"ישראל 2040", פרק שלישי: הזדקנות האוכלוסייה

הזדקנות האוכלוסייה היא משהו שאפשר וראוי להתכונן אליו מבעוד מועד. איך אפשר להיערך לכך בישראל בעשורים הבאים ואילו שינויים עלינו לערוך לשם כך בשירותי הבריאות והרווחה?

שוחחנו עם ד"ר יורם מערבי, מומחה לגריאטריה בבית החולים "הדסה", ועם פרופ' אלכס וינרב, מנהל המחקר במרכז טאוב, על הזדקנות האוכלוסייה בישראל והשפעתה הפוטנציאלית על החברה בכללותה.

פרק זה הוא האחרון בסדרת ההסכתים של מרכז טאוב "ישראל 2040", שבה אנחנו בוחנים את התופעות שיאפיינו את החברה והכלכלה בישראל בעוד 20 שנה ואשר מתגבשות כבר כיום. ניתן להאזין כאן באתר או באפליקציית הפודקאסטים שלכם.

הזדקנות היא תופעה שמשפיעה על הרוב המוחלט של האוכלוסייה. כפי שמסביר יורם, ״אנשים לא מבינים שאנחנו מתחילים להזדקן בעצם בערך בגיל עשרים… ההזדקנות אצלנו היא הארוכה ביותר לדעתי מכל היצורים שאני מכיר,״ הוא ממשיך, ״והיא האטית ביותר, הממושכת ביותר והבלתי מורגשת ביותר ואנחנו טועים לחשוב  שאנחנו מזדקנים פתאום בגיל 65״.

ישראל היא מדינה צעירה יחסית למדינות מפותחות אחרות, בעיקר בגלל שיעורי הפריון הגבוהים בה. עם זאת, עד שנת 2040 צפוי מספר הישראלים בני 70 ומעלה להכפיל את עצמו, ובאותה תקופה שיעורה של קבוצה זו בכלל האוכלוסייה צפוי לעלות מ-8.5% ל-11%.

יורם מזכיר לנו שמצד אחד, עם העלייה בתוחלת החיים והשיפור ברמת הבריאות, יש יותר ויותר אזרחים ותיקים בכושר גופני ומנטלי טוב שמנהלים חיים עצמאיים וממשיכים לתרום לחברה. מצד שני, העלייה הצפויה במספרם בישראל פירושה שתהיה גם עלייה במספר האנשים הזקוקים לטיפול. נוסף על כך, כפי שמציין אלכס, האזרחים הוותיקים סובלים יותר ממחלות כרוניות ומבידוד חברתי, ועל פי רוב הם זקוקים לטיפול המותאם במיוחד לתקופה זו בחיים.

כל אלה מובילים לאחד האתגרים המשמעותיים שאנו עומדים להתמודד איתם במסגרת ההיערכות להזדקנות האוכלוסייה, לדברי יורם ואלכס – מחסור באנשי מקצוע מתאימים בתחום הבריאות. "המצוקה הראשונה היא מצוקה מקצועית", אומר יורם. ״האוכלוסייה מזדקנת, מספר הזקנים הולך ועולה; המיומנויות והתובנות הנדרשות לטיפול באנשים האלה שונות באופן מהותי מהגישה של אנשים צעירים, ואין לנו מספיק אנשי מקצוע שעוברים הכשרות כאלה. רק כדי לסבר את האוזן", הוא מוסיף, "במדינת ישראל יש היום מעל מיליון אנשים שמוגדרים 'זקנים' על פי גילם ורק 400 מומחים בגריאטריה. הפער הוא בלתי נתפס".

אלכס מוסיף כי לא ניתן לתקן פערים כאלה באופן מיידי, וכי הם מצריכים חשיבה ותכנון ארוכי טווח. "לימודי רפואה נמשכים שש-שבע שנים, אז אם אנחנו רוצים להכפיל את מספר הרופאים בתוך המערכת כדי לשמור על היחס הנוכחי בין חולים לרופאים, זה אומר שבעצם כבר היום אנחנו צריכים לבנות יותר תוכניות ללימוד רפואה", הוא אומר.

הכשרת רופאים ומומחים במספרים גדולים יותר היא אפוא פתרון ארוך טווח שיידרשו שנים ליישומו. אולם האם יש צעדים שניתן לנקוט בטווח הזמן המיידי כדי להיערך להזדקנות האוכלוסייה? יורם אומר שאחת האפשרויות היא להשקיע יותר ברפואה מונעת. "המדינה שלנו – ולדעתי גם הרבה מדינות אחרות – עוסקת בכיבוי שריפות במקום למנוע אותן", הוא אומר. כלומר, במקום לחכות שיתפתחו בעיות רפואיות כרוניות קשות ואז לטפל בהן, עדיף להשקיע יותר בצעירים כדי למנוע את אותן בעיות מלכתחילה.

אלכס מציין שכדי להקל את הנטל מעל מערכת הבריאות העתידית בישראל אפשר להעביר את הטיפול באזרחים הוותיקים מבתי החולים אל המרפאות בקהילה. "אבל צעד כזה", הוא אומר, "ידרוש גמישות מערכתית והבנה שטיפול בקשישים זה לא רק בבתי חולים ובבתי אבות, אלא בתוך הקהילה עצמה".

כשאלכס ויורם מתבוננים כמה עשורים קדימה ומדמיינים כיצד ישראל מטפלת בקשישים שלה, לכל אחד מהם יש חזון לאופן שבו צריכה להיראות חברה מוכנה יותר. לדברי אלכס, "אם אנחנו שואלים קשישים איפה הם רוצים להיות, מה יהיה אופטימלי מבחינתם, אז הם רוצים להיות בחיק המשפחה. הם רוצים להיות בתוך הקהילה בדרך כלל". לכן, חיזוק והרחבה של הטיפול בתוך הקהילה לא רק יפחיתו את העומס המוטל על בתי החולים ובתי האבות, אלא יספקו פתרון המועדף גם על האזרחים הוותיקים עצמם.

יורם מצידו סבור שהיערכות טובה תעזור לכולנו להתייחס להזדקנות באופן חיובי יותר ותסייע לנו ליהנות מהגיל השלישי והרביעי. "אם נעשה את הדברים הנכונים״, הוא אומר, ״ולאדם בן שמונים תהיה יכולת לחיות, להתקיים כלכלית, והסביבה מסביבו תהיה מגוונת מספיק כדי לאפשר לו להמשיך לחיות חיי תפקוד ובריאות – אני חושב שהחיים שלו יהיו חיים שלמים ומאושרים".

עוד על ההֶסְכֵּת של מרכז טאוב

בהֶסְכֵּת של מרכז טאוב, DataPoint, אנחנו מפנים את המבט מהמגמות החברתיות-כלכליות הכלליות אל הסיפורים של האנשים מאחורי המספרים, ומגלים כיצד המסע האישי של כל אחד מהם משתלב בסיפורים הכלכליים הגדולים.

תוכלו להירשם ל-DataPoint ב-iTunes, ב-Stitcher או בכל יישום אחר שבאמצעותו אתם מאזינים להֶסְכֵּתים. שמרו על קשר ב-podcast@taubcenter.org.il.

תודה לקרן הרברט ונל סינגר על תמיכתה הנדיבה לפרק הזה. למידע בנוגע למימון פרקים עתידיים אנא פנו אל michalp@taubcenter.org.il.

תודה לצוות הנפלא של Podcastico על העריכה והסאונד ועל כל העבודה שהשקיעו בהפקת הפרק.