על הישגי העולים מאתיופיה

09.07.2015

על הישגי העולים מאתיופיה

זה למעלה מ-40 שנה אני חוקר את מערכת החינוך, ואני מוכרח להודות שהנתונים שאספו שני חוקרים ממרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, גלעד ברנד והדס פוקס, ריגשו אותי במידה שרק לעתים רחוקות הרגשתי במהלך שנות עבודתי.

פוקס וברנד בדקו את השתלבות העולים מאתיופיה במערכת החינוך ובשוק העבודה, תוך הבחנה בין עולים שהגיעו לארץ בהיותם בני 13 ומעלה (להלן: עולים מבוגרים) ובין יהודים ממוצא אתיופי שהגיעו לישראל כשהם צעירים מגיל 12 או נולדו בארץ (להלן: ילידי הארץ ממוצא אתיופי).

במחקר נבדק שיעור בעלי ההשכלה התיכונית בקרב גילאי 25-35 בשתי הקבוצות. מתברר שבשנים 2011–2006 שיעור בעלי ההשכלה התיכונית בקרב העולים המבוגרים היה נמוך מזה של יתר האוכלוסייה היהודית ואף של האוכלוסייה הערבית, ועמד על 36 אחוז בלבד. לעומת זאת, בקרב אתיופים ילידי הארץ הנתון המקביל היה 90 אחוז – בדומה לשיעור ביתר האוכלוסייה היהודית. גם הגידול בשיעור בוגרי התיכון בין השנים 2005–2000 לשנים 2011–2006 בקרב ילידי הארץ ממוצא אתיופי היה הגבוה ביותר מבין כל קבוצות האוכלוסייה ועמד על 8 אחוזים – לשם השוואה באוכלוסייה הערבית הוא עמד על 7 אחוזים. בהיבט זה ילידי הארץ ממוצא אתיופי כבר משתווים למעשה ליתר האוכלוסייה היהודית.

קריטריון אחר שנבדק במחקרם של פוקס וברנד ממרכז טאוב הוא הזכאות לבגרות. גם כאן אפשר לדבר על הישג מרשים ביותר: שיעור הזכאים בקרב ילידי הארץ ממוצא אתיופי היה גבוה יותר מפי שלושה מזה של העולים המבוגרים (53 אחוז לעומת 16 אחוז), וגם בהיבט זה ילידי הארץ ממוצא אתיופי עברו את האוכלוסייה הערבית. במקרה זה הפער בין ישראלים ממוצא אתיופי ובין שאר האוכלוסייה היהודית עדיין גדול, אך הוא מצטמצם די מהר: בשנים 2005–2000 עמד הפער על 26 אחוז, ואילו בשנים 2011–2006 הוא הצטמצם ל-22 אחוז.

נושא נוסף שנבדק היה שיעור בעלי התואר האקדמי בקרב בני 35–30 (ב-2008). כאן ההישג להערכתי הוא המרשים ביותר: שיעור האקדמאים בקרב ילידי הארץ ממוצא אתיופי (כ-20 אחוז) גבוה פי 3.5 משיעורם בקרב העולים המבוגרים, ועולה על שיעור בעלי השכלה דומה במגזר הערבי (15 אחוז).

מה אפשר ללמוד מנתונים אלו?

ראשית, הם מוכיחים כי יש שכר לעמל. החברה הישראלית, על כלל מערכותיה – ובכלל זה מערכת החינוך – השקיעה בתהליך הקליטה של העלייה מאתיופיה מאמצים ומשאבים רבים. מאמצים אלה הניבו פרי הילולים. כאשר חושבים על הפער בין נתוני הרקע הנדרשים להצלחה בלימודים ובין הרקע שאיתו הגיעו העולים מאתיופיה,[1] קשה שלא להתרשם מהישגיהם של בני העדה שבמהלך כ-25 שנים, מאז החלה העלייה הגדולה, הצליחו לצמצם את פערי ההשכלה במידה רבה.

למרות האמור לעיל, אין לשקוט ולנוח על זרי הדפנה. הפערים בין הישראלים ממוצא אתיופי ובין יתר האוכלוסייה היהודית עדיין גדולים מאד, ואין ספק כי לתחושות האפליה והקיפוח יש בסיס במציאות חייהם של חלק גדול מבני העדה. המסקנה היא שצריך להמשיך ולהשקיע משאבים ולעשות כל מה שהידע החינוכי והחברתי מעמיד לרשותנו כדי להפיק ממאמצים אלו תועלת רבה יותר.

הנתונים מרמזים גם על כך שאם היו מושקעים מאמצים דומים במגזר הערבי, ייתכן שהישגיו היו גבוהים במידה ניכרת מאשר בעת הנוכחית. עדות נוספת לכך היא העובדה שההישגים הלימודיים של התלמידים הדרוזים, הזוכים להעדפה לעומת שאר המגזר הערבי (לדוגמה, כל היישובים הדרוזיים נמצאים בתכנית יום חינוך ארוך) גבוהים במידה משמעותית מאלה של עמיתיהם הערבים (ראו לוח).

 

[1] אין בדברים אלה משום קביעה באשר לעליונות תרבותית זאת או אחרת. ההתייחסות היא אך ורק לכישורים הנדרשים להצלחה בלימודים בבית הספר, או במוסדות להשכלה גבוהה.

nachum column

פוסטים אחרונים

אתגר המדידה בשירותים החברתיים

12.09.2023

Efficiency is doing things right; effectiveness is doing the right things." (Peter Drucker)" "יעילות היא לעשות את הדברים נכון. מועילוּת

קראו עוד >
  • ניר קידר

נערכים לשנת הלימודים הבאה: איך מתגברים על המחסור במורים?

23.08.2023

זה זמן רב אני טוען שלמעשה אין מחסור במורות ובמורים, לא ברמת המערכת ולא בשלבי חינוך ספציפיים. רואים זאת בבירור

קראו עוד >
  • נחום בלס

החופש הגדול כבר כאן, איזה כיף!

11.07.2023

20 ביוני כבר עבר וגם 1 ביולי, כל התלמידים בישראל אמרו שלום למוריהם ולמורותיהם, אפסנו את הילקוטים והתלבושת האחידה ויצאו

קראו עוד >
  • נחום בלס

איומי אקלים בישראל: מזג אוויר קיצוני וגלי חום בעונת הקיץ

07.06.2023

תצפיות שנערכו מאז שנות החמישים באזורים שונים בעולם מראות כי שינויי אקלים תורמים לגידול בתדירותם, בעוצמתם ובמשכם של גלי החום.

קראו עוד >
  • מאיה שדה , דוד ברודאי , מיה נגב