מדוע שיעור התמותה מקורונה בישראל נמוך כל כך? בין היתר, בזכות מבנה הגילים הצעיר

אחת מנקודות האור במאבק של ישראל בנגיף הקורונה היא שיעור התמותה הנמוך יחסית. מהניתוח היומי שמבצע מרכז טאוב על נתונים שמפרסמת אוניברסיטת ג'ונס הופקינס עולה כי בעוד שיעור ההדבקה בישראל דומה יחסית לזה שבארצות הברית, גבוה מעט מהשיעור בבריטניה ובמרבית מדינות סקנדינביה, וגבוה פי שלושה לפחות משיעור ההדבקה באוסטרליה ובניו זילנד – שיעור התמותה מהנגיף מוסיף להיות נמוך [1].

ניתוח של הנתונים שנאספו עד 6 באפריל מראה זאת בבירור: שיעור התמותה ל-100,000 נפש מנגיף הקורונה בישראל עומד על פחות מ-10% משיעור התמותה בבלגיה, בצרפת ובהולנד ועל פחות מ-20% מהשיעור בארצות הברית, בריטניה, שוודיה ושווייץ. שיעור התמותה מקורונה בישראל נמוך גם בכמחצית משיעור התמותה בגרמניה, ודומה מאוד לשיעור המקביל בפינלנד – שתי ה"כוכבות" של המאבק בנגיף.

אז מה קורה כאן בעצם? מדוע שיעור התמותה מקורונה בישראל נמוך כל כך בעוד שיעור ההדבקה דומה לממוצע של המדינות המפותחות? אין ספק שחלק מהתשובה טמונה בעבודתם הקשה של הצוותים הרפואיים ובמערך אשפוז כללי יעיל ומתקדם (למרות מחסור מתמשך בכוח אדם ובתקציבים), וכן בדפוסי התחלואה בישראל (למשל שיעורים נמוכים יחסית של מחלות לב).

עם זאת, נראה שאחת הסיבות העיקריות לשיעור התמותה הנמוך מנגיף הקורונה בישראל היא "המזל הדמוגרפי" שלנו. מדובר כאן בשני היבטים שונים: ראשית, כידוע, נגיף הקורונה מסכן הרבה יותר את האוכלוסייה המבוגרת מאשר את האוכלוסייה הצעירה. את משמעות הדבר עבור ישראל, שאוכלוסייתה צעירה יותר מזו של שאר המדינות המפותחות, כבר סקרנו במאמר נפרד. שנית, התפלגות הגילים של הידבקות בקורונה בישראל היא די ייחודית.
התרשים מדגים זאת היטב: העמודות הירוקות בכל גרף מייצגות את גודלה היחסי של כל קבוצת גיל ביחס לכלל האוכלוסייה בישראל ובאיטליה. פירמידת הגילים של ישראל משקפת את דפוסי הפריון יוצאי הדופן בישראל, ומשמעות הדבר היא שמבנה הגילים של האוכלוסייה צעיר יחסית: רק 25% מתושבי ישראל הם בני 50 ומעלה, בעוד 35% מהתושבים הם מתחת לגיל 20.

לעומת זאת, פירמידת הגילים של איטליה היא בעלת בסיס צר ומרכז רחב – דבר המעיד על שיעור פריון נמוך וגיל חציוני גבוה. כך, בשונה מאוד מישראל, 44% מהאיטלקים הם בני 50 ומעלה ורק 18% מתחת לגיל 20.

אם שיעורי ההדבקה בקורונה היו חופפים באופן מוחלט את פירמידת הגילים, אורכן של העמודות האדומות והירוקות היה זהה, לפחות מגיל 20 ומעלה.[2] כלומר, בישראל היינו מצפים לראות שיעורי הדבקה בצורת פירמידה מתרחבת כל עוד יורדים מהגיל השלישי עד גילי ה-20, ובאיטליה – בצורת פירמידה עם אותו בסיס צר ומרכז רחב. בהתחשב במה שאנחנו יודעים היום על שיעורי התמותה מקורונה לפי גיל, הרי שמבנה הגילים הצעיר של אוכלוסיית ישראל היה נותן לה יתרון על כל מדינות ה-OECD בכל הנוגע לשיעור התמותה הצפוי מהנגיף.

