מבוא
במשך שנים סבלה מערכת החינוך והטיפול בילדים בגיל לידה עד 3 מהזנחה ומהיעדר פיקוח. למרות הגידול העקבי במספר הילדים בקבוצת גיל זו והביקוש הרב למסגרות חינוך לגילים אלו עקב כך, ההשקעה הציבורית במערכת נותרה נמוכה לאורך השנים. עם זאת, בשנים האחרונות גוברת ההכרה בתפקידו המרכזי של החינוך לגיל הרך, והוא זוכה לתשומת לב ממשלתית. לאחר שמעונות היום הפרטיים והציבוריים המאכלסים 7 ילדים ומעלה עברו לאחריות משרד החינוך, הציגו משרד החינוך ומשרד האוצר במאי 2023 תוכנית חומש לשיפור איכות החינוך והטיפול במעונות. אחד המרכיבים המשמעותיים של תוכנית זו הוא הגדלת מספר שעות ההדרכה הניתנות לצוותי המעונות מ-4 שעות ל-10 שעות בחודש, הכוללות בתוכן גם שעות תצפית לאיתור מוקדם של בעיות התפתחות בקרב ילדים. כעת, במסגרת עדכון תקציב המדינה לשנת 2024 מתוכנן קיצוץ עמוק בתקציב שהוקצה להגדלת מספר שעות ההדרכה.
אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם השפיעו עמוקות על כל אחד ואחת מאיתנו, וחלחלו לכל היבט של חיי היום-יום. בין השאר הובילה המלחמה לסגירת מסגרות החינוך לפרקי זמן ממושכים ולהפעלתן באופן לא סדיר כמו פתיחת המסגרות לקבוצות קטנות, מעבר למבנים חלופיים, ביטול שנת הצהריים וכדומה. בכך נשללו מהילדים היציבות, הביטחון והשגרה שהמסגרות מספקות להם, החיוניים כל כך להתפתחותם התקינה. הצוותים החינוכיים, שגם בימי שגרה סובלים משכר נמוך ועומס בשל ריבוי ילדים במעונות ומחסור בכוח אדם, מושפעים גם הם מהמלחמה ומהשיבוש בהפעלת המסגרות. מסמך זה מציג ממצאים ראשוניים מסקר שנערך בקרב צוותי חינוך לגיל הרך בתקופת המלחמה. הסקר נערך במטרה ללמוד על האתגרים הייחודיים שעימם מתמודדים בתקופה זו צוותי החינוך והטיפול במעונות – מטפלות, גננות, מנהלות מעונות וגנים ומדריכות חינוכיות.
הסקר נערך במהלך חודש ינואר 2024 על ידי היוזמה לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך של מרכז טאוב והמרכז האקדמי רופין. בסקר השתתפו 483 גננות, מדריכות חינוכיות ומטפלות-מחנכות במעונות ובגנים לילדים בגילי לידה עד 6 ו-226 מנהלות של מעונות וגנים. הממצאים המוצגים כאן מתבססים על דיווחיהן של 182 מנהלות מעונות לילדים בגילי לידה עד 3. בהיעדר דרך להשיג רשימה מסודרת של כלל מעונות היום בישראל לצורך בניית מדגם מייצג, הסקר הופץ לצוותי החינוך באמצעות דגימת "כדור שלג": בעלות תפקידי מפתח בתחום הגיל הרך בישראל – בארגוני מעונות סמל ומעונות פרטיים, במכללות שמעבירות השתלמויות לצוותי חינוך, ברשויות מקומיות וכדומה – הפיצו את השאלון ברשתות החברתיות ובקבוצות ווטסאפ. בכך התאפשר להגיע לפריסה גיאוגרפית רחבה ולצוותי חינוך המשרתים אוכלוסיות מגוונות. עם זאת, חשוב לציין כי אין מדובר במדגם מייצג באופן רשמי.
