תודה לכל המשתתפים! צפו כאן במושבי הכנס:
לביוגרפיות של דוברי הכנס לחצו כאן
ביולי 2021 נערך כנס של יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך. בכנס נדונו בין השאר איכות מסגרות החינוך לגיל הרך בישראל והפיקוח עליהן, כמו גם יכולת ההסתגלות שלהן, בייחוד עם היציאה ממשבר הקורונה.
הכנס נפתח בסקירת חשיבות המחקר על מסגרות החינוך לגיל הרך בכלל, ובישראל בפרט. מחקרים מהעולם מראים כי שנות החיים הראשונות הן קריטיות להתפתחות הקוגניטיבית והרגשית של ילדים, וכי הפערים הנוצרים בשנים אלו רק הולכים וגדלים, וככל שעובר הזמן קשה יותר לסגור אותם. מסגרות החינוך לגיל הרך יכולות לסייע בעידוד ההתפתחות ובצמצום הפערים. לדברי יו"ר היוזמה פרופ' יוסי שביט בדברי הפתיחה שלו, הצורך במסגרות חינוך איכותיות לגיל הרך בולט עוד יותר על רקע שיעורי הפריון הגבוהים בישראל, מבנה האוכלוסייה הצעיר שלה, שיעור ההשתתפות הגבוה של נשים בשוק העבודה ושיעורי העוני הגבוהים, במיוחד בקרב ילדים.
יוזמת מרכז טאוב, שפעילותה מתאפשרת הודות לתמיכתן הנדיבה של קרן ברכה, קרן ברנרד ון ליר ויד הנדיב, פרסמה מספר מחקרים כדי להבין טוב יותר את המצב בישראל, וכפי שציינה דניאלה בן עטר, נציגת קרן ברנרד ון ליר בישראל, עבודתה אינה מסתכמת במחקר בלבד אלא היא גם שמה דגש על הפצת הממצאים, הנגשתם לציבור וחיבורים למדיניות.
נשיא מרכז טאוב פרופ' אבי וייס הדגיש זאת ואמר: ״הפרויקט הזה חשוב לא רק כדי להגיד לנו מה קורה לציונים של הילדים כשהם מגיעים לגיל יותר מבוגר, ולא רק מה קורה למשק כולו מבחינת איזה מין תעסוקה תהיה לנו, אלא מבחינת זה שאנחנו צריכים לשאול את השאלות של המדיניות. אנחנו צריכים לשאול את השאלות של מה זה אומר לגבי מה שהחברה צריכה להסתכל עליו״.
המושב הראשון של הכנס התמקד במחקר העוסק ביעילותן ונגישותן של המסגרות לגיל הרך בישראל. יו"ר המושב, ד"ר נעמי מורנו, מנהלת ארגון דיאלוג בגיל הרך, מיקדה את הדיון בשני נושאים עיקריים: נגישות המסגרות לגיל הרך בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות, ובעלי העניין בשיח הציבורי על מסגרות אלה.
נעם זונטג, חוקר ביוזמה, פתח את המושב והציג ממצאים ממחקר שפורסם לאחרונה על הקשר בין משך השהייה במסגרות לגיל הרך וההישגים הלימודיים בהמשך החיים. כפי שהסביר זונטג, מהמחקר עולה כי עבור ילדים משכבות נמוכות החינוך הקדם-יסודי חשוב יותר מאשר עבור ילדים משכבות חזקות.
לאחר מכן הציגה חוקרת מרכז טאוב שביט מדהלה את הממצאים ממחקר על נגישות המסגרות לגיל הרך בחברה הערבית. מדהלה ועמיתיה גילו שיעורי השתתפות נמוכים ברשויות המקומיות שרוב האוכלוסייה בהן היא ערבית, והם מייחסים את התופעה לארבעה גורמים עיקריים: העדפות ההורים, אתגרי נגישות, אתגרים מוסדיים ונטל כלכלי. לדברי מדהלה, אחד הקשיים העיקריים הוא שיעורי התעסוקה הנמוכים בקרב נשים ערביות: ״גם בקרב נשים שאין להן ילדים בגיל הרך, ובטח בקרב נשים עם ילדים בגיל הרך, אנחנו רואים ששיעורי ההשתתפות בתעסוקה נמוכים מאוד ורואים פערים משמעותיים לעומת אוכלוסיות אחרות. זה יוצר כבר מראש איזשהו חסם נגישות מאוד מהותי, כי הן גם לא זכאיות לסבסוד וזה גם מקטין את סיכויי הקבלה למעון עקב זה שהאימא לא עובדת״.
אלעד דה-מלאך, כלכלן בחטיבת המחקר של בנק ישראל ודוקטורנט לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, הציג את מחקרו המתמקד גם הוא בחברה הערבית, ובו הוא עקב אחרי ילדים לפני ואחרי החלת חוק חינוך חובה לבני 3–4 כדי לבחון את השפעת ההשתתפות במסגרות החינוך לגיל הרך בגילים אלו על ההישגים בהמשך החיים. דה-מלאך ועמיתיו גילו כי בקרב האוכלוסייה הערבית שיפרה השהייה בגנים את כישורי השפה, העלתה את שיעור מסיימי 12 שנות לימוד והזכאים לבגרות, הגדילה את שיעורי ההרשמה למוסדות להשכלה גבוהה, הפחיתה את היקף הפשיעה בקרב בני נוער ודחתה את גיל הנישואים של נשים. ״רואים פה שיש אימפקט משמעותי לחשיפה לחינוך בגיל הרך על הצלחה בהמשך החיים", הסביר דה-מלאך. ״מבחינת המדיניות, אנחנו רואים שהמדיניות הזאת של חינוך חינם יש לה גם השפעה חיובית בטווח הארוך״.
ד"ר טלי יריב משעל, מנכ"לית קרן ברכה, התמקדה בתגובתה להרצאות במורכבות הממצאים ובחשיבות הרגישות של קביעת המדיניות בתחום הגיל הרך בעתיד, הן ברמה הארצית והן ברמה המקומית. ״התמונה הזאת כל כך מורכבת שכנראה שאין אף רשות אחת או אף מגזר אחד במדינת ישראל שיכול לפעול בה. […] אין משרד אחד שיכול לטפל בפערים הסוציו-אקונומיים שנוצרים כתוצאה מהפערים שבחינוך-טיפול בגיל הרך. […] צריך לייצר פה איזושהי אמירה שהיא אמירה הוליסטית לתחומי הפעולה השונים״.
המושב השני של הכנס, שנוהל בידי פרופ' יוסי שביט, עסק בפולמוס סביב חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, שנחקק בשנת 2018. החוק, שחל על מסגרות פרטיות לילדים עד גיל 3 ששוהים בהם שבעה ילדים לפחות, קובע מספר תקנות הקשורות להכשרת הצוות במוסדות האלה ולמרחב הפיזי שבו פועל המעון. השיח סביב החוק סוער, אף שרוב התקנות טרם יושמו.
ד"ר יוסף ג'בארין, לשעבר חבר כנסת ויו"ר הוועדה לזכויות הילד, שהיה ראש הוועדה בעת חקיקת החוק, דן בתהליך העברת החוק ובאתגרים שהיו בדרך. "האתגר העיקרי שנתקלנו בו", אמר ג'בארין, "היה שהתקנים שהציע משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים היו תקנים טובים – לא הכי טובים, אבל טובים למדי – אבל משרד האוצר לא הציג תוכנית תקציבית ברורה להגדלת התקנים". הוא הוסיף כי ללא התקציב הדרוש, ברור שהנטל הכלכלי הכרוך בהגדלת התקנים הנחוצה ייפול בסופו של דבר על כתפיהם של מנהלי המעונות הפרטיים ושל הורי הילדים הלומדים בהם.
אחינועם חנניה, יזמית ויועצת במרחב החינוכי המנהלת בעצמה גן פרטי בתל אביב, שיתפה מניסיונה בתחום ולא חסכה בביקורת על חוק הפיקוח על המעונות. ״צריך להבין שהבעיה המרכזית בעיניי בתקנות הללו היא שיש מקל ואין גזר. דורשים מאיתנו להעלות את הרמה, להשקיע משאבים נוספים, אבל לא משנים את היחס אלינו״. מלבד העובדה שהתקנים החדשים אינם מכבדים מספיק את צורכי צוות הגן, חנניה חוששת כי הם ירתיעו עובדים פוטנציאליים, אף שהמערכת כבר סובלת ממחסור חמור בעובדים, וכי היעדר תקציב נלווה לתקנות יכביד על המשאבים של המעונות הפרטיים ובסופו של דבר יגדיל עוד יותר את עלות המעונות להורים. היא גם הדגישה כי יש לשתף יותר את העובדים בתחום החינוך לגיל הרך בקבלת ההחלטות ברמת המדיניות.
בתגובה, סגנית יו"ר המועצה לגיל הרך סימה חדד הגנה על הצורך בתקנות החדשות, אף שהיעדר התקציב הנלווה כמובן אינו אידאלי. היא ציינה כי חשוב להמשיך לחפש מקורות שניתן להקצות ליישום התקנות, אך במקביל הדגישה כי ״גם אם בשנים הראשונות זה יהיה קשה, ונכון, יש מחסור גם היום בעובדים, אבל אני חושבת שאסור לנו לוותר על מרכיבי האיכות כולם. זאת אומרת גם הכשרה, הגדרת מקצוע תקינה וסביבה חינוכית לכולם״.
