מה אפשר ללמוד מיישום חוק לימוד חובה לגילאי 3–4 על יישום החוק לגילאי לידה עד שנתיים?

13.04.2023

בעקבות המחאה החברתית בקיץ 2011 הוחלט על יישום ההרחבה של חוק לימוד חובה לגילאי 3–4, החלטה שנדחתה קודם לכן שש פעמים. החוק התקבל בשנת 2012 והוחל ביישומו שנה אחר כך, והמהלך כולו הושלם ב-2015. בשנת הלימודים 2011/2012, שנה לפני תחילת יישומו של החוק, כפי שאפשר ללמוד מנתוני השנתון הסטטיסטי לישראל 2013, עמד שיעור הילדים בני 3 שלמדו בגנים הציבוריים על 73%, ואילו שיעור הילדים שלמדו בגנים פרטיים עמד על 17% (לגבי השאר אין נתונים). השיעורים לגבי בני 4 היו 89% ו-8%, בהתאמה. תשע שנים לאחר מכן, על פי השנתון הסטטיסטי 2022, בשנת הלימודים 2020/2021 למדו בגנים הציבוריים 80% מבני 3 ובגנים הפרטיים 12%. בקרב גילאי 4 השיעורים עמדו על 94% ו-2%, בהתאמה.

מה אפשר להסיק מן המספרים האלה?

הדבר הבולט ביותר הוא השינוי הקטן בשיעור גילאי 3 הלומדים בגני הילדים: במהלך עשור היה הגידול בשיעור הילדים בני 3 הלומדים בגני הילדים הציבוריים כ-7% בלבד, והגידול בשיעור הילדים בני 4 היה קטן עוד יותר (כ-4%). זאת ועוד, אין כל ודאות שהשינוי הזה לא היה מתרחש גם ללא יישום החוק. באותה תקופה גדל מספר הילדים בני 3–4 ב-25% (ומספר הילדים הלומדים בגנים גדל ב-33% – רק 8% יותר מהגידול במספר הילדים בגיל הרלוונטי), בעוד מספר הילדים בני שנתיים הלומדים במסגרות החינוך המפוקחות כמעט הוכפל, ומספרם במעונות הפרטיים שולש. עובדה זו יכולה להצביע על כך שהעלייה בשיעורי ההשתתפות של נשים בכוח העבודה נובעת מחוסר היכולת לקיים משפחה על משכורת אחת בלבד ולאו דווקא מביטול שכר הלימוד לגילאי 3–4 (כי הרי בגילי לידה עד שנתיים לא הייתה שום הפחתה בעלות החזקת הילדים במעונות ובגנים פרטיים, ואולי אפילו להפך).

מי נהנה מיישום החוק?

אם מטרת החוק הייתה להקל את נטל התשלומים המוטל על הורים לבני 3–4, ובייחוד בקרב השכבות החלשות, ההצלחה הייתה חלקית בלבד. עד יישום החוק, הורים לילדים ביישובים בעלי דירוג חברתי-כלכלי נמוך ממילא לא חויבו בתשלום שכר לימוד, והורים בעלי הכנסה נמוכה גם הם היו פטורים מתשלום שכר לימוד או ששילמו שכר לימוד מופחת. לאחר יישום החוק, הורים שרצו ליהנות מביטול שכר הלימוד בגן ולצאת לעבודה נאלצו לשלם סכומים ניכרים עבור צהרון לילדיהם. כך, בסופו של דבר, מי שנהנה מיישום החוק היו בעיקר ההורים מן השכבות המבוססות יותר, שגם לפני החלת החוק עבדו ושילמו שכר לימוד בתוספת עלות הצהרון, ובעקבות החוק שוחררו מתשלום שכר הלימוד לגן.

הגברת הבקרה על רמת החינוך

אם יוזמי החוק קיוו שהחלתו תביא להגברת הפיקוח על החינוך בגילאי 3–4 עקב מעבר מסיבי של ילדים מגנים פרטיים, שבהם הפיקוח רופף, לגנים ציבוריים שבהם הפיקוח אמור להיות צמוד יותר – הרי מהנתונים עולה כי בעקבות יישום החוק גם המעבר של בני 3–4 מגנים פרטיים לגנים ציבוריים היה מוגבל (כ-6% בלבד). לפיכך, אם הייתה כוונה להגביר בעקיפין את הבקרה על רמת החינוך שילדי ישראל זוכים לו – נראה שהתוצאה הייתה מינורית למדי.

