השקת הדוח הכלכלי של ה-OECD על ישראל ל-2018

אירוע ההשקה של הדוח הכלכלי של ה-OECD על ישראל שערך מרכז טאוב בשיתוף הארגון

אירוע ההשקה של הדוח הכלכלי של ה-OECD  על ישראל, שערך  מרכז טאוב בשיתוף עם ה-OECD, התקיים בערב יום ראשון, 11 במרץ, במרכז למורשת בגין בירושלים. את האירוע הנחתה  ליאורה בוורס, מנהלת ניתוח המדיניות במרכז טאוב, והוא משך קהל של יותר מ-50 משתתפים, החל בעובדי מדינה, אנשי אקדמיה ועיתונאים וכלה באזרחים סקרנים. זוהי הפעם השלישית שמרכז טאוב וה-OECD מקיימים אירוע מסוג זה, והוא משקף את הידוק היחסים בין שני הארגונים בחמש השנים האחרונות.

את הערב פתח פיטר ג'ארט, ראש החטיבה הראשונה למחקרי מדינה ב-OECD, והציג את מחקר המדינה הדו-שנתי האחרון על ישראל. בראשית דבריו שיבח מר ג'ארט את מצב המאקרו-כלכלה בישראל ואת הישגיה הפיסקליים בעשור האחרון, ואמר כי הם מהטובים ביותר ב-OECD. עם זאת, הוא הוסיף כי הגידול המרשים בתוצר המקומי הגולמי עשוי להיות מוסבר בחלקו על ידי הגידול באוכלוסייה. עוד הוא ציין ששיעור האבטלה יורד בחדות ובעקביות, וכי רק שש מדינות ב-OECD הגיעו להישגים טובים יותר בתחום זה. מר ג'ארט סיכם את דבריו החיוביים בהדגישו את הירידה ברמת החוב הלאומי של ישראל ואת חוסנו של המשק, והצדיק את מדיניות הריבית הנמוכה שנוקט בנק ישראל. עם זאת, הוא טען כי יש להיערך להעלאה הדרגתית של הריבית כאשר שיעור האינפלציה יתייצב ביעד שנקבע.

ואולם לא הכול ורוד בממצאי המחקר של ה-OECD. מר ג'ארט הצביע על העלייה החדה במחירי הבתים בעשור האחרון, וכן על הפערים הגדולים בין קבוצות האוכלוסייה השונות. הוא ציין את עמדת ה-OECD ולפיה הוצאה ציבורית נמוכה פוגעת ביכולתה של הממשלה לתת מענה לאי שוויון חברתי. "מעל לכל, רפורמות והשקעה ציבורית גדולה יותר בחינוך ישפרו את מיומנויותיהם של החרדים ושל הערבים, ויאפשרו להם לעבוד במקצועות מכניסים", אמר, בהתייחסו לפערים הקיימים כיום בשכר ובנתוני התעסוקה בין קבוצות מוחלשות לבין שאר האוכלוסייה, בעיקר בשל היעדר מיומנויות מתאימות. לדברי מר ג'ארט, ההוצאה בישראל על חינוך לתלמיד נמוכה בהשוואה ל-OECD, אף כשהצרכים רבים יותר. הוא שב והדגיש את הצורך בחיזוק ההכשרה המקצועית של כוח העבודה ובהגברת המאמצים לספק הכשרה לאנשים שאינם מועסקים.

עוד אתגרים חשובים שעל ישראל להתמודד איתם, לדברי מר ג'ארט, הם התשתיות הלקויות, במיוחד בתחבורה הציבורית, והקושי בעשיית עסקים. אשר לתשתיות, המלצות ה-OECD נעות מהקצאת די משאבים לרשויות המקומיות כך שיוכלו לממן שירותי תשתיות מקומיים, ועד קידום של כבישי אגרה אוטומטיים. כדי לשפר את סביבת העסקים בישראל הדגיש מר ג'ארט את הצורך בהתייעלות הביורוקרטיה. במחקר נמצא כי עסקים בישראל נדרשים למספר הגבוה ביותר של תשלומי מס בקרב מדינות ה-OECD, כי הזמן הנדרש להסדרת המיסים הוא רב מאוד, וכי קשיים אלו משפיעים בעיקר על חברות קטנות ובינוניות.

בהמשך הערב נשא דברים פרופ' אבי וייס, מנכ"ל מרכז טאוב. בהסתמכו על הממצאים שפורסמו ב"דוח מצב המדינה 2017" הסביר פרופ' וייס כי בישראל התפתחו שתי כלכלות נפרדות. הוא ציין כי השכר בתחום ההיי-טק גבוה פי 2.46 מהשכר במגזר העסקי שאינו בתחום ההיי-טק, פער גבוה מהממוצע ב-OECD. לדברי פרופ' וייס, "הניידות של כוח העבודה אמורה למנוע מצב זה, אולם בישראל היא נמוכה". עוד הסביר כי מעמדו החזק של השקל פוגם בייצוא ובכך מביא עסקים לפעול בשוק המקומי, ולא העולמי. מצב זה מוביל לתחרותיות נמוכה ולהשקעה מועטה בציוד מתקדם.

