ערבים וחרדים מפגינים מיומנות נמוכה יותר בשימוש במחשב

מהי המשמעות של אוריינות בעולם המודרני? במובן הקלאסי מתייחס המושג ליכולת לקרוא ולכתוב, אך כיום דרוש יותר כדי להחשב לאדם משכיל ובעל יכולת להשתלבות בשוק העבודה. בעולם הטכנולוגי של היום מיומנויות מחשב בסיסיות נחשבות אף הן לכישור אוריינות בסיסי.

מחר יצוין יום האוריינות הבין-לאומי, שנקבע על ידי UNESCO בזמנים שבהן שליטה במיומנויות מחשב כלל לא נתפסה כקשורה במושג. אך כיום, בישראל של 2017, חושב לבחון את יכולתן של קבוצות שונות באוכלוסייה להסתדר בסביבה ממוחשבת, כישורים שהדרישה אליהם בשוק העבודה רק גוברת וסביר שתמשיך לגדול.

סקר מיומנויות בוגרים (PIAAC)  בוחן את המיומנות של אדם בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת – היכולת שלו להשתמש בטכנולוגיה לביצוע מטלות מסוימות. כפי שרואים בגרף למטה, מיומנויות הנבדקים מחולקות לשלושה, כשהרמה השלישית מצביעה על רמת המיומנות הגבוהה ביותר. אלה שכלל לא יכולים לבצע את המבדק הממוחשב השיבו לגרסה מודפסת של הסקר ונכללו בקטגוריה רביעית (בצבע האפור).

הגרף המצורף מציג את התפלגות רמת המיומנות של כלל העובדים במדינות ה-OECD. שני הטורים משמאל לקו האפס מציגים את אלו שקיבלו את הציונים הנמוכים ביותר – עובדים שמילאו את הגרסה המודפסת של המבחן, וכאלה ברמה 1. בצד שמאל של טור האפס נמצאים עובדים ברמה גבוהה מרמה 1.

בסך הכל, הממוצע בישראל נמוך מממוצע ה-OECD: כ-16% לא ביצעו את המבחן הממוחשב לעומת ממוצע של 11% ב-OECD, ורק 27% דורגו בשתי קבוצות המיומנות הגבוהות ביותר לעומת 31% בממוצע ב-OECD.

פילוח האוכלוסייה לפי מגזרים מצביע על מגמות חריפות יותר: יהודים לא-חרדים קיבלו ציונים גבוהים יותר ביחס לעובדים במדינות אחרות, אך רק 20% מהחרדים הצליחו להתברג בשתי הרמות הגבוהות ביותר. שיעורי המיומנות של ערביי ישראל אף נמוכים יותר, והם נמצאים בתחתית הדירוג של ה-OECD. במיוחד בולט השיעור הגבוה של הערבים שבחרו לבצע את המבחן המודפס – כמעט 26%.

דירוגם הנמוך של החרדים והערבים, שנתקלים במכשולים נוספים בדרכם לשוק העבודה, מדגיש את החשיבות שבהקניית מיומנויות דיגיטליות. מערכת החינוך בישראל מחולקת למספר מגזרים שונים, ויש לתגבר את השימוש בסביבות לימוד דיגיטליות בקרב המגזרים שנמצאים מאחור, ולפעול לצמצום הפער בדור העתיד של ישראל.

*מקור תמונה: Visualhunt