זה מוכח: הכל מתחיל במדעים

11.02.2019

people-2557399_640לימודי מדעים והנדסה (הידועים באנגלית בקיצור STEM – מדעים, טכנולוגיה הנדסה ומתמטיקה) מזוהים עם מקצועות מבוקשים ועם שכר גבוה בישראל ובעולם כולו. לרגל ציון היום הבין-לאומי לנשים וילדות במדע, בדקנו אילו מגמות ניכרות בקרב נשים וילדות בתחומי המדעים וההנדסה בישראל.

עם הגיעם לתיכון אפשר לראות פערים ניכרים בין בנים לבנות הן בתחום ההישגים במתמטיקה (שניכרים כבר בבית הספר היסודי) הן בתחום הלימודים המורחב שבוחרים התלמידים. אף שבאופן כללי הישגיהן של נערות בבגרות טובים יותר מאלו של נערים, ציוניהם של הנערים בבגרות במתמטיקה גבוהים יותר בכל רמות הלימוד. נוסף על כך, שיעורן של התלמידות במגמות הומניות, כמו ספרות ואומנות, עומד על יותר מ-80 אחוזים, ולעומת זאת שיעורן במגמות מדעי המחשב ופיזיקה עומד על כ-35 אחוזים בלבד.

מגמה מדאיגה במיוחד היא היעדרן של מגמות טכנולוגיות גבוהות בבתי ספר ממלכתיים-דתיים לבנות. על פי רוב ללימודים בקבוצה חד-מינית יש יתרונות רבים בעבור בנות, אולם במקרה הזה ההפרדה מביאה לכך שבתי הספר לבנות אינם מציעים לימודים מורחבים בתחומי הטכנולוגיה הגבוהה. מבין 105 התיכונים הדתיים לבנות בישראל, רק 19 (שהם 18 אחוזים) מציעים מגמות בתחומי הנדסה וטכנולוגיה, בהשוואה ל-48 אחוזים בקרב בתי הספר האחרים בחינוך העברי שאינם חרדיים. כדי להגדיל את היצע המגמות הטכנולוגיות בעבור נערות דתיות אפשר לפתוח מגמות משולבות לכמה בתי ספר.

לעומת זאת, במערכת החינוך הערבית חלה התקדמות בולטת בלימודי תחומים מדעיים בקרב בנות. מבין הלומדים מתמטיקה ברמת חמש יחידות במגזר הערבי שני שלישים הם תלמידות, לעומת 45 אחוזים באוכלוסייה היהודית. כמו כן, שיעור הלומדות מקצוע מדעי ברמה מורחבת בקרב ערביות עומד על יותר מ-70 אחוזים מהזכאיות לבגרות, לעומת כ-40 אחוזים מבין היהודיות הזכאיות לבגרות.

אולם למרות המגמות הללו ולמרות העלייה בשיעור הערביות הרוכשות השכלה גבוהה, כאשר נשים ערביות מגיעות לאקדמיה הן אינן ממשיכות בלימודי התחומים המדעיים וההנדסיים. לעומת זאת, שיעור גבוה במיוחד מביניהן פונות ללימודי חינוך והוראה. אם כן, בקרב נשים ערביות לימודי המדעים וההנדסה המוגברים בתיכון אינם מובילים בהכרח לתעסוקה בתחומים הללו.

להבדלים בין גברים לנשים בתחומי הלימוד בתיכון, ולאחר מכן בלימודים העל-תיכוניים, יש השלכות נרחבות. פער השכר המגדרי בישראל עומד על כ-30 אחוזים, וכ-14 אחוזים ממנו ניתנים להסבר באמצעות ההבדלים במשלחי היד שאופייניים לגברים ולנשים. אפילו בקרב נשים שסיימו לימודים לתואר במדעי המחשב, שיעור גבוה יחסית פנו להוראה או לתחומים אחרים ולא למשרות רווחיות יותר בתחומן, כגון תכנות.

מה אפשר לעשות?

בהינתן ממצאים אלו חשוב להעלות את המודעות להשפעת הבחירה של תחום הלימודים האקדמי על השכר. נוסף על כך, יש לקדם תוכניות שמעודדות נשים המסוגלות ומעוניינות בכך ללמוד תחומים מדעיים והנדסיים ברמה גבוהה מכבר מגיל צעיר.

פוסטים אחרונים

אתגר המדידה בשירותים החברתיים

12.09.2023

Efficiency is doing things right; effectiveness is doing the right things." (Peter Drucker)" "יעילות היא לעשות את הדברים נכון. מועילוּת

קראו עוד >
  • ניר קידר

נערכים לשנת הלימודים הבאה: איך מתגברים על המחסור במורים?

23.08.2023

זה זמן רב אני טוען שלמעשה אין מחסור במורות ובמורים, לא ברמת המערכת ולא בשלבי חינוך ספציפיים. רואים זאת בבירור

קראו עוד >
  • נחום בלס

החופש הגדול כבר כאן, איזה כיף!

11.07.2023

20 ביוני כבר עבר וגם 1 ביולי, כל התלמידים בישראל אמרו שלום למוריהם ולמורותיהם, אפסנו את הילקוטים והתלבושת האחידה ויצאו

קראו עוד >
  • נחום בלס

איומי אקלים בישראל: מזג אוויר קיצוני וגלי חום בעונת הקיץ

07.06.2023

תצפיות שנערכו מאז שנות החמישים באזורים שונים בעולם מראות כי שינויי אקלים תורמים לגידול בתדירותם, בעוצמתם ובמשכם של גלי החום.

קראו עוד >
  • מאיה שדה , דוד ברודאי , מיה נגב