הכנס, בשיתוף ה-OECD, דן בהיבטים שונים של התחרות בשוק המקומי מכמה נקודות מבט
יום העיון בנושא "מצב התחרות בישראל", המשותף למרכז טאוב ול-OECD, התקיים ב-1 בפברואר ומשך יותר מ-50 איש, כולל בכירים במשק, אנשי אקדמיה ואנשי תקשורת. הכנס, בהנחיית ליאורה בוורס, מנהלת תחום המדיניות במרכז טאוב, נפתח בדבריו של פרופ' אבי וייס, מנכ"ל המרכז, והוא הציג ממצאים מרכזיים מ"דוח מצב המדינה 2015". לדברי וייס, "יש הבדל בין היכולת להעלות מחירים ליכולת שלא להוריד אותם. אם אתה לא מתמודד עם תחרות אתה לא נדרש להוריד מחירים".
אחרי וייס דיבר בכנס קלוד ג'ורנו, ראש דסק ישראל ב-OECD. ג'ורנו התייחס לדוח ה-OECD שהתפרסם יום קודם לכן ואמר שפגמים רבים בשוק הישראלי פוגעים בפריון במשק. לדבריו יש לקדם תחרות בתחומי המזון, הבנקאות והחשמל, ובאופן כללי לפתוח את המשק לתחרות מול חו"ל. המלצה נוספת של ג'ורנו היא להפוך את הרגולציה לידידותית יותר לעסקים ולשפר את יעילות ההתערבות הממשלתית. הוא גם הצביע על כך שיוקר המחיה בישראל גבוה ב-20% מבספרד וב-30% מבקוריאה, שתי מדינות בעלות שיעור הכנסה דומה לזה שבישראל.
לאחר ג'ורנו הציגו חוקרי מרכז טאוב איתן רגב וגלעד ברנד מסקנות שקשורות לתחרות ויוקר המחיה בישראל מתוך מחקריהם האחרונים. לדברי ברנד נרשמה עליה חריגה במחירי המזון החל מ-2006, שלוותה בעליה בשולי הרווח בענף. רגב הציג נתון המצביע על כך שקבוצות המזון הנצרכות ביותר הן דווקא אלא שמיובאות בשיעור הנמוך ביותר וסיים בשאלה: "האם מדובר בפעולה של קבוצות גדולות שמפעילות לובי חזק?"
במסגרת פאנל "תחרות בישראל" שאל פרופ' וייס מדוע המחירים בישראל לא ירדו כמו במדינות אחרות. לדבריו, הסיבות לכך היא בידודה היחסי של ישראל, שלא סוחרת עם שכנותיה, הרגולציה שהביאה לצמיחה של מונופולים במספר תחומי מפתח והנטייה לרצות איגודים חזקים שמונעת תחרות במשק. פרופ' דיוויד גילה, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, אמר במסגרת הדיון שמאמציה של הממשלה להגדיל את התחרות התקבלו בביקורת. "זה אומר שאם הממשלה תחליט להילחם ביוקר המחיה ולקדם את התחרות עליה להיות נחושה בכך. אתגר משמעותי שאנו ניצבים בפניו בשנים האחרונות הוא יוקר מחירי המזון. החוק שנחקק לפני שנה צריך להיות מיושם בקפידה כדי שיעבוד, ובנוסף יש להיאבק בריכוזיות של הקמעונאים".
פרופ' איתן ששינסקי מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית ועמית תכנית מדיניות הכלכלה במרכז טאוב, אמר ש"במקום לטפל בכל פעם בנושא נקודתי אחר הקשור לפנסיה, עדיף לערוך שינוי מערכתי כולל". לדבריו הוא תומך במהלכים האחרונים של הממונה על שוק ההון, שכוללים הורדת דמי ניהול והגנה על גמלאים, אבל צריך לשקול ללכת בעקבות מדינות שעשו יותר. "אני יודע שזה תהליך טראומטי שלא יקרה ביום אחד, אבל זה עדיף על ניסיון לתקן בכל פעם עד שצצה בעיה במקום אחר".
דפנה אבירם ניצן, לשעבר מנהלת המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים, התמקדה בשוק המקומי ואמרה כי הגברת הייבוא לבדה אינה מספיקה. "על מנת שישגשג, השוק המקומי זקוק לתחרות פנימית גדולה יותר ולדרבונים שיגרמו לו לשפר את הפריון". לדבריה מחירי המזון הגבוהים נובעים ממס ערך מוסף גבוה, הצורך בתו כשרות ומהסביבה העסקית הכולל בישראל.
דנה הלר, ראש חטיבת תחרותיות וסגנית הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים העסקיים, דיברה על האיזון הדרוש בין רגולציה ליעילות. "יש נטייה לתקן פגמים ברגולציה באמצעות רגולציה נוספת, אך זהו לא ההליך הנכון. ראשית יש לזהות את הנקודות שמונעות כניסה וזהו הצעד הראשון במציאת פתרונות טובים. לפעמים המחשבה שמחסור ברגולציה הוא דבר טוב יכולה לבלבל, אך הסוד הוא למצוא איזון נכון".