75 שנה לישראל – נתונים נבחרים מקום המדינה ועד היום

19.04.2023

לכבוד יום העצמאות ה-75 למדינת ישראל ערכנו פרויקט מיוחד המספר סיפורים על המדינה באמצעות נתונים ותרשימים מקום המדינה ועד היום. חושבים שכלום לא השתנה? או שפעם היה כאן יותר טוב? גילינו שאנחנו טסים יותר לחו"ל, מחזיקים יותר מכוניות ומוציאים פחות על מס הכנסה. מצד שני יש לנו גם פחות מיטות אשפוז, יותר משפחות שחיות בעוני, וגם חם פה יותר. אבל אין לנו ארץ אחרת!

לחוברת הגרפים המלאה

  • ארזתם לבד? מ-1948 ועד היום הייתה עלייה ניכרת ביציאות של ישראלים לחו"ל, כמו גם במספר התיירים המגיעים לישראל, בייחוד בעשור שקדם לקורונה. הקורונה הורידה את מספר הנוסעים אולם הפער נסגר במהירות.
  • גבירותיי ורבותיי, מהפך! עד שנת 2000 היו שתי מפלגות גדולות עם מספר רב של מנדטים , שלרוב יכלו להספיק להן כדי להקים ממשלה לבדן. אולם מאז שנת 2000 ניכרת ירידה משמעותית במספר המנדטים של שתי המפלגות הגדולות והן תלויות יותר ויותר במפלגות הקטנות כדי להקים ממשלה. מספר המנדטים הכולל של המפלגות הקטנות כיום דומה למספרים שהיו בעשורים הראשונים של המדינה, מלבד בכנסת ה-24.
  • כוח נשי: אף שמספר הנשים בכנסת לא מתקרב למספר הגברים, מספרן עלה כמעט פי שלושה מקום המדינה ועד היום – 12 לעומת 33. בכנסת ה-24 הגיע מספר הנשים בכנסת לשיא של כל הזמנים – 45.
  • שלא נזדקק: מספר מיטות האשפוז לנפש ירד משמעותית מאז שנות השבעים, ומוסיף לרדת. בשנת 2020 עמד מספר המיטות לאלף נפש על פחות מ-2, לעומת כ-3.4 ב-1950.
  • יש רופאה בקהל? מספר הרופאים והרופאות, לעומת זאת, עלה מ-1970 – מכ-1.7 לאלף נפש לכמעט 3.5 ב-2020. עם זאת, מאחר שאחוז גדול מהם צפוי לפרוש לפנסיה בשנים הקרובות, המגמה הזאת עשויה להתהפך.
  • עד מאה ועשרים: תוחלת החיים בישראל היא בין הגבוהות בעולם – כ-82 שנה בממוצע, אולם בשנים האחרונות ניכרת האטה בקצב הגידול שלה. כמו כן יש פערים בתוחלת החיים בין יהודים וערבים ובין נשים וגברים. ההפרש בתוחלת החיים בין גברים לנשים בשני המגזרים הוא מהנמוכים בקרב המדינות העשירות.
  • תתחילו לחסוך: העלייה הגדולה בתוחלת החיים לאחר גיל הפרישה מגדילה את חשיבותו של החיסכון לפנסיה לכל אורך החיים. נשים חיות יותר מ-20 שנה אחרי גיל הפרישה, לעומת כ-14 שנה בקרב גברים. יש לכך משמעות רבה בחיסכון לפנסיה ובפערים בהכנסות מפנסיה בין גברים לנשים.
  • פרו ורבו: שיעורי תמותת התינוקות בישראל נמוך, גם בהשוואה לממוצע ב-OECD, ונמצא בירידה לאורך כל שנות קיומה של המדינה: מכ-29 פטירות לאלף לידות חי ב-1970 לפחות משלושה לאלף לידות בשנת 2020.
  • יותר משפחות חיות בעוני: לאורך השנים חלה עלייה בשיעור משקי הבית החיים מתחת לקו העוני, וכיום הוא עומד על יותר מ-20% מכלל משקי הבית בישראל. עם זאת, בשנים האחרונות נצפית ירידה בשיעור זה.
  • השקל: בשנות השמונים והתשעים השקל היה חלש, אך מאז ועד היום הוא מתחזק. לנוכח התנודות בחודשים האחרונים עדיין מוקדם לקבוע מה יעלה בגורלו.
  • ההכנסות ממיסים ירדו: אחוז תקבולי מס ההכנסה בישראל ירד בארבעת העשורים האחרונים מ-15% לכ-10% מהתוצר בממוצע.
  • אינפלציה: מאז האינפלציה הגבוהה בשנות השמונים, רמת האינפלציה הייתה בירידה עד אמצע שנת 2021. לאחר מכן היא החלה לעלות שוב, בין היתר בשל משבר הקורונה, אך הדבר אופייני למדינות רבות ולא רק לישראל.
  • הריבית עולה: ריבית בנק ישראל, שממנה נגזרת ריבית הפריים שמשפיעה על המשכנתא של כולנו, הגיעה בשנים האחרונות לשיעורים אפסיים, אולם בשנה האחרונה היא עלתה במידה ניכרת בגלל עליית המחירים.
  • בעל הבית: אחוז בעלי הדירות נמצא במגמת ירידה מאז תחילת העלייה במחירי הדיור לפני כעשור וחצי, מכ-70% בשנת 1997 לכ-65% בשנת 2020.
  • עולים לישראל: מספר העולים הגדול ביותר לישראל ממשיך להיות ממדינות אירופה, ובעיקר ממדינות ברית המועצות לשעבר, בדומה לעלייה הגדולה בשנות התשעים. העלייה הגדולה בשנה האחרונה נבעה מהמלחמה בין רוסיה ואוקראינה.
  • ירידה בשיעור היהודים: שיעור היהודים בישראל מוסיף לרדת ועומד על כ-70% מכלל האוכלוסייה. פחות מ-20% מהאוכלוסייה הם מוסלמים, אחוזים בודדים הם דרוזים או נוצרים, והאוכלוסייה שגדלה בקצב המהיר ביותר היא האוכלוסייה המוגדרת "אחרת" – מי שהם לא יהודים ולא ערבים.
  • התלמידים החרדים מתרבים מהר: האטה בגידול בשיעור התלמידים בבתי הספר הערביים, לעומת האצה בגידול בשיעורם בבתי הספר החרדיים: מ-1960 ועד 2020 ירד שיעור התלמידים בחינוך הממלכתי מ-60% ל-43%; החינוך הממלכתי-דתי הצטמצם מ-24% ל-14% בלבד; החינוך החרדי שילש את עצמו, מ-6% ל-19%; ושיעור התלמידים הערבים עלה יותר מפי שניים, מ-10% ל-24%, אך קצב הגידול הואט משמעותית בעשורים האחרונים – נתון התואם את הירידה בשיעור הילודה בחברה הערבית.
  • סע לאט: מספר כלי הרכב המנועיים בישראל למשק בית גדל ב-75% בשלושת העשורים האחרונים, מפחות מרכב אחד בממוצע למשק בית בשנת 1990 ל-1.4 ב-2020.
  • חם פה: ההתחממות הגלובלית ניכרת גם בישראל, עם עלייה של מעלה וחצי בשלושת העשורים האחרונים. בשנים 1948-1979 עמדה הטמפרטורה הממוצעת על כ-19.1 מעלות, לעומת כמעט 21 מעלות בשנת 2021. כמו כן מספר הימים החמים מאוד גדל בקצב מהיר: בעשורים הראשונים למדינה היו בשנה רק כמה ימים חמים במיוחד, וב-2020 כבר היו 24 ימים כאלה.
  • למען הביטחון: חלקה של ההוצאה על ביטחון יורד מאז מלחמת יום הכיפורים, אך היא עדיין הגבוהה ביותר בקרב המדינות המפותחות ובין הגבוהות בעולם.
  • צמחנו: עד מלחמת יום הכיפורים היה קצב צמיחת התוצר לנפש בישראל מהיר הרבה יותר מבארה"ב ובמדינות מפותחות אחרות, אולם מאז הקצב השתווה לזה של ארה"ב והפער היחסי בין המדינות נשמר.

פוסטים אחרונים

הסיוע למסייעים בראי מלחמת 7 באוקטובר 2023: השפעות החשיפה לטראומה על צוותים מטפלים וההתמודדות עימה ברמה האישית, המקצועית והמערכתית

10.04.2024

מי מטפל במטפל? | קמה שיר אִישׁ יוֹשֵׁב עַל כֻּרְסָה וּלְפָנָיו מִתְחַלְּפִים סִפּוּרִים וְהוּא זוֹכֵר עֵינָיו הַכְּחֻלּוֹת מַקְשִׁיבוֹת פָּנָיו מַאְדִּימוֹת

קראו עוד >
  • נתן לב , יפעת בן דוד-דרור , הדס גולדבלט , דפנה ערמון , שי קרונטל , גיא תבורי , נדב דוידוביץ'

השלכות סביבתיות של המלחמה (באנגלית)

10.04.2024

חוקרי תחום סביבה ובריאות, מאיה שדה, פרופ' נדב דוידוביץ' ופרופ' מיה נגב, עסקו בהשלכות ארוכות וקצרות הטווח של המלחמה על

היבטי בריאות הציבור בתיקונים המוצעים לחוק אוויר נקי

01.04.2024

התיקון המוצע לעומת המצב הקיים התוכנית הכלכלית לשנים 2023–2024 מציעה תיקונים לחקיקה בתחום הגנת הסביבה הנוגעים ישירות להגנה על בריאות

קראו עוד >
  • חוקרי יוזמת מרכז טאוב למחקר ומדיניות סביבה ובריאות

בחזית החברתית: על עובדות ועובדים סוציאליים בישראל בשנת 2024 מקבץ נתונים לקראת יום העבודה הסוציאלית

14.03.2024

להורדת המאמר כקובץ PDF לחצו כאן. מבוא ההתמודדות עם ההשלכות החברתיות של טבח 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו הדגישה ביתר

קראו עוד >
  • ג’וני גל , שביט בן-פורת (מדהלה)