הרחבת חינוך חינם בישראל מתחת לגיל שלוש – מחשבות מבוססות מחקר

22.12.2022

נייר מיוחד של צוות הגיל הרך במרכז טאוב מציג את הסוגיות שדורשות מענה טרם הרחבת חוק חינוך חינם מתחת לגיל שלוש

בשבועות האחרונים גובר העיסוק בנושא הרחבת חינוך חינם בישראל לתינוקות ולפעוטות מתחת לגיל שלוש. צוות המחקר העוסק באי-שוויון והתפתחות בגיל הרך במרכז טאוב סבור כי גם אם יש ערך בחינוך אוניברסלי בחינם מגיל צעיר, החלתו באופן שיהיה איכותי דיו מחייבת התייחסות למגוון רחב של סוגיות. ללא מתן מענה לסוגיות הללו, המהלך ככל הנראה לא יוביל לשיפור רמת החינוך שילדי ישראל זוכים לה, ואולי אף יפגע בה. בהיעדר תשתית מתאימה לחינוך איכותי עלולות להיות למהלך הזה השלכות שליליות מרחיקות לכת. להלן הסוגיות שדורשות מענה טרם הרחבת חוק חינוך חינם מתחת לגיל שלוש.

להורדת הנייר המלא

א. גיוס והכשרה של צוותי חינוך איכותיים

מערכת החינוך הציבורית בישראל נמצאת היום במצוקת כוח אדם בכל מסגרות החינוך, מהמעונות לבני 3–6 ועד לסיום התיכון. לנוכח פריון הילודה הגבוה בישראל הביקוש למסגרות חינוך צפוי להימשך גם בעתיד, ולכן המצוקה הזאת אינה צפויה להסתיים. מתן חינוך חינם לשלוש שנים נוספות ללא הגדלה משמעותית של היצע העובדים בתחום יגדיל עוד יותר את הביקוש ורק יחריף את המצב. כבר היום קיים מחסור אקוטי באנשי ונשות חינוך וטיפול במעונות לגילאי לידה עד שלוש, הן במעונות הפרטיים והן במעונות הציבוריים שמופעלים על ידי ויצ"ו, נעמת וארגונים אחרים. בהשוואה בין-לאומית, רמת ההשכלה של צוותי החינוך-טיפול בישראל נמוכה יחסית (וקנין, 2020) וקשה למצוא נשות צוות בעלות הכשרה מתאימה או אפילו הכשרה כלשהי. המהלך להקניית הכשרה בסיסית לצוותי החינוך והטיפול שמשרד החינוך החל בו לאחרונה הוא מהלך מבורך כשלעצמו, אך הוא עדיין רחוק מלספק פתרון לבעיה.

ב. הגדלת היצע המבנים שעומדים בכללי תקנות הפיקוח

ברשויות רבות חסרים מבנים מתאימים, בייחוד עם כניסתן לתוקף של תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, אשר קובעות סטנדרטים (מתבקשים) של בטיחות ואוורור במעונות היום. מצוקת כוח האדם והמחסור במבנים, לצד הריבוי הטבעי הגבוה בישראל, הובילו לידי כך שהיצע המעונות נמוך בהרבה מהביקוש. התוצאה העגומה היא מסגרות צפופות עם יחס גבוה בין מספר הילדים למספר חברות הצוות – יחס אשר נופל מהסטנדרט המקובל במדינות המפותחות (וקנין, 2020)

ג. בחינה מחקרית של השפעת הכניסה למסגרות לפני גיל שלוש על התפתחות הילדים

ממצאי מחקרים מהעולם מראים כי מסגרות חינוך איכותיות תורמות לילדים בדרכים רבות, ובין היתר מובילות לשיפור בהישגיהם הלימודיים. עם זאת, העדויות המחקריות הקיימות כיום בישראל מצביעות על כך שכניסה למסגרות חינוך לפני גיל שלוש אינה תורמת באופן מובהק להישגים הלימודיים של ילדים – אולי בשל איכותן הירודה של המסגרות (זונטג ואחרים, 2020; וקנין ושביט, 2021) במחקרים של מרכז טאוב מצאנו כי מגיל שלוש ומעלה, גם בישראל נמצא קשר חיובי בין משך השהות במסגרות לבין ההישגים הלימודיים העתידיים של ילדים, ככל הנראה משום שחלק לא מבוטל מהמסגרות לגילים אלו מעניקות חינוך שעומד בסטנדרטים פדגוגיים ואחרים. הענקת חינוך חינם אינה מבטיחה חינוך איכותי, וללא תכנון קפדני והגדלת משאבים ניכרת היא אף עשויה לפגום באיכות.

