לביוגרפיות הדוברים לחצו כאן

למחקרי יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך לחצו כאן

ב-20 ביולי התקיים במסגרת יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך כנס שכותרתו "מצוקות ותקוות בטיפול בגיל הרך בישראל". הכנס נערך בתמיכתן של קרן ברכה, קרן ברנרד ון ליר ויד הנדיב, אשר מאפשרות בנדיבותן את פעילות היוזמה. בכנס השתתפו אנשי אקדמיה, נציגי ארגונים חברתיים והמגזר השלישי, נציגי רשויות מקומיות, בכירים ממשרדי ממשלה ועוד מגוון רחב של בעלי תפקידים מתחומי החינוך והרווחה.

הכנס עסק במגוון היבטים הנוגעים לסוגיית הגיל הרך ואי-השוויון החברתי. בין השאר נדונו בו נושאים כמו עוני בגיל הרך והשפעתו על ההתפתחות המוחית של פעוטות ועל הישגים לימודיים בהמשך החיים, ומצוקת כוח האדם הקשה בתחום, המהווה אתגר מרכזי אל מול השאיפה לחינוך מיטבי של הדור הבא ולצמצום פערים בחברה. כמו כן ניתנה הצצה לפעולות מקומיות בתחום, המביאות עימן תקווה לקידום נושא החינוך והטיפול בגיל הרך.

הכנס נפתח בדברי פתיחה מפי סוזי פת בנבנישתי, מנכ"לית מרכז טאוב, פרופ' אבי וייס, נשיא המרכז, ופרופ' יוסי שביט, חוקר ראשי וראש יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך. פרופ' וייס ופרופ' שביט תיארו בקצרה את עיקרי פעילות היוזמה והדגישו את חשיבותה הרבה. מחקרים רבים מראים שאי-שוויון מתהווה בגיל צעיר מאוד, וכי גורמים סביבתיים יכולים להשפיע על עתידו של הפעוט. לכן, לדבריהם, חשוב מאוד לנסות להבין מהם אותם גורמים ולפעול בנחישות לצמצום אי-השוויון.

במושב הראשון, "עוני, קצבאות והתהוות אי-שוויון לימודי בגיל הרך", הציגה דנה שי, חוקרת במרכז טאוב, שני מחקרים הבוחנים את הקשר בין עוני ובין הצלחה במבחני המיצ"ב. ממצאיה מראים שילדים במשפחות גדולות שחוו עוני ב"אלף הימים הראשונים" – גילי לידה עד שלוש – מקבלים ציונים נמוכים יותר במבחני המיצ"ב בכיתה ה'. אחריה דיבר פרופ' ג'וני גל, חוקר ראשי וראש תחום מדיניות הרווחה במרכז טאוב, שחיזק את ממצאיה והציג חלופות מדיניות להתמודדות עם עוני והשפעותיו על ילדים בגיל הרך. פרופ' גל הציע גם פתרונות יצירתיים כמו קצבאות ילדים דיפרנציאליות על פי גיל.

במושב השני, "כוח אדם בגיל הרך", בהנחיית פרופ' יוסי שביט, השתתפו פרופ' מאיר יעיש מאוניברסיטת חיפה, סימה שהינו, מנהלת תחום פדגוגי במחלקה לגיל הרך בעיריית ירושלים, עולא פחראלדין, מנכ"לית עמותת ינבוע ומנהלת מיזם "פאזל", ונועה צור ברוש, פרויקטורית בכירה בתחום מעונות יום במשרד החינוך. פרופ' יעיש טען כי למעשה אין בישראל התפטרות גדולה, אלא מעבר של אנשים ממשרות מסוימות למשרות אחרות. אחריו הציגה שהינו נתונים לגבי ירושלים ואמרה כי בתחום הגיל הרך דווקא מורגש מחסור בכוח אדם, בעיקר במגזר הכללי ובמגזר החרדי, ובמקרים רבים הוא גורם לסגירת כיתות. לטענתה במגזר הערבי אין מחסור כזה, בין השאר בשל הסטטוס הגבוה יחסית של המשרות בתחום הגיל הרך במגזר זה לעומת משרות אחרות. פחראלדין חיזקה את דבריה של שהינו לגבי המגזר הערבי והוסיפה כי על אף הקשיים והאתגרים הכרוכים בחינוך וטיפול בילדים בגיל הרך, הנשים הערביות נשארות במקצוע לא רק בגלל הסטטוס החברתי שלו אלא גם מתוך תחושת שליחות. הדוברת האחרונה במושב, נועה צור ברוש ממשרד החינוך, האירה את הבעיה מן הזווית הממשלתית, המכירה במחסור בכוח אדם בטיפול בגיל הרך, והציגה את התוכניות של משרד החינוך להתמודדות עם תופעה זו.

את המושב השלישי, "קולות מהשטח – תוכניות לקידום הגיל הרך ברמה המקומית", פתחה יו"ר המושב ד"ר טלי יריב משעל, מנכ"לית קרן ברכה, שהדגישה כי הרשויות המקומיות הן שחקן מפתח בתחום, שכן הן מחזיקות ברוב הידע והנתונים לגבי הגיל הרך. אחריה דיברה מהא נוג'ידאת, מנהלת מיזם "חלקאת" (מעגלים) מעמותת יעדים לצפון. מיזם זה, המתמקד במסגרות הלא-מפוקחות ופועל כיום בשלוש רשויות ערביות בצפון, מאפשר ליצור תוכנית אסטרטגית בתחום החינוך והטיפול בגיל הרך אשר מביאה בחשבון את המאפיינים הייחודיים של כל יישוב ויישוב. הלן יעקבסון, מנהלת המרכז לגיל הרך בעמותת פ.ש.ר בעיר לוד, תיארה את פעילותו של מיזם שח"ר (שנות חיים ראשונות) – יחידה התפתחותית עירונית שהוקמה ביוזמה משותפת של משרד הבריאות, ג'וינט אשלים ועיריית לוד. המיזם שם לו למטרה למנוע מצב שילד שמופנה לטיפול התפתחותי לא יקבל אותו. יהודית חדד, יועצת ראשת עיריית בית שמש לענייני תשתיות והנדסה הציגה את מיזם "אורבן 95" בעיר. הרעיון המונח בבסיס המיזם, שפועל בשיתוף פעולה עם קרן ון ליר והמועצה לבנייה ירוקה, הוא שהסביבה העירונית לא תמיד מותאמת לפעוטות, וצריך לחשוב כמו פעוט בגובה 95 סנטימטרים כדי לייצר לו סביבה מתאימה. לשם כך פנו מנהלי המיזם לאימהות בשכונה על מנת להבין מה הילדים שלהן צריכים שיהיה בשכונה. את המושב חתמה טל אוחנה, ראשת המועצה המקומית ירוחם, שדיברה על האתגרים שירוחם עומדת בפניהם בתחום החינוך והטיפול בגיל הרך והפתרונות שנמצאו להם. בדיון שהתפתח בין משתתפות המושב נראה כי כולן מסכימות שהרשויות המקומיות מחזיקות בפוטנציאל ההשפעה הגדול ביותר בנושא הגיל הרך, אך כדי לממש אותו ולתרום לקידום הפעולות המקומיות יש צורך במשאבים ממשלתיים.

במושב האחרון, בהנחיית ליאורה בוורס, סמנכ"לית כספים ותפעול במרכז טאוב וחוקרת ביוזמה לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך, התקיימה הרצאה בנושא "העברות כספיות בלתי מותנות ותהליכים משפחתיים: ממצאים מהמחקר 'שנותיו הראשונות של התינוק'". ההרצאה הועברה באנגלית על ידי פרופ' קתרין מגנוסון מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, חוקרת ראשית בפרויקט BFY (Baby's First Years). פרופ' מגנוסון הציגה את המחקר, שהחל בארה"ב בשנת 2018 ונועד לבדוק את הקשר בין עוני לפעילות מוחית הקשורה להתפתחות הילד. ממצאי הביניים של המחקר מראים שבקרב ילדים החיים בעוני שמשפחותיהם זכו לסיוע כלכלי נדיב יחסית במסגרת המחקר (כ-4,000 דולר בשנה) יש פעילות מוחית מוגברת הקשורה לתשומת לב ולערנות, ואילו בקרב ילדים שמשפחותיהן קיבלו תמיכה סמלית בלבד (240 דולר בשנה) הפעילות המוחית הקשורה לתשומת לב ולערנות פחותה. אחריה דיברה פרופ' ציפי הורוביץ קראוס, ראשת הקבוצה לדימות מוחי בילדים בפקולטה לחינוך מדע וטכנולוגיה בטכניון. במחקריה, שמתמקדים בקשר שבין סביבה להתפתחות מוחית של ילדים נמצא בין השאר כי מידה נכונה של גירויים יכולה לשפר את היכולת השפתית של ילדים.

הכנס נערך בתמיכתן הנדיבה של קרן ברכה, קרן ברנרד ון ליר ויד הנדיב