הורים עובדים, בעיקר לילדים קטנים, יודעים שבחודש אוגוסט יתקשו במיוחד ללהטט בין העבודה להורות. הלימודים, הקייטנות ומחנות הקיץ כבר נגמרו, והורים רבים נעזרים בסבים ובסבתות כדי לשמור על ילדיהם, מפעילים קייטנות הורים או נאלצים לנצל את ימי החופשה שלהם.
כדי לבחון את הקשיים העומדים בפני הישראלים בהתנהלות המקבילה בין העבודה וההורות – לא רק בקיץ, אלא במהלך השנה כולה – חשוב להביא בחשבון את מאפייני הדמוגרפיה והתעסוקה הייחודיים במדינה.
שיעורי הפריון בישראל גבוהים בהרבה מאשר בכל מדינות ה-OECD האחרות: 3.1 ילדים לאישה בממוצע. בעוד במדינות ה-OECD האחרות חלה ירידה בשיעורי הפריון, בישראל הם לא השתנו מאז 1980.
לא זו בלבד שלישראלים יש ילדים רבים, הם גם עובדים הרבה. בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בהשתתפות בכוח העבודה בקרב רוב הקבוצות החברתיות, ובעיקר בקרב נשים (שיעורי ההשתתפות של נשים בכוח העבודה גדלים בעולם כולו). שיעורי תעסוקת הנשים בישראל גבוהים כיום יותר מתמיד, ועולים על הממוצע במדינות ה-OECD. למעשה, שיעור התעסוקה בקרב נשים יהודיות בישראל הוא השני בגובהו מבין כל מדינות ה-OECD. אף ששיעור התעסוקה של נשים ערביות נופל משיעורי התעסוקה במדינות OECD אחרות, גם בו חלה עלייה בשנים האחרונות.
עלייה זו בשיעורי התעסוקה של נשים בולטת במיוחד בקרב אימהות לילדים קטנים. ב-2011 שיעורי התעסוקה בקרב נשים בשנות השלושים לחייהן שהן אימהות לילדים גילאי 4–0 היו 69 אחוזים – עלייה של 17 נקודות אחוז בהשוואה ל-1995, ורק מעט פחות משיעור הנשים העובדות באותה קבוצת גיל שאינן אימהות לילדים קטנים.
החברה הישראלית בשל תרבותה, מצבה הגיאו-פוליטי ומדיניות ממשלותיה – עודדה הן את שיעורי הפריון הן את השתתפות הנשים בכוח העבודה.
ואולם אף שהנשים בישראל עובדות יותר, הגברים בישראל אינם עובדים פחות. למעשה, שיעורי התעסוקה של הגברים בישראל עולים. ב-2014 עבדו גברים בישראל 45 שעות שבועיות בממוצע, בהשוואה ל-41 שעות שבועיות בממוצע ב-OECD. זאת ועוד, שיעורי התעסוקה של גברים בשנות השלושים לחייהם גבוהים יותר בקרב אבות לילדים קטנים (גילאי 0-4) מאשר בקרב גברים ללא ילדים קטנים.
כאמור, שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה בישראל הן של הגברים הן של הנשים, ובמיוחד של הורים לילדים קטנים, הם גבוהים. מהי המשמעות של נתונים אלו עבור הורים המנסים לאזן בין דרישות שוק העבודה לדרישות גידול הילדים? באופן טבעי, שאלה זו מובילה לדיון על הנגישות והעלות של טיפול בילדים בגיל הרך.
בין השנים 2003 ל-2012 גדלה ההוצאה הממוצעת של משק בית לגני ילדים (גילאי 5–2) ב-43 אחוזים. זוהי עלייה שאין דומה לה בשכבות גיל אחרות במערכת החינוך, והיא גבוהה בהרבה מהגידול בהכנסות או בהוצאות של משקי הבית. העלות הגבוהה של חינוך טרום-חובה, שבאה לידי ביטוי ב"מחאת העגלות", הייתה לנושא מרכזי במחאה החברתית של 2011. המחאה הובילה להרחבת חוק חינוך חובה כך שיחול גם על גילאי 4–3, ובעקבות זאת לירידה בהוצאה של משקי הבית על חינוך טרום-חובה, אם כי זו ירידה זו הורגשה בעיקר בקרב משקי בית המשתייכים למעמד הביניים ולמעמד הגבוה. עם זאת, לתוכניות הטיפול בילדים בשעות שאחרי הלימודים, בזמן שהוריהם בעבודה, יש עלות, וגם כשהן מסובסדות הן מטילות לעתים קרובות על ההורים הוצאות נוספות. בחודש יולי שעבר הכריז שר החינוך על תוכנית מסובסדת חדשה לשעות אחר הצהריים, וזו עשויה להקל את העול הכספי המוטל על ההורים.
