לקראת הבחירות שיתקיימו מחר, בדק מרכז טאוב את שיעורי ההצבעה בארבע מערכות הבחירות האחרונות לפי המצב החברתי-כלכלי של התושבים בכל אחת מ-12,000 הקלפיות הפזורות ברחבי הארץ, כדי לקבל תמונה מעמיקה יותר של דפוסי ההצבעה בישראל. ערים ויישובים רבים בישראל אינם הומוגניים מבחינה חברתית-כלכלית, ולעיתים קרובות יש בהם שכונות חזקות מבחינה חברתית-כלכלית לצד שכונות חלשות.
מהנתונים עולה שאחוזי ההצבעה בעשירונים 7–10 היו תמיד גבוהים יותר מאשר ממוצע ההצבעה הארצי. לעומת זאת, בעשירונים הנמוכים – 1, 3, 4 ו-5 היה שיעור ההצבעה בכל ארבע מערכות הבחירות נמוך מן הממוצע הארצי. "לוּ אחוזי ההצבעה בעשירונים הנמוכים היו גבוהים יותר – הייתה יכולה להיות לכך השפעה על תוצאות הבחירות", אמר ניר קידר, מנכ"ל מרכז טאוב.
הערה: ב"שכונה" הכוונה לאזור גיאוגרפי סטטיסטי (אג"ס), כהגדרת הלמ"ס – יחידה גיאוגרפית המונה כ-3,000–5,000 תושבים. לעיתים שכונה מתפרסת על יותר מאג"ס אחד.
כדי להבין את השפעת השונות באחוזי ההצבעה לפי המצב החברתי-כלכלי של המצביעים בוצע חישוב של המנדטים שהאוכלוסייה בכל דירוג חברתי-כלכלי "הרוויחה" או "הפסידה" בשל אחוזי הצבעה גבוהים או נמוכים מן הממוצע הארצי. מהנתונים עולה שבבחירות לכנסת ה-21 (אפריל 2019), אשכולות 1–5 איבדו 4.8 מנדטים; בבחירות לכנסת ה-22 (ספטמבר 2019) אשכולות אלו איבדו 3.6 מנדטים; בבחירות לכנסת ה-23 (מרץ 2020) הם איבדו 3.0 מנדטים; ובבחירות לכנסת ה-24 (מרץ 2021) הלכו לאיבוד 5.1 מנדטים באשכולות 1–5. אילו היו אחוזי ההצבעה באשכולות אלו זהים לממוצע הארצי היה נגרע אותו מספר מנדטים, בהתאמה, מאשכולות 6–10 – כלומר מבחינת מנדטים ההשפעה היא למעשה כפולה.
הניתוח מראה עד כמה משמעותית השפעת השונות באחוזי ההצבעה על תוצאות הבחירות. מאחר שתוצאות מערכות הבחירות האחרונות היו צמודות מאוד, סביר להניח שאילו היו אחוזי ההצבעה דומים בכל רחבי הארץ, הייתה לכך השפעה רבה על הרכב הממשלה שקמה לאחר הבחירות.
"הבדיקה שעשינו מאפשרת לראשונה לנתח את דפוסי ההצבעה לפי שכונות ולא רק לפי יישובים בישראל, ויש לכך משמעות רבה מבחינה חברתית-כלכלית", מסביר פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב. "הנתונים מצביעים על מספר לא מבוטל של מנדטים שעשויים היו להכריע את הבחירות ולשנות את תמונת המצב בישראל".
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לענת סלע-קורן, מנהלת שיווק, תקשורת וקשרי ממשל במרכז טאוב, 050-6909749.
פוסטים אחרונים
אתגרים ופתרונות בנושא נתוני בריאות למחקר בנושאי אקלים, סביבה ובריאות
11.05.2025מחקר באפידמיולוגיה סביבתית מתמקד בהשפעת גורמים סביבתיים כמו זיהום אוויר ותנאי אקלים על בריאות הציבור. סמינר שנערך במרץ 2025 במרכז טאוב, עסק בנתוני
- רות הררי-קרמר , שרון מרקין , מאיה שדה
השרפות עולות לנו בבריאות. האם גם החומרים המשמשים לכיבוין?
01.05.2025לכולנו ברור ששריפות גורמות לנזקים חמורים לבריאות הציבור ולסביבה – החל משאיפת עשן מסוכן ועד להרס מערכות אקולוגיות שלמות. אלא
- מאיה שדה
חשיבות הציות לפסיקות בג"ץ לשם שמירה על החוק והמערכות החברתיות-כלכליות
07.04.2025מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, הינו מכון מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי. לאורך למעלה מארבעים שנה המרכז מבצע מחקרים איכותיים
- צוות מרכז טאוב
325 יום למלחמה – מקבץ נתונים על תושבי יישובי הצפון והדרום
25.08.2024בימים אלו אנחנו מציינים 10 חודשים לפרוץ המלחמה. מאז 7 באוקטובר נרצחו ונהרגו 1,635 ישראלים, ו-109 חטופים עדיין נמצאים בשבי
- צוות מרכז טאוב