כל סרטוני הכנס, כולל הפאנלים השונים וההרצאות המרכזיות, בערוץ היוטיוב שלנו
הכנס השנתי ע"ש הרברט מ' סינגר שקיים מרכז טאוב ב-2017 קיבץ יחד חוקרים מישראל ומארצות הברית כדי לדון בשאלות ליבה, שהן פרובוקטיביות לעיתים, הקשורות לאי השוויון במערכת החינוך בישראל על כל שלביה, וכדי לבחון התפתחויות עכשוויות שעשויות לעזור בצמצום הפערים בתחום.
הכנס נפתח בקבלת פנים חמה ובדברי ברכה שנשאו מנכ"ל מרכז טאוב פרופ' אבי וייס, חברת מועצת מרכז טאוב ענת גפני, וג'יי סנדק, נשיא קרן הרברט ונל סינגר וידיד קרוב של מרכז טאוב, שהגיע השנה לכנס בלוויית בנו, סטפן סנדק.
בראש המושב הראשון, שכותרתו "חינוך ואי שוויון", עמדה פרופ' יולי תמיר, נשיאת מכללת שנקר ולשעבר שרת החינוך, והשתתפו בו פרופ' נוח לוין אפשטיין מאוניברסיטת תל-אביב (למצגת שהציג בכנס לחצו פה) ונחום בלס, חוקר ראשי במרכז טאוב (למצגת שהציג בכנס לחצו פה). הדוברים פרסו את תפיסתם באשר לאופן שבו יש להתמודד עם אי השוויון במערכת החינוך, והמגמות החשובות שתיארו סיפקו מסגרת לנושאי היום. רקע ההורים צוין כמנבא חשוב להישגים לימודיים, והוצגו הצעות למדיניות דוגמת תקצוב דיפרנציאלי, שנותן העדפה לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש.
את ההרצאה המרכזית הראשונה נשא פרופ' דלטון קונלי מאוניברסיטת פרינסטון. קונלי הציג את המחקר שלו על היחסים בין גנטיקה, הישגים לימודיים ומוביליות חברתית, אך הבהיר כי הגנטיקה אינה חזות הכל. הוא סיכם את הרצאתו באומרו כי ככל שהטכנולוגיה הופכת את המידע הגנטי על פרטים לזמין יותר (בעיקר בקרב השכבות העשירות בחברה), קובעי המדיניות מוכרחים לקחת תפקיד פעיל בדיון, שכבר מתקיים, ולהביא בחשבון את ההשלכות האפשריות של המדיניות על התפקיד שהגנומיקה עשויה למלא בחברה.
המושב השני התמקד בחינוך המקצועי, ובראשו עמד ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני). לצד ח"כ יונה השתתפו במושב פרופ' יוסי שביט, ראש תוכנית מדיניות חינוך במרכז טאוב (למצגת שהציג לחצו פה), אלעד דה מלאך מבנק ישראל (למצגת לחצו פה) ושירין נאטור חאפי, מנהלת בית הספר הערבי אורט להנדסה ומדעים בלוד. גב' נאטור חאפי הציגה את סדרי העדיפויות שלה כמנהלת, וציינה שהפתרון המקובל של יום חינוך ארוך אין בו די כדי לעורר בתלמידים מוטיבציה להצלחה. תלמידים זקוקים למרחב פיזי שיבטא את אותה רצינות ומקצוענות שמצופה מהם להפגין בלימודיהם.
בראש המושב השלישי, "השכלה גבוהה", עמד פרופ' ברטולד פרידלנדר, נשיא המכללה האקדמית הדסה ירושלים. חברי הפאנל, פרופ' סיגל אלון מאוניברסיטת תל-אביב ויריב פניגר מאוניברסיטת בן גוריון, סקרו את הריבוד החברתי באוניברסיטה, ואת יעילותה של ההעדפה המתקנת בצמצום פערים בהישגים.
את ההרצאה המרכזית השנייה בכנס נשא פרופ' ג'יימס הקמן, חתן פרס נובל וחבר המועצה הבין-לאומית המייעצת של מרכז טאוב. להרצאה קדמו דברי פתיחה שנשאו פרופ' אבי וייס והח"כ לשעבר פרופ' מנואל טרכטנברג. בהרצאתו, שכותרתה "על הקשר בין עוני, מתח והתפתחות בגיל הרך", הראה פרופ' הקמן כי פערי ההישגים שאנו רואים בגיל 18 מתקיימים כבר בילדות המוקדמת, וקבע כי שאלת המפתח היא מתי וכיצד יש לפעול. לטענתו, "אם נתחיל בגיל 20, השיטה היעילה ביותר (להבטחת הצלחה) היא כנראה להשקיע ביחידים בעלי מוטיבציה ויכולת. אך אם נשקיע היום ביכולות הבסיסיות של ילדים צעירים מקופחים, התמורה להשקעה תהיה גדולה בהרבה". (המצגת של פרופ' הקמן, באנגלית, נמצאת פה)
המושב האחרון, שבראשו עמד פרופ' יוסי שביט, התמקד בניתוח ההשלכות של המדיניות. השתתפו בו כרמל בלנק מאוניברסיטת תל-אביב, נחום בלס, חוקר ראשי במרכז טאוב, דניאלה בן עטר (המצגת שלה נמצאת פה) מקרן ון ליר ומאיר קראוס, לשעבר מנהל מינהל החינוך בירושלים. חברי הפאנל והקהל דנו בדרכי פעולה שונות – מהדרכת הורים ברמה המוניציפלית ועד שיפור תקני התקצוב ברמה הלאומית.
הכנס הבין-לאומי של 2017 היה הצלחה גדולה. הוא קיבץ מומחים מובילים בכל תחום שהציגו בפני קהל של יותר מ-200 אנשים דרכים אפשרויות להתמודדות עם שאלות בוערות של מדיניות חברתית. אנו מודים לכל הדוברים והמשתתפים ומצפים להמשך השיח בנושאי מדיניות חשובים אלו.