נוהרות לעבודה: שיפור בתשתיות התחבורה הציבורית יתרום לשיפור שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות

רבות דובר בתקשורת על העלייה הניכרת בשיעורי התעסוקה בקרב נשים ערביות. ואכן, מחקר שפורסם בדוח מצב המדינה לשנת 2018 של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מראה כי שיעור התעסוקה בקרבן עלה, וכמעט הגיע ליעד שהציבה לעצמה הממשלה לשנת 2020 (41%).

לצד תוכניות המעודדות השתתפות בכוח העבודה, כמו הרחבת הנגישות של מענקי עבודה והתוכנית "נושמים לרווחה" של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (בשיתוף ארגון הג'וינט וקרן רש"י), השקיעה המדינה משאבים רבים בהרחבת החינוך הטכנולוגי-מקצועי בתיכונים במטרה להרחיב את אפשרויות התעסוקה. עם זאת, שיעור התעסוקה של נשים ערביות עודנו נמוך בהשוואה לקבוצות אוכלוסייה אחרות בישראל – 39%, לעומת 84% בקרב נשים יהודיות לא חרדיות ו-76% בקרב נשים יהודיות חרדיות.

המחקר השתלבות נשים ערביות בשוק העבודה: השכלה, תעסוקה ושכר, שערכו הדס פוקס ותמר פרידמן ווילסון, בחן את האתגרים הניצבים בפני השתלבותן במשק בכלל, ואת הסיבות להשתלבותן באחוזים גבוהים בתחום החינוך הרווי בפרט. אחת הסיבות שהחוקרות הצביעו עליהן היא שעבודה בתחום זה מאפשרת להן להישאר בקרבת ביתן, ובכך להמנע מהמחירים שגובים מחירי היוממות מבחינת הזמן והמרחב שיקח להן להגיע ולחזור ממקום עבודתן.

על הקשר שבין בחירת מקצוע לאפשרויות התעסוקה ונגישותה מפרט חיים בלייך בדוח . הדוח עומד על חשיבותה של ההתאמה המרחבית ליציאה לעבודה בתעסוקה הולמת. ניכר כי הבידול הגיאוגרפי של האוכלוסייה הערבית והמרחק ממרכזי תעסוקה מגדילים את מחירי היוממות (בזמן ובמרחק נסיעה) בעבור נשים ערביות שבדרך כלל גם מטפלות בילדים ובמשק הבית ומקשים את השתלבותן בכוח העבודה. בהתחשב בכך שחלק הארי של האוכלוסייה הערבית מתגוררת בצפון והיא מונה כמחצית מתושביו, השקעה בתשתיות תחבורה באזור תתרום להעלאת שיעור התעסוקה בקרב נשים ובקרב תושבי הצפון בכלל.

במילים אחרות, הדוח טוען להיתכנותו של קשר בין נגישות התעסוקה ליציאתן של נשים ערביות לעבודה. היעדר תשתיות תחבורה ציבורית הולמת עלול לעכב את המגמה המבורכת של שיפור באחוזי התעסוקה בקרב נשים ערביות. שיפור תשתיות התחבורה הציבורית לא רק יקל על עובדים להגיע למקום עבודתם אלא גם יענה על צרכים  אחרים ויתרום לקידום שוויון הזדמנויות במגוון תחומי חיים.