כפי שהורים מתלוננים לעתים קרובות, הבעיה מתעוררת בעיקר כאשר אין התאמה בין השעות שבהן אפשר לממן טיפול בילדים במחיר סביר לשעות העבודה במשרה מלאה. הפער בולט במיוחד בחודש אוגוסט, שבו בתי הספר אינם פועלים, והקייטנות הפרטיות המעטות נותנות מענה רק לחלק מהילדים.
הקושי למצוא מסגרת לילדים המתואמת עם שעות העבודה של שני הורים עובדים עלול להשפיע על משפחות צעירות בכמה דרכים, כולל היקף המשרה שההורים יבחרו. נשים, הרבה יותר מגברים, נוטות לעבוד במשרות חלקיות, עובדה שיש לה השלכות מרחיקות לכת. מחקר שערך מרכז טאוב בעת האחרונה מראה כי אחד הגורמים העיקריים לפערי השכר בין המגדרים הוא ההבדלים בין מספר שעות העבודה של גברים ושל נשים. בעיית הטיפול בילדים יכולה להשפיע גם על הנכונות לעבוד בעבודה מרוחקת מן הבית. ונשים, יותר מגברים, נוטות לעבוד בקרבת הבית, ומשמעות הדבר עלולה להיות אפשרויות עבודה מצומצמות יותר.
מדינות מפותחות אחרות הנהיגו מדיניות שעונה על צורכיהן של משפחות צעירות. יותר ממחצית ממדינות ה-OECD דורשות ממעסיקים להתיר לעובדים שהם הורים לילדים צעירים לעבוד במשרה חלקית. ברוב המדינות הללו יש לעובד זכות לחזור ממשרה חלקית למשרה מלאה לכשירצה בכך. זאת ועוד, המגמה הכללית במדינות ה-OECD היא לאפשר לעובדים שעות עבודה גמישות יותר (מבחינת תחילת יום העבודה וסיומו), לנהל "בנק זמן" שבו שעות עבודה עודפות נספרות ומכסות על שעות עבודה חסרות, או להתיר להם לעבוד מן הבית.
מאפייני התעסוקה, הפריון וההשכלה בישראל יוצרים צורך ועניין של הרבה הורים במדיניות שתאפשר למשפחות לקיים את האיזון המתבקש בחיים המודרניים בין חיי העבודה לחיי משפחה.
המאמר פורסם באנגלית ב-Times of Israel ב-4 בספטמבר 2017.
פוסטים אחרונים
325 יום למלחמה – מקבץ נתונים על תושבי יישובי הצפון והדרום
25.08.2024בימים אלו אנחנו מציינים 10 חודשים לפרוץ המלחמה. מאז 7 באוקטובר נרצחו ונהרגו 1,635 ישראלים, ו-109 חטופים עדיין נמצאים בשבי
- צוות מרכז טאוב
מספר מקרי הרצח בחברה הערבית ממשיך לטפס
23.08.2024מרכז טאוב מפרסם נתונים מעודכנים לחודש מאי 2024 על מספר מקרי הרצח בחברה הערבית, שמציירים תמונה מדאיגה. המחקר שפרסמנו בפברואר
- צוות מרכז טאוב
הסיוע למסייעים בראי מלחמת 7 באוקטובר 2023: השפעות החשיפה לטראומה על צוותים מטפלים וההתמודדות עימה ברמה האישית, המקצועית והמערכתית
10.04.2024מי מטפל במטפל? | קמה שיר אִישׁ יוֹשֵׁב עַל כֻּרְסָה וּלְפָנָיו מִתְחַלְּפִים סִפּוּרִים וְהוּא זוֹכֵר עֵינָיו הַכְּחֻלּוֹת מַקְשִׁיבוֹת פָּנָיו מַאְדִּימוֹת
- נתן לב , יפעת בן דוד-דרור , הדס גולדבלט , דפנה ערמון , שי קרונטל , גיא תבורי , נדב דוידוביץ'
השלכות סביבתיות של המלחמה (באנגלית)
10.04.2024חוקרי תחום סביבה ובריאות, מאיה שדה, פרופ' נדב דוידוביץ' ופרופ' מיה נגב, עסקו בהשלכות ארוכות וקצרות הטווח של המלחמה על