"ככל שהמידע שבידי מנהיגיה של ישראל יהיה מפורט יותר כך תגדל יכולתם לגבש את הפתרונות הנכונים"

לאחר פרסום דוח מצב המדינה שאלנו את מנכ"ל המרכז אבי וייס כמה שאלות על ממצאי הספר החדש:

1.  באילו סוגיות מתמקד השנה דוח מצב המדינה ע"ש סינגר?

דוח מצב המדינה לשנת 2017 מציג ניתוח מעמיק של היבטים שונים במצבה של ישראל, כולל שינויים שהתחוללו בשנה האחרונה או בשנים האחרונות וסוגיות מרכזיות הניצבות לפתחם של מקבלי ההחלטות. כמו כן הוא סוקר הצעות לחלופות מדיניות. השנה בחרנו להתמקד בחלק ניכר מהדוח בקבוצת המיעוט הגדולה בישראל – האוכלוסייה הערבית. הסיבה לבחירה זו היא תחילת היישום של החלטת ממשלה 922 (תוכנית החומש למגזר הערבי), שהקצתה 15 מיליארד שקלים לסיוע לאוכלוסייה הערבית ולקידומה. אנו סבורים כי כדי להבטיח שהקצאה זו תושקע בצורה היעילה ביותר, חשוב לשפוך אור על תחומים שבהם ניכר שיפור בקבוצת אוכלוסייה זו, ולהצביע על התחומים שבהם נדרש סיוע נוסף.

2. אילו מממצאי הדוח קשורים במישרין לאוכלוסייה הערבית? 

שניים מפרקי הדוח מוקדשים לאוכלוסייה הערבית. הפרק הראשון מוקדש להשכלה אקדמית של צעירים ערבים. הפרק מציג ממצאים ולפיהם חל שיפור ניכר בשיעורי הלמידה בבתי ספר תיכוניים ובהשכלה הגבוהה, במיוחד בקרב נשים. ואולם בין תת-הקבוצות באוכלוסייה הערבית (מוסלמים, דרוזים, נוצרים ובדואים) עדיין יש פערים גדולים. נראה כי את הפערים בין ההישגים הלימודיים של האוכלוסייה היהודית לבין אלו של האוכלוסייה הערבית אפשר להסביר במידה רבה ברקע החברתי-כלכלי החלש יותר של הערבים. הפרק השני מתמקד במצב בריאותה של האוכלוסייה הערבית, ומממצאיו עולה כי תוחלת החיים של האוכלוסייה הערבית בישראל היא הגבוהה בקרב מדינות העולם הערבי-מוסלמי, אבל נמוכה בהשוואה לתוחלת החיים של האוכלוסייה היהודית ולממוצע ב-OECD. עוד נמצאו בין שתי האוכלוסיות פערים בנגישות ובזמינות של שירותי הבריאות.

3. מה הם הממצאים החשובים ביותר בדוח בנוגע לצמיחה הכלכלית ולשוק העבודה הישראלי? 

השנה החולפת התאפיינה בעלייה בשיעור התעסוקה ובשכר הריאלי ובירידה בשיעור האבטלה, שנמצא בשפל היסטורי. אולם הצמיחה לנפש בישראל נמוכה בהשוואה למדינות אחרות, ופריון העבודה אינו צומח כלל. בקרב האוכלוסייה החרדית חלה עלייה בשיעורי התעסוקה, אך קיימים פערים על בסיס מגדר, זרם חרדי (ליטאים, חסידי חב"ד, חסידים אחרים וספרדים) ואזור מגורים בכל הנוגע לשיעור התעסוקה, לתחומי התעסוקה ולשכר הממוצע. במחקר אחר מצאנו כי פילנתרופים שהיגרו לישראל נוטים לתרום יותר מאשר פילנתרופים שנולדו בישראל והם אף נדיבים יותר בתרומותיהם, וכמותם גם משקי בית שבראשם נשים (אם כי סכום התרומה הממוצעת של משקי בית שבראשם גברים הוא גבוה יותר).

4. אילו סוגיות הנוגעות לתחומי הרווחה, החינוך והבריאות נדונות בדוח? 

הדוח בוחן את רמת ההוצאה על רווחה, ובמיוחד את הסכום שהושקע עד כה במסגרת יישום מסקנותיה של ועדת אלאלוף למלחמה בעוני, וסוקר את הפערים הקיימים בהוצאות של רשויות מקומיות שונות על שירותי רווחה עקב שיטת המ'צינג (מימון תואם) להקצאת כספים. עוד הוא בוחן את אי השוויון במערכת החינוך, ואת הקשר בין הסיכויים של תלמידים להיות קורבנות לחרם למאפיינים אישיים דוגמת מגזר, מעמד חברתי, מגדר ודרגת כיתה. אשר לבריאות, הדוח מציג סוגיות הנוגעות למימון ציבורי ופרטי, למחירי הטיפול הרפואי ולהשלכות של הזדקנות האוכלוסייה בישראל על מערכת הבריאות.

5. מה אפשר ללמוד לא רק על המגמות בקבוצות מיעוט בישראל בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, אלא על הבדלים במגמות בין קבוצות המיעוט לבין עצמן?

הדוח סוקר מגמות הן בקרב קבוצות החרדים הן בקרב הערבים, וחושף הבדלים המושפעים ממגדר, ממיקום גיאוגרפי ומתת-הקבוצה שהפרטים משתייכים אליה. הצגת הנתונים הללו בפירוט עוזרת לנו לאתר תחומי חולשה והזדמנויות לצמיחה – הן לצורך יישום של תוכניות קיימות הן לצורך גיבוש של תוכניות עתידיות. ככל שהמידע שיעמוד לרשות ההנהגה והציבור יהיה מפורט יותר, כך תגדל היכולת להתאים את הפתרונות המיטביים לאתגרים החברתיים והכלכליים הבוערים הניצבים בפני ישראל.