"ישראל 2040", פרק שני: שוק העבודה העתידי – רהט אקספרס

אילו מיומנויות נחוצות להשתלבות בשוק העבודה העתידי, ומה אפשר לעשות היום כדי להתכונן לשינויים הצפויים בכוח העבודה בעשורים הבאים?

בפרק זה אנחנו משוחחים עם ניבאל אבו דעאבס, אישה צעירה מן העיר הבדואית רהט, שהתחילה לאחרונה קריירה חדשה במסחר מקוון ובשיווק דיגיטלי לאחר שהשתתפה בתוכנית לפיתוח מיומנויות של הג׳וינט. אנחנו משוחחים גם עם עינב אהרוני-יונס, לשעבר מנכ"לית ג'וינט-תבת, ועם שביט מדהלה, חוקרת במרכז טאוב שעוסקת בשוק העבודה העתידי בישראל.

פרק זה, שהוקלט בעברית, הוא הפרק השני בסדרה "ישראל 2040", שבה אנחנו בוחנים את התופעות שיאפיינו את החברה והכלכלה בישראל בעוד כעשרים שנה, ואשר דמותן מתעצבת כבר היום. ניתן להאזין כאן באתר או באפליקציית הפודקאסטים שלכם.

עד שהשתתפה ניבאל אבו דעאבס בתוכנית LINK, שמפעילים מרכזי ריאן והג'וינט, לא היו לה שום מיומנויות במסחר מקוון או בשיווק דיגיטלי, אבל מאז השלימה את התוכנית היא פתחה עסק משלה בתחום המסחר הדיגיטלי, המסייע לחברות מסחריות באזור להגיע לצרכנים בדואים ברהט.

LINK היא אחת מכמה תוכניות ממשלתיות ולא-ממשלתיות שמטרתן ליצור התאמה טובה יותר בין המיומנויות של כוח העבודה בישראל למיומנויות שתהיה להן דרישה גבוהה בשוק העבודה העתידי. "מיומנויות שנחשבות חשובות בשוק העבודה העתידי הן מיומנויות כמו היכולת לפתור בעיות מורכבות, יכולת לנהל משא ומתן, יצירתיות", אומרת שביט, שחוקרת את הנושא זה שנים רבות. "בגדול אפשר להגיד שמדובר בכישורים טכנולוגיים וביכולת להשתמש באמצעים דיגיטלים מצד אחד, ומצד שני בכישורים אנושיים כמו יצירתיות ושימוש באינטלגנציה רגשית".

זה בדיוק סוג המיומנויות שניבאל נדרשת להשתמש בהן בעיסוקה החדש. ובמילים שלה: "העבודה שלי דורשת בעיקר יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה כדי לעשות תהליכים יעילים שמביאים תוצאות". כל זה בלי להזכיר כמובן את המיומנויות הטכנולוגיות הנדרשות כדי להזמין ולמכור פריטים ברשת או כדי ליצור עבור לקוחותיה מסע פרסום אפקטיבי ברשתות החברתיות.

הצורך בהתאמת המיומנויות של כוח העבודה בישראל למה שיידרש בעתיד נובע מן המאפיינים הבעייתיים של שוק העבודה הנוכחי של ישראל ומחששות באשר להשלכות שעשויות להיות להם על כלכלתה העתידית. לדבריה של עינב, "יש שתי בעיות שורש בשוק העבודה: לבעיה ראשונה אני קוראת under-utilization, וזה בעצם הבעיה של שילוב אוכלוסיות. אוכלוסיות שלמות בישראל מודרות בשוק העבודה". עינת מסבירה שכיום חצי מכלל הילדים הלומדים בכיתות א' הם חרדים או ערבים אזרחי ישראל – קבוצות שרמת המיומנות שלהן מאז ומתמיד הייתה נמוכה – ילדים שבעוד עשרים שנה יהיו 50% מכוח העבודה החדש בישראל. "הבעיה השנייה", ממשיכה עינב, "היא בעיית ה-inefficiency – בעיית המיומנויות הנמוכות של העובדים בישראל".