פרופ' וייס הוסיף להתייחס לדוח של ה-OECD, ובמיוחד להמלצותיו להגדיל את ההוצאה בלי להגדיל את החוב, ושאל: "ה-OECD ממליץ להגדיל את ההשקעה הציבורית בחינוך ובתשתיות. כיצד אפשר להגדיל את המימון לתחומים אלו ולהמשיך בהתנהגות פיסקלית אחראית?" הוא ציין כי שיעורי המס הגבוהים אינם מאפשרים הגדלה ניכרת של ההוצאה, בעיקר משום שחלק ניכר מהתקציב מופנה לתחום הביטחון. פרופ' וייס ציין גם כי דוח ה-OECD אינו משקף בהכרח התפתחויות חיוביות שחלו בחינוך, ובמיוחד בקרב נשים ערביות. גם בקרב החרדים ניכרת מגמת שיפור בשנים האחרונות, למשל גידול במספר הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה.

לאחר שפרופ' וייס סיים את דבריו התכנס פאנל בנושא חינוך ותשתיות, והמומחים הציגו את תגובותיהם לממצאי ה-OECD.

פרופ' ראובן גרונאו מהאוניברסיטה העברית התמקד בתחום התשתיות. הוא ביטא את הערכתו לסקר של ה-OECD, וקבע כי זהו הדוח המקיף ביותר שנכתב על התשתיות בישראל, בהתחשב במיעוט החומר שהתפרסם בנושא ושאפשר להתבסס עליו.

פרופ' גרונאו הזכיר את עבודתו מ-1998 שעסקה במגזר השירות הציבורי בישראל ונקראה "הרפורמה שלא הייתה", וציין שבחלק מהתעשיות, למשל בתעשיית האלקטרוניקה, בוצעו ב-20 השנים האחרונות רפורמות בודדות, או שלא בוצעו כל רפורמות. "הפיל שבחדר", גורס פרופ' גרונאו, "הוא הכלכלה הפוליטית", והוא הדגיש את התפקיד המרכזי שממלאים איגודי העובדים בקביעת השכר.

נחום בלס, חוקר ראשי במרכז טאוב, שיבח את העבודה המעמיקה שנעשתה בדוח ה-OECD, אך הוסיף כמה הסתייגויות. לשיטתו, בתחום החינוך מיוחסת חשיבות רבה מדי למבחנים בין-לאומיים דוגמת PISA ו-PIIAC. לדבריו, "הכלכלה היציבה, ההישגים התרבותיים והחברתיים של החברה הישראלית עומדים בניגוד בולט להישגיהם הנמוכים בדרך כלל של תלמידי ישראל במבחנים אלו".

בלס התייחס גם להמלצה שבדוח ה-OECD בדבר התניית התקצוב של בתי ספר חרדיים בהוראה של לימודי ליבה דוגמת מתמטיקה ואנגלית, וציין את האתגרים התרבותיים והפוליטיים הכרוכים בצעדים מסוג זה. הוא הדגיש את הצורך לעזור ל"חוזרים בשאלה" הבוחרים לעזוב את העולם החרדי, והצביע על היעדרן של תוכניות סיוע.

חוקרת מרכז טאוב הדס פוקס, שכתבה באחרונה דוחות על מגמות בחינוך ובשוק העבודה בקרב ערבים, הדגישה את הצורך לשלב את ההיבט המגדרי בדיון על הערבים ועל החרדים. "ציוניהן של נשים חרדיות הרוכשות השכלה גבוהה דומים לאלו של נשים לא-חרדיות", ציינה, והוסיפה כי קשה לגלות אופטימיות בכל הקשור לגברים חרדים, משום שהם אינם לומדים לימודי ליבה, ובקרב אלו מהם הפונים למוסדות להשכלה גבוהה יש שיעורי נשירה גבוהים. בקרב ערבים יש גם פערים גדולים בין הישגי הגברים להישגי הנשים.

פוקס ציינה כי "הישגיהן של נשים באקדמיה גבוהים בהרבה מאלו של גברים, אך חלק ניכר מהן רוכשות השכלה בתחום החינוך, שבו השכר נמוך בדרך כלל". היא הציעה לחפש דרכים לעודד נשים ללמוד תחומים המאפשרים עבודה במקצועות שהשכר בהם גבוה יותר, אולם הוסיפה כי חשוב במיוחד להפנות את תשומת הלב לחסמים שעומדים בפני הגברים הערבים.

מרכז טאוב מברך על הקשרים החזקים בינו ובין ה-OECD ומקווה להמשיך לעבוד יחד למען המטרה המשותפת – קידום המחקר והדיאלוג המשמעותי בסוגיות מדיניות שהן קריטיות לשיפור רווחתה של החברה הישראלית.