נייר עמדה: הקיצוץ בתקציב הגיל הרך יפגע מאוד בדור העתיד של מדינת ישראל

28.02.2024
  • 10% מאוכלוסיית ישראל הם ילדים מתחת לגיל 4, כפול מהממוצע במדינות ה-OECD.
  • שליש מהילדים עד גיל 4 בישראל חיים מתחת לקו העוני.
  • ההוצאה הציבורית לילד על שירותי חינוך לגיל הרך נמוכה מאוד בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD.
  • על פי דוחות בין-לאומיים, איכות מסגרות החינוך בישראל ירודה בהשוואה למדינות ה-OECD: מעט מדי מטפלות על מספר רב של ילדים; רוב המטפלות בעלות השכלה תיכונית ומטה; שכר צוותי החינוך בישראל נמוך משמעותית ביחס לממוצע במדינות האחרות.

במאי 2023 פורסמה תכנית חומש לחיזוק מערך החינוך והטיפול בילדי ישראל מגיל לידה עד 3. מיליארדים הוקצו לבינוי מעונות ולהקלת נטל תשלומי ההורים על מעונות יום. מרכיב חשוב בתוכנית, שעליו בירכו מומחים ואנשי מקצוע, היה תוספת של 400 מיליון ש"ח לשיפור איכות החינוך במעונות היום, בין היתר באמצעות הרחבת ההכשרות לצוותים והגדלת שעות ההדרכה המקצועית הניתנות לכל מעון על ידי מדריכה חינוכית (מ-4 ל-10 שעות בחודש).

הדרכה זו מאפשרות איתור מוקדם של בעיות התפתחותיות בקרב ילדים בגיל שבו ניתן לטפל בהן באופן יעיל יחסית. בנוסף, המדריכות מעניקות כלים חשובים לצוותים העמוסים, אשר לחלקם אין הכשרה מתאימה להתמודד עם הקשיים והאתגרים הרבים שהתעצמו מאוד בזמן המלחמה.

כעת, במסגרת תהליך העדכון של תקציב המדינה לשנת 2024, משרד החינוך מתכנן לקצץ 200 מיליון ש"ח שנועדו להרחבת שעות ההדרכה וההכשרות לצוותים. קיצוץ זה יפגע באיכות החינוך והטיפול הניתנים לילדים בגיל הרך בישראל בגיל הקריטי ביותר להתפתחותם ועשוי להסב להם נזק רב, הן בטווח המיידי והן בטווח הארוך. זאת ועוד, יש להניח שהקיצוץ יחריף עוד יותר את מצוקת הצוותים, אשר כאמור כורעים תחת העומס גם בימי שגרה.

מרכז טאוב ערך בחודש האחרון שני סקרים נרחבים, אחד בקרב 1,200 הורים לילדים בגיל הרך והשני בקרב למעלה מ-500 מנהלות מעונות, מטפלות וגננות, לבחינת השפעת המלחמה על מצבם של הילדים בגיל הרך והמבוגרים שאמונים על שלומם ועל רווחתם. מהסקרים עולה תמונה מדאיגה. נראה כי קשייהם של הילדים החמירו, והם זקוקים כיום יותר מתמיד לסביבה תומכת ועוטפת, ובמקביל, גם המבוגרים המטפלים חווים קשיים משמעותיים:

  • כרבע מההורים לילדים בגיל הרך סובלים מחרדה וסטרס בדרגת חומרה גבוהה.
  • לפי דיווחי המנהלות, הילדים במעונות חווים בתקופה זו יותר התנהגויות המעידות על מצוקה וקושי רגשי, כגון חוסר שקט (47%), התפרצויות זעם (43%), בהלה מגירויים (38%), פספוס בצרכים (34%) ועוד.
  • מעל מחצית מהמנהלות מדווחות על לחץ שנוסף לעבודתן ונובע מאחריותן על הילדים בעת המלחמה.

לצד זאת, תשובותיהן של מנהלות המעונות והמדריכות החינוכיות מעידות על חשיבותה המכרעת של ההדרכה המקצועית, בייחוד בתקופת המלחמה:

  • מעל 80% ממנהלות המעונות הגדירו את המדריכות החינוכיות כגורם התומך המרכזי עבורן, בפער משמעותי מגורמי תמיכה אחרים.
  • כשני שלישים מהמדריכות העידו שאינן מצליחות לתת מענה מספק לצוותים שבאחריותן בזמן המלחמה אפילו במסגרת השעות המורחבת העומדת לרשותן.

התעצמות קשיי הילדים וריבוי האתגרים העומדים בפני צוותי החינוך ממחישים את תפקידן המכריע והחשוב של המדריכות החינוכיות בהבטחת רווחתם של ילדינו בזמן המלחמה ולאחריה. צמצום מספר שעות ההדרכה לצוותי המעונות יפגע ביכולתם לתת מענה מותאם לילדים במצוקה והמצב יחמיר עוד יותר. בכך עלולה להיווצר פגיעה לטווח הארוך, אשר הטיפול בה יעלה עשרות מונים על החיסכון שיניב הקיצוץ המתוכנן.

פוסטים אחרונים

325 יום למלחמה – מקבץ נתונים על תושבי יישובי הצפון והדרום

25.08.2024

בימים אלו אנחנו מציינים 10 חודשים לפרוץ המלחמה. מאז 7 באוקטובר נרצחו ונהרגו 1,635 ישראלים, ו-109 חטופים עדיין נמצאים בשבי

קראו עוד >
  • צוות מרכז טאוב

מספר מקרי הרצח בחברה הערבית ממשיך לטפס

23.08.2024

מרכז טאוב מפרסם נתונים מעודכנים לחודש מאי 2024 על מספר מקרי הרצח בחברה הערבית, שמציירים תמונה מדאיגה. המחקר שפרסמנו בפברואר

קראו עוד >
  • צוות מרכז טאוב

הסיוע למסייעים בראי מלחמת 7 באוקטובר 2023: השפעות החשיפה לטראומה על צוותים מטפלים וההתמודדות עימה ברמה האישית, המקצועית והמערכתית

10.04.2024

מי מטפל במטפל? | קמה שיר אִישׁ יוֹשֵׁב עַל כֻּרְסָה וּלְפָנָיו מִתְחַלְּפִים סִפּוּרִים וְהוּא זוֹכֵר עֵינָיו הַכְּחֻלּוֹת מַקְשִׁיבוֹת פָּנָיו מַאְדִּימוֹת

קראו עוד >
  • נתן לב , יפעת בן דוד-דרור , הדס גולדבלט , דפנה ערמון , שי קרונטל , גיא תבורי , נדב דוידוביץ'

השלכות סביבתיות של המלחמה (באנגלית)

10.04.2024

חוקרי תחום סביבה ובריאות, מאיה שדה, פרופ' נדב דוידוביץ' ופרופ' מיה נגב, עסקו בהשלכות ארוכות וקצרות הטווח של המלחמה על