ורדה מלכה, מנהלת תחום פיתוח ידע, תורה וכלים באגף מעונות יום ומשפחתונים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, שיתפה כי בהתאם לתקנות החדשות ישנן כבר תוכניות רבות ליצירת קורסי הכשרה מתאימים לעובדי המעונות הרגישים לצורכיהן של קבוצות אוכלוסייה שונות. ״חשבנו להנגיש את הקורסים בצורה שבאמת תדבר אל כולם ותשיג את המטרה […] – העלאת האיכות של המטפלת, שכאשר היא עכשיו מגיעה אל הגן היא תדע למה היא כאן, ומה היא עושה עם הילדים כדי באמת לקדם את ההתפתחות שלהם״. התוכניות כוללות תרגום חומרי הדרכה וקורסים לערבית ולשפות אחרות, כגון רוסית.
המושב השלישי והאחרון התמקד באסטרטגיות להתמודדות עם משבר הקורונה וליציאה ממנו בתחום מסגרות החינוך לגיל הרך. יו"ר המושב הייתה מנכ"לית מרכז טאוב סוזי פת-בנבנישתי, והוא דן באופן היציאה מהמשבר ובתכנון לעתיד.
פרופ' יאיר זיו, ראש החוג לייעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה, התייחס לאופן שבו הפערים שהיו לפני משבר הקורונה התרחבו במספר תחומים מאז פרוץ המגפה, בהם התפתחות קוגניטיבית וחברתית, בריאות גופנית ותזונה, וכישורי שפה. זיו הדגיש את חשיבותו של איסוף הנתונים בתקופה זו לצורך הערכת ההשפעות ארוכות הטווח של המגפה וכדי להתכונן לעתיד, לרבות למשברים עתידיים בלתי צפויים. הוא גם הזהיר כי ״אסור לנו להתייחס לקורונה כמשבר ממוקד, ייחודי, חד-פעמי. התייחסות כזאת, לא רק שהיא לא נכונה – ההיסטוריה האנושית רצופה במשברים – היא גם מזיקה כיוון שהיא עלולה לפגוע ביכולת שלנו לאפיין את הפערים שנוצרו עד עכשיו ואת אלה שעתידים להמשיך ולהתרחב״.
ד"ר מירב תורג'מן, מנהלת היחידה הפדגוגית באגף לחינוך קדם-יסודי במשרד החינוך הציגה את התקדמות הצוות שלה ביצירת תוכנית מדיניות המבוססת על חקירת האתגרים שנוצרו במשבר הקורונה. התהליך התבסס על מחקר, על התייעצות עם מומחים ועל קבוצות מיקוד עם ילדים, עובדי החינוך לגיל הרך והורים. תורג'מן הדגישה כי בכל תוכנית עתידית חשוב להתייחס להורים. ״שיתוף ההורים בגיל הרך הוא קריטי", היא אמרה. "לכן כל תוכנית שתיבָּנה בגן חייבת להיות בשיתוף כזה או אחר עם ההורים, כי גם בקבוצות המיקוד נאמר לנו חד-משמעית מההורים, ההורים עייפים, ההורים מותשים. ולכן גם את זה צריך לקחת בחשבון כשבונים תוכנית כזאת״.
במבט לעתיד, ד"ר כרמל בלנק, חוקרת בכירה ביוזמת מרכז טאוב, ציינה כי אחד הדברים החשובים ביותר הוא שהחינוך לגיל הרך וצמצום הפערים בתקופת חיים קריטית זו יזכו לעדיפות גבוהה בגופים ממשלתיים. היא הוסיפה שכדי להבין את הפערים ולצמצם אותם, ״משרד החינוך בפרט וגם שאר משרדי הממשלה צריכים לייצר אינדיקטורים מדידים, להציב יעדים מדידים, שיביאו לצמצום פערים גם בהקשר של היציאה מהקורונה אבל גם אחר כך״.
בכנס גם השקנו פרק חדש של ההֶסְכֵּת של מרכז טאוב בנושא מסגרות בגיל הרך. אפשר להאזין לו בכל יישום שבאמצעותו אתם מאזינים להֶסְכֵּתים.
מרכז טאוב והיוזמה לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך מודים לכל המשתתפים בכנס. תודה גם לקרן ברכה, קרן ברנרד ון ליר ויד הנדיב, המלוות את הפרויקט מראשיתו, ואשר תמיכתן אפשרה לערוך את הכנס החשוב הזה.
מחקרי היוזמה לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך של מרכז טאוב:
אי שוויון מתהווה בגיל הרך: על הקשר בין עוני, עקה וגירויים חושיים להתפתחות הילד ולהישגים
אי שוויון מתהווה בגיל הרך: עוני בגיל הרך והישגים לימודיים עתידיים
הקשר בין עקה הורית לזמן מסך של ילדים צעירים בזמן סגר הקורונה