, גם התוספות שהוקצו ליישום ההמלצות ב-2017 הן רק כמחצית מהסכום שהומלץ בוועדת אלאלוף (שכאמור עמד על 7.4 מיליארד שקלים בשנה).

עקב כך, הממשלה לא יישמה כמה מן ההמלצות המרכזיות של הוועדה, כמו הגדלת קצבת הבטחת ההכנסה לאלו שחיים מתחת לקו העוני, והקצתה סכומים מוגבלים ליישום המלצות אחרות, כמו מענקי עבודה, הכשרות מקצועיות ורכישת דירות נוספות למאגר הדיור הציבורי.