ממצאים
דיווחי המנהלות על הקשיים שעימם מתמודדים הילדים במעון
המנהלות נשאלו על קשיים והתנהגויות שונות של הילדים, כגון בכי, "פספוס" צרכים או חוסר שקט מאז פרוץ המלחמה, והתבקשו להעריך אם הם רווחים יותר או פחות בהשוואה לתקופה שקדמה לה. תשובותיהן מוצגות בתרשים 1. ככלל, המנהלות דיווחו על ריבוי קשיים בקרב הילדים שבטיפולן בהשוואה לתקופה שקדמה למלחמה. מחציתן דיווחו על חוסר שקט בשכיחות גבוהה יותר בהשוואה למצב לפני המלחמה. ניכר שגם תופעות של חוסר סבלנות, התפרצויות זעם ודריכות יתר או בהלה מכל גירוי רווחות יותר בקרב הילדים לאחר המלחמה – יותר מ-40% מהמנהלות דיווחו כי התופעות הללו רווחות יותר או הרבה יותר מאז פרוץ המלחמה. כמו כן, למעלה מרבע מהמנהלות דיווחו על עלייה בשכיחותם של קשיי הירדמות או "פספוס" צרכים בקרב הילדים.
נראה אפוא כי המלחמה מעצימה את קשייהם השגרתיים של ילדים הגיל הרך, והדבר בא לידי ביטוי גם במעונות, שבהם הם שוהים מרבית שעות היום. מולם עומד צוות שרובו חסר הכשרה וכלים להתמודד עם הקשיים ההולכים ומתרבים. חלק מהפתרון למצב זה יכול להגיע מהדרכה על ידי מדריכה חינוכית מוסמכת. כאמור לעיל, במאי 2023, כחלק מתוכנית החומש של משרד החינוך ומשרד האוצר, הוחלט להגדיל את שעות ההדרכה הניתנות לצוותי המעונות מ-4 שעות ל-10 שעות בחודש.
מי תומך במנהלות המעונות בתקופה זו?
בהמשך נשאלו המנהלות על מידת התמיכה שהן מקבלות בזמן המלחמה מצד גורמים שונים, ובכללם נשות הצוות, הורי הילדים בגן, מנהלת תחום הגיל הרך ברשות המקומית, פיקוח משרד החינוך והמדריכות החינוכיות בגן. תרשים 2 מציג את התפלגות התשובות של מנהלות המעונות לשאלה זו. ניכר שהמדריכות החינוכיות בימים אלו הן מקור התמיכה העיקרי של המנהלות – 83% ממנהלות המעונות דיווחו כי המדריכות משמשות להן מקור תמיכה, וכמחציתן הגדירו את המדריכות "תומכות מאוד". לעומת זאת, מקורות התמיכה האחרים הוגדרו על ידי המנהלות "תומכים מאוד" בשיעורים נמוכים בהרבה. את מפקחות משרד החינוך רק כ-8% מהמנהלות הגדירו כגורם "תומך מאוד".
תפקידן של המדריכות החינוכיות בתקופת המלחמה
מעבר לדיווחי מנהלות המעונות שאלנו גם כמעט 70 מדריכות חינוכיות על תחושותיהן ועל המשימות השונות העומדות לפניהן בעת המלחמה (המדריכות התבקשו לדווח על כל מה שעשו ולא לבחור רק תשובה אחת). על פי המתואר בתרשים 3, נראה שתפקידן של המדריכות החינוכיות בזמן המלחמה מגוון למדי וכי הוא מתמקד בעיקר במתן כלים ותמיכה לצוותים. 94% מהמדריכות דיווחו שנתנו הדרכה למנהלות, 91% דיווחו על הדרכה לצוותי המעונות בנוגע להתמודדות עם הילדים, וכמעט 80% מהן הדריכו ותמכו בצוותים בעניינים אישיים כגון חרדה או חשש מלקיחת אחריות בתקופה זו. כרבע מהמדריכות סיפקו גם תמיכה להורים, באופן פרטני או קבוצתי.
לנוכח הצורך הגדול של הצוותים בתמיכה והעובדה שלרשות המדריכות עומדות רק 10 שעות הדרכה בחודש, שאלנו אותן גם על תחושתן באשר ליכולתן לתת מענה מספק לצוותים במסגרות שבהדרכתן, בשגרה ובתקופת המלחמה. מתרשים 4 עולה כי בעיתות שגרה חלק ניכר מהמדריכות מרגישות ששעות ההדרכה העומדות לרשותן מספיקות: מעל 70% דיווחו שהן די מצליחות או מצליחות לתת מענה מספק. לעומת זאת, בתקופת המלחמה כמעט שני שלישים מהמדריכות העידו שהן מרגישות כי הן לא מצליחות או כלל לא מצליחות לתת מענה מספק לצוותים במסגרות שבהדרכתן במגבלות השעות המוקצות לכך.
