1. מהן הבעיות הבוערות ביותר שעמן תצטרך להתמודד מערכת החינוך בשנה הקרובה?
הבעיות הבוערות ביותר של מערכת החינוך בשנים הקרובות הן צמצום הפערים הלימודיים והחינוכיים, העלאת רמת ההישגים בכל מקצועות הלימוד ושיפור האווירה הלימודית בבתי הספר. ובמיוחד, הגברת הסובלנות ההדדית לדעות פחות מקובלות, הורדת רף האלימות המילולית והפיזית בין התלמידים לבין עצמם ובין התלמידים למורים. נושא קריטי נוסף הוא המשך מגמת השיפור בגיוס מורים מעולים למערכת ובהכשרת פרחי ההוראה.
2. עכשיו כשהשנה מתחילה, מהם לדעתך הגורמים שגורמים לחוסר השוויון במערכת החינוך?
הגורם המשפיע ביותר על חוסר השוויון במערכת החינוך הוא אי השוויון השורר בחברה, והאידאולוגיה השלטת הרואה באי שוויון כלכלי גורם חיובי המדרבן את הפרטים להתאמץ, ומבטיח שמי שיתאמץ יותר גם ישיג יותר. בתוך מערכת החינוך הגורם המשפיע ביותר על אי השוויון הוא שיטות התקצוב השונות הנהוגות בשלבי הגיל השונים, ותקציב ייעודי להעדפה מתקנת שהיקפו אינו עונה על הצרכים.
3. בזמן הזה של השנה תמיד עולה נושא התשלומים הפרטיים – בין שרשמיים ובין שעל שירותים נוספים. מהן המגמות העכשוויות, כפי שאתה רואה אותן, בהוצאות הפרטיות על חינוך?
הוצאות פרטיות לחינוך התקיימו תמיד וימשיכו להתקיים גם בעתיד. הורים שמסוגלים לכך כלכלית רוצים להעניק לילדיהם את החינוך הטוב ביותר שיאפשר להם קידום והצלחה בעתיד. הבעיה היא ברמת החינוך הבסיסית המוענקת במסגרת החינוך שהמדינה מעניקה. ככל שרמה זאת נמוכה יותר כן גובר הצורך לדרוש מההורים תשלומים גבוהים יותר על מנת לספק שירותים שההורים והנהלות בתי הספר, ובעצם גם הנהלת משרד החינוך, סבורים שבתי הספר צריכים להעניק ואינם יכולים לעשות זאת במסגרת התקציבים הקיימים (טיולים, מסיבות ונושאים אחרים). ראוי אולי גם לציין את העובדה שחלק לא קטן מהעלייה בתשלומי ההורים מקורו בדרישות ההורים עצמם, וניתן היה לצמצם עליות אלה אם כולם היו מסתפקים בטיולים ובמסיבות פחות יקרים.
4. היכן ישראל ניצבת היום ביחס ל-OECD במידת ההצלחה של תלמידים במבחנים בין-לאומיים?
המבחנים הבין-לאומיים מצביעים על היכולת של התלמידים הישראלים במקצועות הספציפיים שבהם הם נבחנים, ובגיל הספציפי. קשה ללמוד מהם על טיבה של מערכת החינוך בכללותה, ועוד יותר קשה להסיק מהישגים אלה על קצב ההתפתחות הכלכלית בעתיד. מאז שנות השמונים ישראל משתתפת במחקרים בין-לאומיים שונים, ומאז 2000 היא משתתפת במבחני PISA (לחטיבה העליונה). הישגי התלמידים הישראלים במבחנים אלה היו תמיד נמוכים ונפלו מהממוצע של הארצות המשתתפות במבחנים. היבט מטריד לא פחות ואולי אף יותר הוא העובדה שפער ההישגים בין התלמידים החלשים לתלמידים החזקים בישראל הוא מהגבוהים ביותר בכל הארצות המשתתפות במבחנים.
5. לאילו סוגיות כדאי שנשים לב בחודשים הקרובים?
הייתי ממליץ מאוד לשים לב לחוזר המנכ"ל בנושא חופש הביטוי בכיתה. בשנים האחרונות נתקלנו בתופעות מאוד מדאיגות שמורים ומנהלים נרתעים מלדון על בעיות חברתיות בוערות מתוך חשש מהתגובה של הורים ותלמידים, ואולי גם של הנהלת משרד החינוך. למרות שנוסח חוזר המנכ"ל האחרון מעודד את המורים להעלות נושאים רגישים וטעונים בכיתה, המורים והמנהלים מבינים אותו ככל הנראה אחרת ומפעילים צנזורה עצמית. מאוד רצוי שמשרד החינוך יבהיר היטב את עמדתו בנושא.
פוסטים אחרונים
325 יום למלחמה – מקבץ נתונים על תושבי יישובי הצפון והדרום
25.08.2024בימים אלו אנחנו מציינים 10 חודשים לפרוץ המלחמה. מאז 7 באוקטובר נרצחו ונהרגו 1,635 ישראלים, ו-109 חטופים עדיין נמצאים בשבי
- צוות מרכז טאוב
מספר מקרי הרצח בחברה הערבית ממשיך לטפס
23.08.2024מרכז טאוב מפרסם נתונים מעודכנים לחודש מאי 2024 על מספר מקרי הרצח בחברה הערבית, שמציירים תמונה מדאיגה. המחקר שפרסמנו בפברואר
- צוות מרכז טאוב
השלכות סביבתיות של המלחמה (באנגלית)
10.04.2024חוקרי תחום סביבה ובריאות, מאיה שדה, פרופ' נדב דוידוביץ' ופרופ' מיה נגב, עסקו בהשלכות ארוכות וקצרות הטווח של המלחמה על
היבטי בריאות הציבור בתיקונים המוצעים לחוק אוויר נקי
01.04.2024התיקון המוצע לעומת המצב הקיים התוכנית הכלכלית לשנים 2023–2024 מציעה תיקונים לחקיקה בתחום הגנת הסביבה הנוגעים ישירות להגנה על בריאות
- חוקרי יוזמת מרכז טאוב למחקר ומדיניות סביבה ובריאות