שני שרי החינוך האחרונים, שי פירון ונפתלי בנט, הציבו מטרות דומות בפני מערכת החינוך:
- צמצום פערי ההקצאה לתלמיד בין תלמידים ממגזרים שונים ומרקע חברתי-כלכלי שונה;
- הקטנת מספר התלמידים בכיתה, במיוחד בכיתות הצעירות בחינוך היסודי;
- הגדלת מספר התלמידים שלומדים מתמטיקה ברמת חמש יחידות;
- הרחבת חלקו של החינוך המדעי-טכנולוגי בחינוך העל-יסודי.
בחלק מהיעדים הצליחה מערכת החינוך לעמוד, אולם ככלל הן טרם מומשו במלואן, ולכל אחת מהן סיפור שונה.
בחינוך היסודי העברי העלייה במספר שעות המורה לתלמיד הייתה מינורית מאוד. עיקר העלייה חלה בשכבות החלשות, אולם גם היא הייתה קטנה מאוד. בחינוך הערבי , בתי הספר בשלושת חמישוני ההכנסה הנמוכים נהנו מגידול ממוצע של 3 עד5 אחוזים בהקצאת שעות לתלמיד, אולם מספר השעות לתלמיד בחינוך הערבי בכל החמישונים עדיין נמוך מאוד ממספר השעות לתלמיד בחינוך העברי.
בחטיבת הביניים העלייה במספר השעות לתלמיד הייתה קטנה, והיא ניכרה יותר בחינוך הערבי מאשר בעברי.
המטרה השנייה של משרד החינוך– צמצום מספר התלמידים בכיתות בחינוך היסודי – הושגה במידה מסוימת מאז 2011 , אולם הירידה לא התחלקה באופן שווה בין זרמי החינוך. עיקר הצמצום חל בחינוך הערבי, שהכיתות בו היו גדולות יותר בתחילת התקופה.
כדי לעמוד ביעד נוספו למערכת מורים ושעות הוראה במתמטיקה, והבונוס המוענק לתלמידים שעברו את הבחינה ברמת חמש יחידות עלה ל 30-נקודות. כדי להתמודד עם הרתיעה של תלמידים רבים מלימודים מוגברים בתחום נפרסה "רשת ביטחון", המבטיחה כי מי שלמד מתמטיקה ברמת חמש יחידות ולא עבר את הבחינה ייחשב כמי שעשה את הבחינה ברמת ארבע יחידות ויקבל תוספת של 20 נקודות לציון (בתנאי שהציון שקיבלו גבוה מ-35).
תוצאות בחינות הבגרות בשנת הלימודים 2016 הראו כי צעדים אלו הניבו את התוצאות להן קיוו. בין 2013 ל-2016 שיעור הזכאים לבגרות בחמש יחידות מתמטיקה עלה מ-10.6 אחוזים ל 13.8-אחוזים מכלל הניגשים לבגרות.
בשל השינוי שחל בשוק העבודה עקב מגמות המחשוב והחידושים הטכנולוגיים, עמדתו של משרד החינוך היא שהחינוך המקצועי חשוב מתמיד כדי להבטיח שגם לבוגרים שלא ירכשו השכלה אקדמית יהיה מקצוע שיוכל לשמש אותם בשוק העבודה העתידי.
החינוך המקצועי-טכנולוגי התפתח באופן שונה בחינוך העברי ובחינוך הערבי. בזרם העברי הגיע חלקו לשיא של יותר מ 50-אחוזים מכלל התלמידים בחינוך התיכוני בשנות התשעים של המאה הקודמת, אך עד 2010 הוא צנח ל-30 אחוזים. לעומת זאת, בחינוך הערבי חלקו של החינוך המקצועי-טכנולוגי גדל מ-22 אחוזים ב 1990-ל40- אחוזים ב-2010. מאז 2010 הביאו מאמצי משרד החינוך לעליית חלקו של חינוך זה ל-36 אחוזים בחינוך העברי ו-43 אחוזים בחינוך הערבי, ובסך הכל ל-37.4 אחוזים מכלל התלמידים ב-2015.
נרשמה התקדמות מסוימת בכל אחד מארבעת התחומים. אולם, האתגר המרכזי נשאר: לפזר באופן שווה את משאבי מערכת חינוך בין קבוצות אוכלוסייה שונות ממעמדות חברתיים-כלכליים שונים. מנקודת מבט זו השינויים שנעשו הם מתונים בלבד, ובפני מערכת החינוך עדיין עומדת מלאכה רבה.
רוצים לראות את התרשימים עצמם? תמצאו אותם בתמונת מצב המדינה 2018
פוסטים אחרונים
אתגר המדידה בשירותים החברתיים
12.09.2023Efficiency is doing things right; effectiveness is doing the right things." (Peter Drucker)" "יעילות היא לעשות את הדברים נכון. מועילוּת
- ניר קידר
נערכים לשנת הלימודים הבאה: איך מתגברים על המחסור במורים?
23.08.2023זה זמן רב אני טוען שלמעשה אין מחסור במורות ובמורים, לא ברמת המערכת ולא בשלבי חינוך ספציפיים. רואים זאת בבירור
- נחום בלס
החופש הגדול כבר כאן, איזה כיף!
11.07.202320 ביוני כבר עבר וגם 1 ביולי, כל התלמידים בישראל אמרו שלום למוריהם ולמורותיהם, אפסנו את הילקוטים והתלבושת האחידה ויצאו
- נחום בלס
איומי אקלים בישראל: מזג אוויר קיצוני וגלי חום בעונת הקיץ
07.06.2023תצפיות שנערכו מאז שנות החמישים באזורים שונים בעולם מראות כי שינויי אקלים תורמים לגידול בתדירותם, בעוצמתם ובמשכם של גלי החום.
- מאיה שדה , דוד ברודאי , מיה נגב