למה בעלי צריך לקבל חופשת לידה ארוכה יותר במקומי?

13.03.2017

לאחר שבעה חודשים של חופשת לידה ושנה נוספת של עבודה בהיקף מצומצם, אפשר להצהיר ללא ספק שאני המטפלת העיקרית של בתי קלרה. גבריאל בעלי תמיד היה אבא נאמן ומסור, אבל רק בחודשים האחרונים הוא הפנים באמת עד כמה הנוכחות והמחויבות שלו חשובות לה ולמשפחה שלנו. בתקופה האחרונה, כשקלרה התמודדה עם מחלות החורף, גבריאל לקח על עצמו את האחריות לטפל בה ולהרגיע אותה. כשהוא ראה את התגובה האוהבת שלה לתשומת הלב שהעניק לה, הרצון שלו לטפל בה ושביעות הרצון שלו מהטיפול העמיקו.

אני מאמינה שאם גבריאל היה יוצא לחופשת לידה אחרי שחזרתי לעבוד, הטבעיות שבה הוא מטפל בבתנו וביטחונו ביכולת שלו לעשות זאת היו נרכשים מהר יותר. אבל ראוי להבהיר שלא הייתי בוחרת לנדב אף חלק מחופשת הלידה שלי לגבריאל. הזמן שלי עם קלרה היה יקר לי מדי, והקריירה שלו – וגם התרבות שאנחנו חיים בה – בהחלט לא היו מעודדות צעד כזה. בתאוריה מתן זכות בחירה למשפחות היא האופציה האידיאלית, אך כאשר מדובר בחופשת לידה, האפשרות להעביר את חופשת הלידה מן האם לאב בדרך כלל אינה נובעת מבחירה חופשית של ממש.

כדי להתמודד עם הסוגיה הזו נולדה חופשת הלידה הייעודית לאבות – רעיון שקיים כבר שנים בכמה מדינות מפותחות. 25 מהמדינות החברות ב-OECD מספקות סוג מסוים של חופשה בתשלום לאבות, בין שהיא ניתנת כחופשת לידה מיד לאחר הולדת ילדיהם או ובין שזו חופשה שהאב יכול לנצל בשלב כלשהו בראשית חייהם של ילדיו. בקיץ שעבר אימצה גם ישראל את החוק המעניק שישה ימי חופשת לידה לאב מיד לאחר הולדת התינוק. אין ספק שזהו צעד בכיוון הנכון, אך נכון לעכשיו ימי החופשה האלה באים על חשבון ימי מחלה וחופשה של העובד. לפיכך, ישראל נותרה אחת המדינות היחידות ב-OECD שאינה מעניקה לאבות כל סוג של חופשת לידה על חשבון המדינה או המעסיק.

השפעתה של חופשה ייעודית לאבות ניכרת בבירור מהמקרה של איסלנד. במדינה זו הונהגה ב-2001 הטבה ייעודית לאבות: חופשה בת שלושה חודשים שיש לנצלה מיד או לאבד את הזכות לקבלה. לאחר שההטבה נכנסה לתוקף היא הובילה לשינוי תרבותי דרמטי: כעת 90 אחוזים מן האבות באיסלנד מנצלים את ההטבה, וכמעט שלושה רבעים מהם מנצלים את כל שלושת החודשים (לפי מחקר מקיף מאת ארנלדס ואחרים משנת 2013). הדוגמה של איסלנד מתאימה לשמש דוגמה לישראל מאחר שלפני החקיקה אימהות באיסלנד יכלו להעביר את החופשה שקיבלו אל האב מבחירתן, אולם רק משפחות מעטות ניצלו אפשרות זו בפועל. השינוי התרבותי – אבות המקדישים זמן לטיפול בתינוקות שלהם – בא לידי ביטוי אמיתי רק לאחר אכיפת שינוי המדיניות הפרוגרסיבי. מהמקרה האיסלנדי ניכר באופן מובהק כי אבות ינצלו את מרב הזמן הניתן להם על פי חוק; בראשית התהליך ניתן לאבות באיסלנד חודש אחד, ומספר ימי החופשה הממוצע שהאבות ניצלו היה 39. כשנתיים מאוחר יותר, כאשר ההטבה הורחבה לשלושה חודשים, המספר הממוצע עלה ל-97 ימים.

לחוק פורץ הדרך של איסלנד יש שתי מטרות מוגדרות: לאפשר לילדים לבלות יותר זמן עם שני הוריהם, ולאפשר לגברים ונשים לאזן בין העבודה וחיי המשפחה שלהם, מתוך הכרה כי איזון זה חיוני למציאות שבה שני המינים משתתפים באופן שווה בכוח העבודה.

הנקודה האחרונה היא מהותית: שוויון מגדרי בשוק העבודה דורש שוויון בבית. מחקרה האחרון של חוקרת מרכז טאוב הדס פוקס מעריך כי יש פער כולל של 39 אחוזים בשכר בין גברים לנשים – אולם הנתון יורד משמעותית (ל-13 אחוזים) לאחר שמביאים בחשבון את יום העבודה הקצר יותר של נשים ואת השוני המגדרי בבחירת המקצועות, והפער מצטמצם עוד יותר כאשר כוללים בהשוואה תכונות אישיות של העובדים. חלקן של הנשים בתעשיית הטכנולוגיה בשכר גבוה נותר נמוך באופן מאכזב לאורך שנים רבות (כ-20-30 אחוזים מהעובדים בתחום). ייתכן שקיטוב זה קשור לתפיסה הרווחת כי משרות אלו אינן ידידויות למשפחות, או שאינן גמישות מספיק כדי לאפשר מימוש מלא של האימהות. אפילו נשים שלמדו מדעי המחשב לא תמיד מחפשות עבודה בתחום. מאחר שהמדיניות הממשלתית עשויה להשפיע על הגבולות בין המינים ועל התפקידים המגדריים בבית ומחוצה לו, ייתכן שגם הדרישות והמבנה של מקצועות כאלה ישתנו אם אבות יקבלו תמריצים לצאת לחופשת לידה, וכך ייפתחו תחומים אלו לנשים נוספות.

כאמור, באיסלנד החקיקה הובילה לתוצאות מהירות ומעודדות. מעורבותם של אבות בטיפול בילדיהם הראשונים מלידה ועד גיל שלוש נותרה גבוהה באופן עקבי לאחר יישום החוק החדש. סקרים מגלים כי בכ-60 אחוזים מהמשפחות הייתה נהוגה חלוקה שוויונית בין האם והאב בטיפול בילדים בני שלוש. לפני קצת יותר מעשור, לפני שהוכנס השינוי בחוק, החלוקה השוויונית התקיימה רק בקרב 35 אחוזים מהמשפחות. יתר על כן, חלה תנועה חדה ניכרת לכיוון חלוקה שוויונית בטיפול כאשר התינוקות היו בני 10–7 חודשים – חודשי החיים שבהם ניתנת לרוב תקופת החופשה של האב. חשוב לציין כי החלוקה השוויונית נמשכה גם לאחר ששני ההורים שבו לשוק העבודה.

לצד החלטתה של הכנסת להאריך את חופשת הלידה בתשלום ל-15 שבועות, ועדת הרפורמה של הכנסת תשקול את האפשרות להאריך את החופשה ל-16 שבועות בחודשים הקרובים. אני מאמינה שבהארכה זו טמונה הזדמנות להעניק חופשה ייעודית לאבות מבלי שזו תבוא על חשבון האימהות. בואו נקדם את ישראל בכיוון הפרוגרסיבי שהתוו מדינות מפותחות אחרות, וניתן לאבות את המרחב והמסגרת ליהנות מתפקידם ולהשתתף בטיפול בתינוקות. בד בבד, מהלך כזה ייטיב עם ילדינו: מחקרים מראים כי מעורבות פעילה של האב משפיעה לטובה על התפתחותם החברתית והקוגניטיבית של ילדים. נוסף לכך, צעד כזה יסייע לשנות את הנורמות התרבותיות המובילות להפרדה תעסוקתית בין המגדרים, ועקב כך מעודדות פערי שכר בין המינים.

פוסטים אחרונים

325 יום למלחמה – מקבץ נתונים על תושבי יישובי הצפון והדרום

25.08.2024

בימים אלו אנחנו מציינים 10 חודשים לפרוץ המלחמה. מאז 7 באוקטובר נרצחו ונהרגו 1,635 ישראלים, ו-109 חטופים עדיין נמצאים בשבי

קראו עוד >
  • צוות מרכז טאוב

מספר מקרי הרצח בחברה הערבית ממשיך לטפס

23.08.2024

מרכז טאוב מפרסם נתונים מעודכנים לחודש מאי 2024 על מספר מקרי הרצח בחברה הערבית, שמציירים תמונה מדאיגה. המחקר שפרסמנו בפברואר

קראו עוד >
  • צוות מרכז טאוב

השלכות סביבתיות של המלחמה (באנגלית)

10.04.2024

חוקרי תחום סביבה ובריאות, מאיה שדה, פרופ' נדב דוידוביץ' ופרופ' מיה נגב, עסקו בהשלכות ארוכות וקצרות הטווח של המלחמה על

היבטי בריאות הציבור בתיקונים המוצעים לחוק אוויר נקי

01.04.2024

התיקון המוצע לעומת המצב הקיים התוכנית הכלכלית לשנים 2023–2024 מציעה תיקונים לחקיקה בתחום הגנת הסביבה הנוגעים ישירות להגנה על בריאות

קראו עוד >
  • חוקרי יוזמת מרכז טאוב למחקר ומדיניות סביבה ובריאות