לנוכח הבעיות והקשיים במערכת החינוך לגיל הרך בישראל, אנו סבורים כי קודם שיוחלט על הרחבת החינוך חינם מתחת לגיל שלוש ראוי להתמקד בשיפור התשתית הקיימת, הן מבחינת מבנים והן מבחינת כוח אדם – הכשרה וחיזוק מיומנויותיהם של הצוותים, לצד שיפור משמעותי בשכרם ובתנאי העסקתם במטרה להעלות את יוקרתו של המקצוע ולהפוך אותו לאטרקטיבי. בד בבד יש לפעול ליצירת מעטפת מקיפה לגיל הרך ברמת הרשות המקומית והמדינה. התהליך לקידום הצעדים האלה כבר החל, אך יש להתמיד בו ביתר שאת ולהקצות לו את המשאבים המתאימים. חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות הוא חוק מבורך, אך הוא יצא לדרך ללא הקצאת משאבים מספקת ולכן הוא הוביל במקרים מסוימים לתוצאה הלא-רצויה של סגירת מסגרות פרטיות עקב הגידול בעלויות התפעול שלהן. בכך יש לטפל. הפיכת החינוך מגיל לידה לחינוך חינם ללא טיפול יסודי וארוך טווח בכל הבעיות הללו עלולה להכניס את המערכת לסחרור ולפגוע במה שכבר הושג ובמה שצפוי להיות מושג בעתיד הקרוב; עוד עובדות יעזבו את הענף, מעונות ייסגרו בהיעדר רווחיות, ואיכות החינוך תרד עוד יותר.

כדאי ללמוד גם מן ההסדרים הנהוגים במדינות מפותחות אחרות. בישראל, חופשת הלידה וחופשת ההורות קצרות מהממוצע במדינות
ה-OECD והילדים שוהים במסגרות מספר רב של שעות בשבוע – כ-45-35 שעות – ובמסגרת קשיחה של 5 או 6 ימי לימוד מלאים. במדינות רבות נהוג שילוב בין חופשת לידה ארוכה יותר (אם כי בחלקן התשלום קטן יותר מהמשולם בישראל) המאפשרת להורה לטפל בילד בתחילת חייו – חצי שנה ואף יותר – לבין מסגרות חינוך גמישות, שבהן הילדים משתתפים בפעילות בהיקף שעות משתנה ובשעות שונות לאורך היום (יוניסף, 2021)

קידום איכות החינוך והטיפול לגיל הרך היא מטרה ראשונה במעלה. יש להמשיך בחיזוק התשתיות הפיזיות והאנושיות הקיימות של מערכת החינוך לגיל הרך, תוך דיון באפשרות להאריך את חופשת הלידה ולהגמיש את דפוסי ההשתתפות במסגרות. לאחר שהמערכת תתייצב ניתן יהיה לדון בהרחבת החינוך הציבורי לגילים מוקדמים יותר, תוך התייחסות למחקרים ולמידה מהנעשה בעולם. נשמח להיפגש ולהרחיב בנידון.

בברכה, צוות היוזמה לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך במרכז טאוב:  פרופ' יוסי שביט, ד"ר כרמל בלנק, ד"ר יעל נבון, ד"ר שרית סילברמן, דנה שי

פוסטים אחרונים

הסיוע למסייעים בראי מלחמת 7 באוקטובר 2023: השפעות החשיפה לטראומה על צוותים מטפלים וההתמודדות עימה ברמה האישית, המקצועית והמערכתית

10.04.2024

מי מטפל במטפל? | קמה שיר אִישׁ יוֹשֵׁב עַל כֻּרְסָה וּלְפָנָיו מִתְחַלְּפִים סִפּוּרִים וְהוּא זוֹכֵר עֵינָיו הַכְּחֻלּוֹת מַקְשִׁיבוֹת פָּנָיו מַאְדִּימוֹת

קראו עוד >
  • נתן לב , יפעת בן דוד-דרור , הדס גולדבלט , דפנה ערמון , שי קרונטל , גיא תבורי , נדב דוידוביץ'

השלכות סביבתיות של המלחמה (באנגלית)

10.04.2024

חוקרי תחום סביבה ובריאות, מאיה שדה, פרופ' נדב דוידוביץ' ופרופ' מיה נגב, עסקו בהשלכות ארוכות וקצרות הטווח של המלחמה על

היבטי בריאות הציבור בתיקונים המוצעים לחוק אוויר נקי

01.04.2024

התיקון המוצע לעומת המצב הקיים התוכנית הכלכלית לשנים 2023–2024 מציעה תיקונים לחקיקה בתחום הגנת הסביבה הנוגעים ישירות להגנה על בריאות

קראו עוד >
  • חוקרי יוזמת מרכז טאוב למחקר ומדיניות סביבה ובריאות

בחזית החברתית: על עובדות ועובדים סוציאליים בישראל בשנת 2024 מקבץ נתונים לקראת יום העבודה הסוציאלית

14.03.2024

להורדת המאמר כקובץ PDF לחצו כאן. מבוא ההתמודדות עם ההשלכות החברתיות של טבח 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו הדגישה ביתר

קראו עוד >
  • ג’וני גל , שביט בן-פורת (מדהלה)