כוח האדם בגני הילדים

האם בעקבות יישום החוק חל שיפור בתחום כוח האדם בגני הילדים לבני 3–4? התשובה לכך מורכבת. מצד אחד, בלי קשר ליישום החוק, בתקופה זו גדל מספר הגננות בעלות השכלה אקדמית, ותואר שני בפרט. מצד שני, אף שבחישוב חודשי שכר הגננות לשעת עבודה עלה הרבה יותר משכר המורים בשאר שלבי החינוך (בחישוב שנתי ההבדל היה קטן יותר), בשנים האחרונות העובדה היא שיש קושי משמעותי לאייש את המשרות בגנים.

הרחבת החוק לגילאי לידה עד 3

מה ניתן אפוא ללמוד מהניסיון ביישום חוק לימוד חובה לגילאי 3–4 אם רוצים להחילו גם לגילאי לידה עד 3? על פני הדברים, ברור שהחלת החוק לגילים אלו אינה ריאלית בטווח המיידי. ואולם גם אם היא תיושם תחילה רק לגילאי שנתיים, עדיין נכונו למבצעיה אתגרים רבים. ראשית חשוב להדגיש כי המצב לגבי בני שנתיים ב-2021 (וככל הנראה גם ב-2023) שונה מהותית מהמצב לגבי בני 3 ב-2012. ב-2012 היו כאמור 73% מהם בגני ילדים ציבוריים, ואילו שיעורם של בני שנתיים במסגרות מפוקחות ב-2021 עמד על 27% בלבד. מבחינת שיעורי ההשתתפות במסגרות חינוך, ב-2012 היו כ-90% מכלל גילאי 3 בגנים ובמעונות, בעוד ב-2021 עמד שיעורם של בני שנתיים במסגרות על 67%. כדי שכל הילדים בגיל שנתיים ילמדו במסגרות מפוקחות תצטרך המדינה למצוא מסגרות ל-58 אלף ילדים שאינם לומדים כיום במסגרות ולעוד 77 אלף הלומדים במסגרות פרטיות – ובסך הכול כ-135 אלף ילדים. בספרות המקצועית העוסקת ביחס שבין מספר הילדים למספר אנשי הצוות המבוגרים מדובר על כ-5 עד 8 ילדים למבוגר. המשמעות היא תוספת של בין 17 ל-23 אלף גננות ועוד אלפי מבנים.

לאור כל האמור לעיל מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית. פתרונות חלופיים שיתבססו על כוח אדם לא מקצועי שלא הוכשר כראוי לא זו בלבד שלא ישפרו את מערכת החינוך, הם יכולים אפילו להזיק לה (להרחבה ראו את נייר העמדה שפורסם בנושא זה על ידי צוות היוזמה לחקר הגיל הרך במרכז טאוב).

היות וברור שמדובר במהלך שעלותו גבוהה מאוד (כמה מיליארדי שקלים לכל חלופה שתיבחר), ראוי לברר תחילה מהן באמת מטרות החוק המוצע, ואם אין דרכים אחרות להשגתן.

פוסטים אחרונים

תפקידן המכריע של מדריכות חינוכיות במעונות היום לגיל הרך בצל המלחמה: ממצאים ראשוניים מסקר צוותי חינוך

18.02.2024

מבוא במשך שנים סבלה מערכת החינוך והטיפול בילדים בגיל לידה עד 3 מהזנחה ומהיעדר פיקוח. למרות הגידול העקבי במספר הילדים

קראו עוד >
  • כרמל בלנק

מערכת הרווחה הייתה על סף קריסה בתחילת המלחמה – זה מה שחייב לקרות כדי שתמשיך לתפקד

08.11.2023

מערכת הרווחה במדינת ישראל הייתה קורסת בימיה הראשונים של המלחמה אלמלא ההתארגנות המהירה של הדרגים המקצועיים במשרד הרווחה, ההתגייסות המרשימה

קראו עוד >
  • ג’וני גל , עידית וייס-גל

היפוך הגילים המזעזע של טבח ה-7 באוקטובר

06.11.2023

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ''ס) מפרסמת באופן קבוע נתונים על מספר הנפטרים היומי בישראל. הפרסום האחרון כולל את מתקפת 7 באוקטובר.

קראו עוד >
  • אלכס וינרב

ריכוז נתונים על מספר המאושפזים בבתי החולים מתחילת מלחמת "חרבות ברזל"

26.10.2023

נתוני משרד הבריאות מציגים את מספר המאושפזים הכולל מתחילת המלחמה, מספר המאושפזים החדשים ומספר המאושפזים במצב קשה. פרופ' נדב דוידוביץ',

קראו עוד >
  • צוות מרכז טאוב