בהמשך לפרסום דוח מצב המדינה 2021 קיימנו מפגש מקוון כדי לדון בכמה מנושאי הדוח שנמצאים על סדר היום הציבורי, מתוך התמקדות בתחומי שוק העבודה ומערכת הרווחה בישראל.
בדיון השתתפו חוקרי מרכז טאוב שביט מדהלה, המתמחה בתחום העבודה והרווחה, ומיכאל דבאוי, המתמחה בתחום שוק העבודה; וכן נציגת זרוע העבודה במשרד הכלכלה ומנהלת תחום מחקרי שוק העבודה באגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד, הדס פוקס.
תחילה הציג מיכאל דבאוי נתונים על השפעת הקורונה על שוק העבודה ותיאר את מגמות התעסוקה ערב המשבר. דבאוי הציג את העלייה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה, בייחוד אצל נשים חרדיות וערביות ואצל גברים חרדים, וציין ששיעור ההשתתפות של גברים ערבים ירד עוד לפני המשבר ואף החמיר במהלכו. לאחר מכן הוא דיבר על הקשר שבין השכלה, תעסוקה ושכר והראה שיש מתאם חיובי בין רמת ההשכלה לשכר, והעיר שערבים משתכרים פחות מיהודים בכל רמת השכלה, אם כי בקרב המשכילים ביותר ניכרת מגמה קלה של צמצום הפער.
עם פרוץ המשבר חווה המשק הישראלי זינוק חד בשיעור האבטלה, בעיקר בתקופת הסגרים, אך בתוך זמן קצר הוא חזר כמעט לרמתו המקורית. מבחינה גיאוגרפית ניתן לראות הבדלים בשיעורי התעסוקה בין המרכז לפריפריה: במחוזות תל אביב והמרכז חזרה התעסוקה לרמה שהייתה לפני המשבר כבר במאי 2021, אך מחוזות חיפה והצפון חזרו לרמת התעסוקה המקורית רק בדצמבר 2021, ובירושלים והדרום שיקום התעסוקה נמשך עד היום. בחלוקה לפי ענפי תעסוקה במשק ניתן לראות כי ענפים מסוימים נפגעו קשות מהמשבר (למשל בינוי ושירותי אירוח ואוכל), ולעומת זאת ענף התקשורת, המורכב ברובו מחברות היי-טק, ושאר מקצועות הצווארון הלבן, כמו גם המגזר הציבורי, כמעט לא הושפעו מהמשבר מבחינת מספר המועסקים.
לקריאת הפרק על שוק העבודה בדוח מצב המדינה 2021 לחצו כאן
החוקרת שביט מדהלה הציגה נתונים לגבי עבודה מהבית בישראל. היא הראתה שהייתה עלייה גדולה בשיעור העובדים מהבית במהלך הסגרים וירידה לשיעורים של כ-10%–15% בתקופות שלאחר הסגרים. בהתבוננות על פי מגדר, בתקופות הסגרים ניכרה עלייה משמעותית בהיקף העבודה מהבית בקרב נשים, ובפרט אצל נשים עם ילדים. כמו כן היא הצביעה על הבדלים בהיקפי העבודה מהבית בענפי תעסוקה שונים ובקבוצות חברתיות שונות – בקרב עובדים מהחברה הערבית, למשל, נצפו שיעורים נמוכים במיוחד של עבודה מהבית.
לאחר מכן הציגה מדהלה ממצאים על תגובת מערכת הרווחה למשבר הקורונה. היא הראתה כי בשנת 2020 חל גידול משמעותי בהוצאה החברתית של המדינה, שרובה הוקדש לתחומי הרווחה. בתוך תחום הרווחה, עיקר המשאבים הוקצו לתוכניות הגנה חברתית, כמו דמי אבטלה, מענקים כספיים וסיוע לעצמאים. עם פרוץ המשבר הייתה עלייה חדה במספר מקבלי דמי האבטלה, בין השאר הודות לשינויים שנעשו במבנה התוכנית והרחיבו את הזכאות לקבלת דמי אבטלה. לעומת זאת, בתוכניות של השקעה חברתית, כמו הכשרות מקצועיות ותוכניות לעידוד תעסוקת אוכלוסיות ייעודיות (כגון חרדים, ערבים, הורים יחידים ואנשים עם מוגבלות) הייתה דווקא ירידה בשנת 2020 – הן בהקצאת המשאבים והן בשיעורי המימוש שלהם.
לקריאת הפרק על מערכת הרווחה בדוח מצב המדינה 2021 לחצו כאן
הדס פוקס הגיבה לדברים וסיפרה על תפקידה של זרוע העבודה בעבודת הממשלה. היא תיארה בפירוט את תחומי העיסוק של הזרוע, ובייחוד את פעילותה לקידום התעסוקה במשק וההכשרות המקצועיות, והתייחסה לאתגרים שיצר משבר הקורונה. לבסוף הציגה פוקס את אתר "עבודאטה" – מיזם לאומי המרכז ומנגיש מידע על תחומי עיסוק, שכר ומסלולי לימוד; וכן את עבודת מינהל תעסוקת אוכלוסיות, אשר פועל להגדלת שיעורי התעסוקה של מגוון אוכלוסיות באמצעות מרכזי הכוון במגזרים שונים, ומפעיל בין השאר תוכניות תעסוקה לאוכלוסייה מבוגרת.
לאחר הצגת הדברים התקיים דיון בהשפעת המשבר על אוכלוסיות ייחודיות ובהשפעתו ארוכת הטווח בהיבט החברתי-כלכלי ובהיבט המגדרי. לקראת סיום נפתח הדיון לשאלות מהקהל והתקיים שיח פורה סביב התכנים שהוצגו.
לצפייה באירוע: