מהן המגמות החשובות ביותר בהשכלה גבוהה בישראל?

1. אילו שינוים דמוגרפיים חלו באקדמיה בישראל בשנים האחרונות?

מצד אחד אנחנו רואים שהגידול בשיעור הפונים לאקדמיה נעצר. אחרי שנים של גידול מאוד משמעותי בכמות הסטודנטים, שהתחיל בשנות ה-90 עם פתיחת המכללות, והביא למצב שהיום יש יותר סטודנטים במכללות האקדמיות מבאוניברסיטאות, השיעור התייצב על כמחצית מהאוכלוסייה הצעירה. מצד שני, אנחנו עדיין רואים שקבוצות שבעבר פנו לאקדמיה בשיעורים נמוכים יחסית מגדילים את שיעור הפנייה להשכלה הגבוהה. במיוחד ראויות לציון הנשים הערביות ששיעור הפונות להשכלה הגבוהה בקרבן גדל בצורה משמעותית, והן פונות היום גם למקצועות מגוונים יותר מבעבר. בנוסף ישנו גידול במספר הסטודנטים החרדים שפונים לאקדמיה, אך השיעור עדיין קטן מאוד.

2. מהו היחס בין גברים לנשים בחינוך הגבוה?

נשים משכילות יותר מגברים בישראל ובמרבית מדינות ה-OECD. שיעור הנשים מבין מקבלי תואר ראשון ושני היה מעל ל-50 אחוז כבר בשנת 1995, ובשנת 2015 הן היו 60 אחוז ממקבלות התארים. גם מבין מקבלי דוקטורט חל גידול משמעותי בשיעור הנשים וכיום הן כמחצית. נשים עובדות במקצועות שאינם דורשים תואר אקדמי בשיעורים נמוכים יותר מגברים, אולי משום שיש פחות אפשרויות תעסוקה לנשים במקצועות לא אקדמיים, דבר המגדיל את שיעור הפונות לאקדמיה.

3. הרבה מהמחקר שלך עוסק בפערי השכר בין המגדרים. איזו השפעה יש להתפלגות השונה של סטודנטים וסטודנטיות במוסדות ההשכלה הגבוהה על פערי השכר?

לתחומים הנלמדים באקדמיה השפעה גבוהה על השכר העתידי. בעוד אנשים שילמדו הנדסה ויוכלו להגיע למקצועות ההייטק צפויים לקבל שכר גבוה, תארים אחרים לא יפתחו את האפשרות לעבודות בשכר גבוה. להבדלים האלה השפעה קריטית על פערי השכר המגדריים. נשים בוחרות בתחומי מדעי החברה והרוח בשיעורים גבוהים, בעוד גברים לומדים הנדסה ומדעי המחשב. טוב לבחור את תחום הלימודים לפי נטיית הלב, אבל חשוב גם להבין את ההשפעה של הבחירה על ההכנסה העתידית. לצערי לא רואים שהמצב משתפר יותר מדי, וב-25 השנים האחרונות שיעור הנשים מתוך לומדי מדעי המחשב אפילו ירד.

4. האם התארים שאותם בוחרים הסטודנטים ללמוד תואמים לדרישות המשק – בהווה ובעתיד?

התארים שסטודנטים לומדים אליהם לאו דווקא תואמים את מה שנחוץ היום בשוק העבודה. יש כיום בישראל עודף גדול של עורכי דין ומחסור במהנדסים. אמנם רואים ששיעור לומדי הנדסה ומחשבים עולה אך לא מספיק בכדי לעמוד בביקוש. חשוב שבבחירת תחום הלימוד תעשה גם חשיבה של מה צריך ואיפה יהיו אופציות תעסוקה טובות, ובמקביל כדאי לזכור שהחומר הנלמד הוא לא הדבר היחיד שחשוב, ולמיומנויות למידה, יצירתיות ויזמות חשיבות גדולה גם כן.

5. ידוע שרוב הסטודנטים עובדים בזמן הלימודים. באילו סוגי משרות הם עובדים וכיצד זה משפיע על השתלבותם בשוק העבודה?

רוב הסטודנטים עובדים בעבודות שלא רלוונטיות ללימודים שלהם – בעבודות מלצור ומכירות. היום כששיעור האקדמאים כל כך עלה, להיות בעל תואר ראשון כשלעצמו כבר לא מספיק בשביל מקומות העבודה, ולכן נסיון רלוונטי מזמן הלימודים יכול לעזור למועמדים לעבודה לרכוש כישורים שיוכלו לסייע להם וכן לבדל את עצמם ממועמדים אחרים.