חוקרי המרכז הציגו בשש ועדות כנסת שונות במסגרת היום שהוקדש לעתיד התעסוקה

חוקרי מרכז טאוב נטלו חלק מרכזי ביום התעסוקה בכנסת שאורגן על ידי חברת הכנסת עליזה לביא. היום, שכותרתו "אתגרי המחר בתעסוקה: הכשרה והשכלה בעולם משתנה", בחן כיצד שוק התעסוקה בישראל משתנה ומהן הדרכים הטובות ביותר שבהן יכולה הממשלה לנקוט כדי להכין את הדור הבא של הישראלים שנכנסים לשוק העבודה. מחקרים של מרכז טאוב שעוסקים במצב התעסוקה בישראל הוצגו בשש ועדות כנסת במהלך היום, ובנוסף בכנס מרכזי.

חברת הכנסת לביא פתחה את היום בהצהרה: "ישראל נרדמה. נרדמנו בעבודה. אנחנו ממשיכים לגדל את ילדינו על פי התפיסות ובאותה מערכת חינוך שבה אנחנו גדלנו. אנחנו לא נותנים לילדינו ולנכדינו את הכלים, ההזדמנויות והמיומנויות שאותם הם צריכים כדי להצליח".

בוועדת הכלכלה דיבר מנכ"ל מרכז טאוב אבי וייס על חוק העסקים הקטנים שעבר בכנסת יום לפני כן. כפי שהוצג בוועידה המשותפת של מרכז טאוב וה-OECD, סיבה מרכזית ליוקר המחיה בישראל היא היעדר תחרות. פרופ' וייס אמר שחקיקה ומדיניות נבונות יכולות ליצור את התחרות הנכונה למערכת וליצור השפעה שתחלחל למערכת כולה.

פרופ' וייס והחוקר הבכיר איתן רגב דיברו בוועדה לביקורת המדינה. פרופ' וייס הציג את המחקר החדש של חוקרת המרכז שביט מדהלה-בריק שמראה כי בערך 40% משעות העבודה בישראל נמצאות בסיכון להיות מוחלפות על ידי מחשוב במהלך שני העשורים הבאים. רגב דיבר על הצפת השוק בעורכי דין וברואי חשבון ועל האתגרים שבשילוב הקהילה החרדית בשוק העבודה.

החוקר הראשי נחום בלס הציג בפני ועדת החינוך, התרבות והספורט את הדרכים הטובות ביותר להתמודד עם שוק העבודה המשתנה באמצעות מערכת החינוך. מערכת זו, לדברי בלס בוועדה, חייבת לספק לתלמידים כלים בסיסיים טובים ובנוסף לספק כלים מקצועיים רלבנטיים שיכינו תלמידים למקצועות העתיד.

בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי הציגה החוקרת הדס פוקס נתונים על מקומן של הנשים בשוק העבודה הישראלי, כולל נתונים על פערי השכר בין גברים לנשים, הזיקה בין חינוך לתעסוקה וניתוח של הסיבות שמניעות נשים לבחור במשרות חלקיות.

בוועדת המדע והטכנולוגיה התנהל דיון כיצד רובוטים, מחשבים וטכנולוגיה באופן כללי ישנו את נוף עולם התעסוקה העתידי. חברי הכנסת שהשתתפו בדיון ופרופ' וייס דנו בהשפעות הדמוגרפיות של מחשוב התעשייה בישראל. 52% מהאוכלוסיה הלא יהודית עוסקת במקצועות בתחומי התעשייה והבינוי שנמצאים בסיכון גבוה.

קלוד בר רבי, סמנכ"ל המחקר במרכז טאוב, דיבר בפני ועדת המשנה למעמד הקשיש (היושבת תחת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות) ודן במצב התעסוקה והעוני בקרב הקשישים בישראל. הוא הדגיש את העובדה שקשישים מקבוצות אוכלוסיה שונות מועסקים יותר מבעבר, דבר שאומר שגיל הפרישה לפנסיה נדחה.

בסיום יום התעסוקה נערך פאנל מומחים בהנחיית חברת הכנסת עליזה לביא. הפאנל כלל גם את פרופ' דוד פסיג, עתידן שמתמחה בניבוי מגמות חברתיות וטכנולוגיות; עדינה בר שלום, כלת פרס ישראל ומייסדת המכללה החרדית בירושלים; חברת הכנסת יעל גרמן (יש עתיד), שרת הבריאות לשעבר; פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה; מיכל צוק, הממונה על התעסוקה והמשנה למנכ"ל משרד הכלכלה; ופרופ' אבי וייס. שהדגיש את החשיבות שבהכנת תושבי ישראל, ובמיוחד אלה המשתייכים לאוכלוסיות חלשות יותר, למקצועות העתיד. "אני יכול לקחת היום חרדי וללמד אותו הנהלת חשבונות" אמר וייס, "למה דווקא הנהלת חשבונות? כי זה מקצוע קל יחסית ללימוד שיכניס אותו במהירות יחסית לשוק העבודה. אבל בעוד חמש שנים איש לא יזדקק לו! אז אנחנו צריכים ללמד אותו משהו אחר או לחלופין לנסות לספק לו השכלה רחבה יותר".

בנוסף הזכיר פרופ' וייס לחברי הפאנל שלא כל המקצועות נמצאים בסיכון למחשוב ושמקצועות שדורשים מגע אישי ויצירתיות נמצאים בסיכון נמוך. לדוגמה, למקצועות מתחום שירותי הרפואה כמו רופאים, פסיכולוגים ומטפלים ימשיך להיות ביקוש גבוה. "הדברים שייעלמו, והמקומות שבהם עלינו להיזהר, הם מקצועות שדורשים חזרתיות. אלו המקצועות שיוחלפו בקלות בידי מחשבים".