אולם העמודות האדומות אינן זהות באורכן לעמודות הירוקות, וזה מביא אותנו להיבט השני. בעוד מרבית הנדבקים בקורונה בישראל משתייכים לקבוצות הגיל הצעירות, באיטליה מרביתם משתייכים דווקא לאוכלוסייה המבוגרת: בישראל, 36% מהנדבקים הם בני 30 ומטה, ואילו באיטליה רק 5% מהנדבקים משתייכים לקבוצת גיל זו.[3] כמו כן, בעוד שיעור הנדבקים בקורונה בני 60 ומעלה בישראל עומד על 21%, באיטליה הוא עומד על 56% מכלל הנדבקים – כמעט כפול מחלקם באוכלוסייה.

אז למה שיעור התמותה מקורונה בישראל נמוך כל כך?

כפי שציינו לעיל, אחת הסיבות המרכזיות לכך היא המזל הדמוגרפי הכפול שלנו: לא רק שאוכלוסיית ישראל היא אוכלוסייה צעירה, אלא ששיעורי ההידבקות אצלנו גבוהים במיוחד בקרב הצעירים, בשעה שנגיף הקורונה פוגע בעיקר במבוגרים ובקשישים. מצב נדיר זה משחק לטובתנו, משום שסיכויי ההחלמה של צעירים שנדבקים בנגיף גבוהים פי כמה וכמה מאלה של מבוגרים. לפני מאה שנה, השפעת הספרדית קטלה בעיקר בני 15–34. לפני שפותח הטיפול התרופתי המשולב לאיידס, המחלה הרגה בעיקר אנשים בני 20–40. רבים מהנגיפים החדשים (דוגמת האבולה) פוגעים בכל קבוצות הגיל במידה שווה, וזני שפעת אחרים (למשל נגיף ה-MERS) אמנם נוטים לפגוע יותר במבוגרים, אך לא באופן מובהק כמו נגיף הקורונה. כך שבמקרה של הקורונה, הדמוגרפיה של ישראל אכן פועלת לטובתה.

הדמוגרפיה של איטליה, לעומת זאת, היא בדיוק מה שמקשה עליה להתמודד עם הנגיף. החוזקות של ישראל במקרה הזה – רווחה בריאותית כתוצאה לא מכוונת של שיעורי פריון גבוהים לצד נטייה אקראית של נגיף חדש לפגוע יותר באוכלוסייה המבוגרת – הן בדיוק נקודות החולשה של איטליה. כלומר, הטרגדיה של איטליה נובעת בדיוק מהיעדרם של היתרונות הדמוגרפיים שיש לישראל. לא זו בלבד שאיטליה היא אחת המדינות המבוגרות באירופה, אלא שהנגיף גם פגע באופן לא פרופורציונלי באוכלוסייה המבוגרת והקשישה במדינה. כפי שראינו בשבועות האחרונים, מדובר בשילוב קטלני.[4]
—————————————————————————————————————————————-

[1]  הפער בין שיעור ההדבקה הגבוה לנפש בישראל לבין שיעור התמותה הנמוך מוכיח ששיעור התמותה הנמוך אינו נובע מכך שישראל נמצאת בשלב מוקדם של התפשטות הנגיף.

[2]  שיעור החולים המאומתים הנמוך בקרב ילדים משקף ככל הנראה את ריבוי המקרים שאינם מראים תסמינים קליניים בקרב קבוצת גיל זו, כלומר ריבוי הנדבקים הא-סימפטומטיים. רק ביצוע של בדיקות סרולוגיות בקהילה יאפשר לנו לקבל תמונת מצב מדויקת יותר בדבר שיעורי התחלואה האמיתיים בכל קבוצת גיל.

[3]  מובן ששיעורי הידבקות גבוהים בקרב קבוצות הגיל הצעירות אינם בשורה טובה, ובהחלט יהיו לכך השלכות על האפשרות לקיים מפגשים משפחתיים רב-דוריים ברגע שההגבלות יוסרו. עם זאת, בכל הנוגע לשיעורי תמותה מדובר בחדשות מעודדות

[4]  עוד חשוב לציין שמספר מיטות הטיפול הנמרץ לנפש באיטליה נמוך יחסית. במובן זה מצבה אינו שונה מישראל, אך בהחלט שונה ממצבן של מדינות אחרות באירופה, למשל גרמניה.