משבר במקצועות מדעי החברה והרוח? החזרת בחינות הבגרות איננה הפתרון

לאחרונה, סמוך לכניסתו לתפקיד, הכריז שר החינוך החדש ח"כ יואב קיש על ביטול הרפורמה בבחינות הבגרות שעליה הודיעה שרת החינוך הקודמת ד"ר יפעת שאשא-ביטון. המרכיב המרכזי ברפורמה של השרה הקודמת היה ביטול חובת ההיבחנות בבגרות במקצועות מדעי הרוח והחברה (לדוגמה תנ"ך, ספרות והיסטוריה), ואילו השר החדש מתכוון להחזיר את חובת ההיבחנות במקצועות הללו. ואולם בשום שלב בדיונים איש לא העלה בדעתו לבטל את בחינות הבגרות במתמטיקה ואנגלית.

הביקורת העיקרית שהשמיעו מבקרי הרפורמה של השרה הקודמת הייתה שביטול חובת ההיבחנות במקצועות מדעי הרוח והחברה יוריד מערכם בעיני התלמידים, ואולי אף חמור מכך, יביא להיעלמותם מתוכנית הלימודים. אבל כפי שמראים הנתונים בתרשימים להלן, חוסר ההערכה למקצועות הללו היה קיים הרבה לפני שגובשה הרפורמה. בעשור האחרון רק מיעוט שבמיעוט מהתלמידים בחרו להיבחן מעבר לדרישות המינימום במקצועות מדעי החברה והרוח. הסיבה, לדעתנו, היא כשל ערכי וחינוכי של מערכת החינוך, שהמסר שהיא משדרת – כמו גם החברה בכללותה – הוא שהמקצועות הללו אינם חשובים, ומה שחשוב הם רק המקצועות שיכולים לתרום לחיים בעתיד מבחינת תעסוקה, הכנסה ומעמד חברתי. בהקשר זה נעיר שניתן לראות קשר בין חוסר ההערכה למקצועות ההומניים ובין הבּוּרוּת של חלק ניכר מבני הנוער והצעירים בכל הנוגע לעקרונות הבסיסיים של הפרדת הרשויות ושלטון החוק והתגברות ביטויי הגזענות והאלימות בחברה הישראלית.

התרשימים להלן מתארים את היקף הלימודים בחמש יחידות לימוד בספרות, היסטוריה ותנ"ך לעומת אנגלית ומתמטיקה בשנות הלימודים תשע"ג-תש"ף (2012/13–2019/20). הנתונים מצביעים על ירידה ניכרת במספר התלמידים הבוחרים במקצועות ההומניים ברמה של חמש יחידות,[1] למעט תנ"ך בחינוך הממלכתי-דתי, לעומת עלייה תלולה במספר התלמידים הבוחרים ללמוד מתמטיקה ואנגלית ברמה של חמש יחידות, בייחוד במגזר דוברי הערבית.

הבחירה ללמוד מקצוע במספר יחידות לימוד העולה על המינימום הנדרש היא מדד טוב לעניין ולחשיבות שהתלמידים (ובמידה רבה גם הוריהם) מייחסים לו, וסביר להניח שהם ימשיכו ללמוד אותו גם ללא חובת היבחנות. לכן, אם רוצים לבטל את חובת ההיבחנות במקצוע מסוים בלי שייפגעו איכות הלמידה, רמת ההעמקה והיקף הלומדים מקצוע זה, מוטב לבטל אותה במקצועות שהביקוש להם גדול – במקרה שלנו אנגלית ומתמטיקה – ולא במקצועות שהביקוש להם ממילא נמוך מאוד, דהיינו מקצועות מדעי החברה והרוח.

המסקנה שראוי להסיק מהנתונים, להערכתנו, היא שמה שנדרש הוא לא החזרת חובת ההיבחנות במקצועות מדעי החברה והרוח אלא דיון על עצם הצורך בקיומן של בחינות הבגרות מחד גיסא, ורוויזיה מקיפה בתכנים ובדרכי ההוראה של מקצועות מדעי החברה והרוח כך שתלמידי ישראל ירצו ללמוד אותם, מאידך גיסא. העלייה המהירה והתלולה בשיעור לומדי המתמטיקה והאנגלית בשנות כהונתו של נפתלי בנט כשר החינוך,[2] שלא חלה בשל שינוי בדרישות המינימום אלא בעקבות מאמץ נחוש ומרוכז, מוכיחה שהדבר בר השגה. במקום להתמקד בדרכים למדוד את תלמידינו יש לטפח בהם ערכי יסוד התואמים את תוכנה של מגילת העצמאות ואת מטרות החינוך כפי שהוגדרו בחוק חינוך ממלכתי. כל זאת לצד עידוד המוטיבציה וטיפוח סקרנות, התעניינות ואהבת הלמידה כשלעצמה – תכונות שישרתו את התלמידים בהמשך חייהם ויסייעו בהפיכתם לאזרחים מעורבים ותורמים לחברה.

[1] קשה לצפות שתלמידים ערבים יבחרו ללמוד מקצועות כמו תנ"ך או היסטוריה וספרות (לפי תוכניות הלימוד הקיימות) בצורה מורחבת. לפיכך ברור שמספרים אלה קטנים במיוחד בקרב התלמידים דוברי הערבית.

[2] לנוכח אירועי השבועות האחרונים אולי היה חשוב יותר להשקיע את המאמץ בלימודי האזרחות במקום במתמטיקה.

נספחים

התרשים מראה כי מספרם הכולל של תלמידי כיתות י"א-י"ב עלה בשנים תשע"ג–תש"ף (2012/13–2019/20) מ-224,000 ל-273,000, עלייה של 22%.

בשנים תשע"ג–תש"ף (2012/13–2019/20) עלה מספר הנבחנים בבחינות הבגרות בחינוך הממלכתי היהודי ב-13%, בממלכתי-דתי ב-12%, בחינוך החרדי ב-83% ובחינוך הערבי ב-29%. העלייה הממוצעת בכלל האוכלוסייה בשנים אלו הייתה 20%. הסיבה לפער הגדול בין מספר הנבחנים (תרשים 2) למספר התלמידים בכיתות י"א-י"ב (תרשים 1) היא שרוב הנבחנים הם בכיתה י"ב.

תרשים 3 מצביע על ירידה במספר הנבחנים בחמש יחידות לימוד בספרות ובהיסטוריה בשנים תשע"ג–תש"ף (2012/13–2019/20). בתנ"ך המגמה תלויה בסוג הפיקוח (ממלכתי או ממלכתי-דתי): בבתי הספר החילוניים מספר הנבחנים בתנ"ך נשאר יציב לאורך התקופה (סביב 610–650), למרות העלייה במספר הנבחנים הכולל בבחינות הבגרות, ואילו בחינוך הממלכתי-דתי הייתה עלייה חדה של 63% במספר הנבחנים באותה תקופה.

בניגוד למגמה שתוארה במקצועות ההומניים, תרשים 4 מראה כי באנגלית ובמתמטיקה נבחנים הרבה יותר תלמידים בחמש יחידות לימוד – במקום אלפים בודדים יש עשרות אלפים נבחנים, ומספרם הולך וגדל. מלבד אלו יש עוד עשרות אלפי תלמידים שנבחנים בארבע יחידות לימוד. זאת בשעה שבמקצועות מדעי הרוח והחברה, פרט למיעוט התלמידים הנבחנים בחמש יחידות לימוד, כל השאר נבחנים בשתי יחידות בלבד.