מבחן המציאות: מהו הציון של ישראל בארבעת היעדים שהציבה לשיפור מערכת החינוך?

20.06.2018

heb1

שני שרי החינוך האחרונים, שי פירון ונפתלי בנט, הציבו מטרות דומות בפני מערכת החינוך:

  1. צמצום פערי ההקצאה לתלמיד בין תלמידים ממגזרים שונים ומרקע חברתי-כלכלי שונה;
  2. הקטנת מספר התלמידים בכיתה, במיוחד בכיתות הצעירות בחינוך היסודי;
  3. הגדלת מספר התלמידים שלומדים מתמטיקה ברמת חמש יחידות;
  4. הרחבת חלקו של החינוך המדעי-טכנולוגי בחינוך העל-יסודי.

בחלק מהיעדים הצליחה מערכת החינוך לעמוד, אולם ככלל הן טרם מומשו במלואן, ולכל אחת מהן סיפור שונה.

heb2

בחינוך היסודי העברי העלייה במספר שעות המורה לתלמיד הייתה מינורית מאוד. עיקר העלייה חלה בשכבות החלשות,  אולם גם היא הייתה קטנה מאוד. בחינוך הערבי , בתי הספר בשלושת חמישוני ההכנסה הנמוכים נהנו מגידול ממוצע של 3 עד5  אחוזים בהקצאת שעות לתלמיד, אולם מספר השעות לתלמיד בחינוך הערבי בכל החמישונים עדיין נמוך מאוד ממספר השעות לתלמיד בחינוך העברי.

בחטיבת הביניים העלייה במספר השעות לתלמיד הייתה קטנה,  והיא ניכרה יותר בחינוך הערבי מאשר בעברי.
heb3המטרה השנייה של משרד החינוך–  צמצום מספר התלמידים בכיתות בחינוך היסודי – הושגה במידה מסוימת מאז 2011 , אולם הירידה לא התחלקה באופן שווה בין זרמי החינוך. עיקר הצמצום חל בחינוך הערבי, שהכיתות בו היו גדולות יותר בתחילת התקופה.

heb4

כדי לעמוד ביעד נוספו למערכת מורים ושעות הוראה במתמטיקה,  והבונוס המוענק לתלמידים שעברו את הבחינה ברמת חמש יחידות עלה ל 30-נקודות. כדי להתמודד עם הרתיעה של תלמידים רבים מלימודים מוגברים בתחום נפרסה "רשת ביטחון", המבטיחה כי מי שלמד מתמטיקה ברמת חמש יחידות ולא עבר את הבחינה ייחשב כמי שעשה את הבחינה ברמת ארבע יחידות ויקבל תוספת של 20 נקודות לציון (בתנאי שהציון שקיבלו גבוה מ-35).

תוצאות בחינות הבגרות בשנת הלימודים 2016 הראו כי צעדים אלו הניבו את התוצאות להן קיוו. בין   2013  ל-2016 שיעור הזכאים לבגרות בחמש יחידות מתמטיקה עלה מ-10.6 אחוזים ל 13.8-אחוזים מכלל הניגשים לבגרות.

heb5

בשל השינוי שחל בשוק העבודה עקב מגמות המחשוב והחידושים הטכנולוגיים, עמדתו של משרד החינוך היא שהחינוך המקצועי חשוב מתמיד כדי להבטיח שגם לבוגרים שלא ירכשו השכלה אקדמית יהיה מקצוע שיוכל לשמש אותם בשוק העבודה העתידי.

החינוך המקצועי-טכנולוגי התפתח באופן שונה בחינוך העברי ובחינוך הערבי. בזרם העברי הגיע חלקו לשיא של יותר מ 50-אחוזים מכלל התלמידים בחינוך התיכוני בשנות התשעים של המאה הקודמת,  אך עד 2010 הוא צנח ל-30 אחוזים. לעומת זאת, בחינוך הערבי חלקו של החינוך המקצועי-טכנולוגי גדל מ-22 אחוזים ב 1990-ל40- אחוזים ב-2010. מאז 2010 הביאו מאמצי משרד החינוך לעליית חלקו של חינוך זה ל-36 אחוזים בחינוך העברי ו-43 אחוזים בחינוך הערבי, ובסך הכל ל-37.4 אחוזים מכלל התלמידים ב-2015.

נרשמה התקדמות מסוימת בכל אחד מארבעת התחומים. אולם, האתגר המרכזי נשאר: לפזר באופן שווה את משאבי מערכת חינוך בין קבוצות אוכלוסייה שונות ממעמדות חברתיים-כלכליים שונים. מנקודת מבט זו השינויים שנעשו הם מתונים בלבד, ובפני מערכת החינוך עדיין עומדת מלאכה רבה.

רוצים לראות את התרשימים עצמם? תמצאו אותם בתמונת מצב המדינה 2018

פוסטים אחרונים

אתגרים ופתרונות בנושא נתוני בריאות למחקר בנושאי אקלים, סביבה ובריאות

11.05.2025

מחקר באפידמיולוגיה סביבתית מתמקד בהשפעת גורמים סביבתיים כמו זיהום אוויר ותנאי אקלים על בריאות הציבור. סמינר שנערך במרץ 2025 במרכז טאוב, עסק בנתוני

קראו עוד >
  • רות הררי-קרמר , שרון מרקין , מאיה שדה

השרפות עולות לנו בבריאות. האם גם החומרים המשמשים לכיבוין?

01.05.2025

לכולנו ברור ששריפות גורמות לנזקים חמורים לבריאות הציבור ולסביבה – החל משאיפת עשן מסוכן ועד להרס מערכות אקולוגיות שלמות. אלא

קראו עוד >
  • מאיה שדה

חשיבות הציות לפסיקות בג"ץ לשם שמירה על החוק והמערכות החברתיות-כלכליות

07.04.2025

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, הינו מכון מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי. לאורך למעלה מארבעים שנה המרכז מבצע מחקרים איכותיים

קראו עוד >
  • צוות מרכז טאוב

325 יום למלחמה – מקבץ נתונים על תושבי יישובי הצפון והדרום

25.08.2024

בימים אלו אנחנו מציינים 10 חודשים לפרוץ המלחמה. מאז 7 באוקטובר נרצחו ונהרגו 1,635 ישראלים, ו-109 חטופים עדיין נמצאים בשבי

קראו עוד >
  • צוות מרכז טאוב