מה מספרות נשות החינוך?
לסיום, להלן כמה ציטוטים מפי מנהלות מעון, אשר ממחישים את ההתמודדות המורכבת של צוותי החינוך בזמן המלחמה ואת תפקידן של המדריכות החינוכיות בתקופה זו:
"הקושי מול הילדים הוא רב. ילדים שחוששים מכל טריקת דלת או רעש פתאומי ואפילו מהתפרצות בכי של תינוק. מול הצוות נתקלתי בסיטואציה של חרדה אצל מטפלת שבשעת התרעה לא הייתה מוכנה לתת לי לסגור את דלת הממ"ד. מטפלת אחרת לא הגיעה לעבודה כי נפשית לא הייתה מסוגלת. כמה מטפלות סבלו מכאבי בטן ובחילות במשך זמן ארוך. ניסינו להרדים ילדים בממ"ד והיו מספר ילדים שממש צרחו וסירבו להירדם בממ"ד".
"מספר הגמולים שפספסו גדל והיו ילדים שחששו ללכת לשירותים. המדריכה באה פעם בחודש וזה לא מספיק. [צריך] לפחות אחת לשבועיים".
"מדריכה במעון היא הממ״ד של המעון בחירום ובשגרה. הקיר התומך שעליו נבנה המעון".
"לא ייתכן מעון עם 60+ תינוקות ופעוטות, עם 4 שעות הדרכה בחודש. צריכים להבין שהדרכה תהליכית אורכת זמן ולהעריך את זה שהמדריכה רוקמת רקמה עדינה ביותר בבואה לגנים פרטיים המתנהלים שנים רבות ללא הדרכה ופיקוח".
סיכום
נוכח התעצמות הקשיים של ילדי המעונות ועקב כך התגברות האתגרים העומדים בפני הצוותים, כפי שעולה מדיווחיהן של מנהלות מעונות היום, נראה כי המדריכות החינוכיות ממלאות תפקיד מכריע במתן מענה לצוותים בימי שגרה, ועל אחת כמה וכמה בזמן המלחמה. הגדלת מספר שעות ההדרכה שנקבעה בתוכנית החומש היא צעד חשוב מאין כמוהו. הוא מסייע בהענקת כלים ותמיכה לצוותים, ובכך תורם לשיפור איכות החינוך והטיפול במעונות.
בימים אלו, לקראת עדכון תקציב המדינה לשנת 2024 עומד על הפרק קיצוץ תקציבי במשרד החינוך, שבמסגרתו צפויה להתבטל הגדלת מספר שעות ההדרכה שבה הוחל בשנת הלימודים הנוכחית. אם תתממש הכוונה לקצץ בתקציב זה, המצב הקשה במעונות צפוי להחמיר עוד יותר.
פוסטים אחרונים
325 יום למלחמה – מקבץ נתונים על תושבי יישובי הצפון והדרום
25.08.2024בימים אלו אנחנו מציינים 10 חודשים לפרוץ המלחמה. מאז 7 באוקטובר נרצחו ונהרגו 1,635 ישראלים, ו-109 חטופים עדיין נמצאים בשבי
- צוות מרכז טאוב
מספר מקרי הרצח בחברה הערבית ממשיך לטפס
23.08.2024מרכז טאוב מפרסם נתונים מעודכנים לחודש מאי 2024 על מספר מקרי הרצח בחברה הערבית, שמציירים תמונה מדאיגה. המחקר שפרסמנו בפברואר
- צוות מרכז טאוב
השלכות סביבתיות של המלחמה (באנגלית)
10.04.2024חוקרי תחום סביבה ובריאות, מאיה שדה, פרופ' נדב דוידוביץ' ופרופ' מיה נגב, עסקו בהשלכות ארוכות וקצרות הטווח של המלחמה על
היבטי בריאות הציבור בתיקונים המוצעים לחוק אוויר נקי
01.04.2024התיקון המוצע לעומת המצב הקיים התוכנית הכלכלית לשנים 2023–2024 מציעה תיקונים לחקיקה בתחום הגנת הסביבה הנוגעים ישירות להגנה על בריאות
- חוקרי יוזמת מרכז טאוב למחקר ומדיניות סביבה ובריאות