מדוע לא מספיק להתקבל לתואר?

בימים אלו הסטודנטים שקועים בלימודים לתקופת המבחנים ותוהים עד כמה ישתלם להם המאמץ שהם משקיעים בלימודיהם האקדמיים. בה בעת, דור חדש של סטודנטים לעתיד נערך לקראת תחילת מסעו באקדמיה, ומחליט באיזה נתיב השכלה לבחור.

"השקיעו בלימודיכם ותצליחו". משפט זה נאמר בתדירות רבה, אולם לא ברור עד כמה הוא נכון. למרות השיעור הגדול של ישראלים שהם בעלי תואר אקדמי, נראה כי אין הלימה בין הרכב ההון האנושי לצרכים של שוק העבודה, לפחות בקרב קבוצות אוכלוסייה מסוימות.

מה פירוש הדבר? פירוש הדבר הוא שמצד אחד סטודנטים רבים רוכשים תארים בתחומים שבהם הדרישה לעובדים נוספים היא נמוכה יחסית, ומצד אחר אין די סטודנטים הרוכשים תארים בתחומים שבהם יש דרישה לעובדים נוספים.

מחקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על היצע וביקוש מורים כי נכון לשנת 2016, בתחומים מסוימים יש רוויה יחסית של עובדים, ובתחומים אחרים – קושי לגייס עובדים. נתונים אלו באים לידי ביטוי ביחס שבין מספר מבקשי העבודה למספר המשרות הפנויות במקצועות שונים. כך למשל, בתחומי העסקים, מינהל, משפט, חברה ותרבות יש 3.7 מבקשי עבודה לכל משרה פנויה, ואילו במקצועות אקדמיים בתחומי המדע, ההנדסה, וטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) יש 0.7 מבקשי עבודה לכל משרה פנויה, ומכאן שאין די עובדים כדי לאייש את המשרות המוצעות בקטגוריה זו. לדברי החוקר גלעד ברנד: "התעשיות המתקדמות נתקלות במחסור בעובדים, כלומר העובדים שהם בעלי המיומנויות הדרושות כבר מועסקים בתחום".

למגמות אלו יש השלכות על הבדלים באפשרויות התעסוקה הפתוחות בפני גברים ובפני נשים. בעוד הנשים הן יותר ממחצית הלומדים לתואר ראשון בתחומים כמו משפטים ומינהל עסקים, שיעורן בקרב סטודנטים לפיזיקה עומד על פחות מ-40 אחוזים, ועל פחות מ-30 אחוזים בקרב הסטודנטים למתמטיקה, לסטטיסטיקה ולמדעי המחשב.

מחקרי מרכז טאוב מן השנים האחרונות הראו כי חוסר ההלימה בולט במיוחד בקרב כמה מקבוצות האוכלוסייה החלשות ביותר בישראל, ובמיוחד בקרב גברים חרדים ונשים ערביות.

גברים חרדים מושפעים במיוחד ממגמות אלו משום שהם נוטים ללמוד תחומים שבהם כבר יש עודף של עובדים. מהשוואה בין תחומי הלימוד של גברים אקדמאים חרדים לאלו של גברים אקדמאים חילונים נמצא כי כ-40 אחוזים מהגברים החרדים האקדמאים למדו לתואר במשפטים או במינהל עסקים, בהשוואה ל-27 אחוזים מהגברים החילונים האקדמאים. לעומת זאת, בתחומים המדעיים (הנדסה ואדריכלות, מתמטיקה ומדעי המחשב) התמונה הפוכה: 34 אחוזים מהגברים האקדמאים החילונים הם בעלי תואר בתחומים אלו, לעומת כמעט 25 אחוזים בקרב גברים חרדים.

תופעה זאת קשורה גם למוסד הלימודים. יותר ממחצית הגברים החרדים לומדים במכללות פרטיות, שבהן שיעור גבוה יותר של סטודנטים לומדים את התחומים הרוויים ממילא בהשוואה למכללות הציבוריות. במכללות הציבוריות 52 אחוזים מהסטודנטים החרדים לומדים הנדסה ואדריכלות; 16 אחוזים – מתמטיקה ומדעי המחשב; 13 אחוזים – מינהל עסקים; ו-11 אחוזים – מדעי החברה. לעומת זאת, במכללות הפרטיות רוב הסטודנטים הגברים לומדים משפטים (53 אחוזים) או מינהל עסקים (43 אחוזים).

חוסר הלימה דומה מתקיים גם בקרב נשים ערביות. חלקן של הנשים הערביות הלומדות במוסדות אקדמיים גדל בצורה ניכרת, במיוחד בקרב הבדואיות והדרוזיות – גידול של כמעט 50 אחוזים בין 2008 ל-2013. ואולם שיעור ניכר מבין הנשים הערביות (42 אחוזים מהמוסלמיות ו-46 אחוזים מהבדואיות) רוכשות תואר בתחומי החינוך, בהשוואה ל-16 אחוזים מהאקדמאיות היהודיות (הלא-חרדיות).

נתון זה מפתיע בהתחשב בכך שבבתי ספר התיכוניים שיעור הנערות הערביות הלומדות במגמות מדעיות והנדסיות גבוה מזה של נערים ערבים ונערות יהודיות. ואולם כשמדובר בהשכלה הגבוהה המגמה מתהפכת, ואחוז הנשים הערביות הלומדות מדעים או הנדסה נמוך מזה של הנשים היהודיות.

לא זו בלבד שחלק ניכר מהנשים הערביות לומדות חינוך, גם אלו מהן שרכשו תואר בתחומים אחרים נוטות לעבוד בסופו של דבר בחינוך, ומכאן שאחוז גבוה עוד יותר של נשים ערביות מחפשות תעסוקה בתחום זה, שבו השוק כבר רווי ממילא. החוקרת הדס פוקס אומרת כי "כדאי לשקול נקיטת צעדים נרחבים יותר, כמו הכוונת תלמידי תיכון לשקול רכישת השכלה גבוהה בתחומים שיש בהם ביקוש גדול יותר לעובדים, וכך לפתוח בפניהם אפשרויות תעסוקה נוספות".

חשוב להביא לידיעתם של בוגרי תיכון מהן המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה, ומהם התחומים שבהם הסיכויים להשיג עבודה גבוהים יותר. כאשר אין הלימה בין תחומי הלימוד הפופולריים בהשכלה הגבוהה לצורכי שוק העבודה קשה לעובדים להתאים את כישוריהם לדרישות. ההשלכות של מצב זה עלולות להיות פגיעה בפריון העבודה ובצמיחה הכלכלית, ולהביא להעמקה של פערי השכר – שהם כבר מהגדולים בעולם המערבי – בין מגזרים.

חשוב לציין כי בשנים האחרונות חל שיפור ניכר בשיעורי הלמידה במוסדות להשכלה גבוהה הן בקרב גברים חרדים הן בקרב נשים ערביות – צעד חיובי לקראת השתלבות טובה יותר בשוק העבודה. עם זאת, השינוי האמיתי טמון בהנחיה שיקבלו הסטודנטים – בעיקר אלו מקבוצות אוכלוסייה חלשות – באשר לתחומי הלימוד שיש להם ביקוש בשוק העבודה, ושמציעים אפשרויות תעסוקה רבות יותר ושכר גבוה יותר.