למי במיוחד יש רמה נמוכה יותר של מיומנויות, ולפיכך נמצאים בסיכון לאבד את משרותיהם לטובת אוטומציה? כפי שמסבירה שביט, מדובר באנשים צעירים, עובדים בעלי השכלה נמוכה, נשים וערבים. יתרה מזו, מוסיפה עינב, עובדים בעלי מיומנויות נמוכות מושפעים יותר מכל אחד אחר ממשברים כמו מגפת הקורונה. "אם רמת המיומנויות של העובד נמוכה, רוב הסיכויים שהוא זה שייפלט ראשון ממעגל העבודה [בזמן משבר], ואם הוא נשאר ברמת מיומנויות נמוכה, רוב הסיכויים שגם כשהמשק יתאושש, הוא יהיה האחרון שיחזור לעולם העבודה", היא אומרת.

בפרק זה עינב ושביט דנות בחשיבות הרבה של נקיטת פעולות לשיפור רמת המיומנויות של העובדים הישראלים. מובן שבכל משרה יש דרכים שבהן הפרט יכול לשפר את מערך המיומנויות שלו, אבל שביט סבורה שעלינו לעשות יותר מזה. "ברמה המערכתית זו השקעה בקבוצות אוכלוסייה שנמצאות בסיכון, ואנחנו צריכים לתת להן בעצם את הנגישות להכשרות איכותיות שיהיו רלוונטיות גם לשוק העבודה העתידי. וכמובן, השקעה בהקניית כישורים רלוונטיים כבר בשלבים מוקדמים באמצעות מערכת החינוך".

אף ששביט, עינב וניבאל מדגישות כי דברים רבים עדיין צריכים להשתנות, שלושתן אופטימיות למדי בנוגע לעתיד. לכל אורך ההיסטוריה הושמעו נבואות קודרות על כך שהטכנולוגיה תחליף משרות של בני אדם והם יישארו בלי אמצעי פרנסה, אבל שביט מזכירה לנו ש"הקִדמה הטכנולוגית גם הביאה ליצירה של משרות חדשות רבות. בגדול היא פשוט שינתה את האופי של המשרות, אבל לא העלימה אותן".

דומה שדברים אלו מתארים באופן מדויק למדי גם את ההתנסות של ניבאל בתוכנית לפיתוח מיומנויות שהשתתפה בה. לפני הקורס היא עסקה בתיאום שירותי סיעוד לקשישים וקשישות ערבים ולא מצאה את עבודתה מעניינת או מאתגרת במיוחד. הקורס פתח לפניה עולם שלם של אפשרויות חדשות. "אם אני עושה היום השוואה בין ניבאל היום וניבאל לפני שנה, זה שינוי של 180 מעלות, לטובה".

עוד על ההֶסְכֵּת של מרכז טאוב

בהֶסְכֵּת של מרכז טאוב, DataPoint, אנחנו מפנים את המבט מהמגמות החברתיות-כלכליות הכלליות אל הסיפורים של האנשים מאחורי המספרים, ומגלים כיצד המסע האישי של כל אחד מהם משתלב בסיפורים הכלכליים הגדולים.

תוכלו להירשם ל-DataPoint ב-iTunes, ב-Stitcher או בכל יישום אחר שבאמצעותו אתם מאזינים להֶסְכֵּתים. שמרו על קשר ב-podcast@taubcenter.org.il.

תודה לקרן הרברט ונל סינגר על תמיכתה הנדיבה לפרק הזה. למידע בנוגע למימון פרקים עתידיים אנא פנו אל michalp@taubcenter.org.il.

תודה לצוות הנפלא של Podcastico על העריכה והסאונד ועל כל העבודה שהשקיעו בהפקת הפרק.

פוסטים אחרונים

טל אוחנה לא משלמת את קנס האימהות

27.06.2023

האזינו כאן או בנגן ההסכתים שלכם לאחר הלידה יורדים בדרך כלל שיעורי התעסוקה של אימהות וכן מספר שעות העבודה שלהן.

כיצד משנה מגפת הקורונה את חיינו?

06.02.2022

פרק זה, שהוקלט באנגלית, הופק כחלק מהכנס הבין-לאומי השנתי של מרכז טאוב ע"ש הרברט מ' סינגר, שנערך בסיום 2021 בפעם

DataPoint: סדרת ״ישראל 2040״

23.08.2021

להאזנה בנגן שלכם לחצו כאן 1. הגיל הרך מדוע חשוב כל כך להפחית את אי השוויון בתקופת הגיל הרך? בפרק

"ישראל 2040", פרק שלישי: הזדקנות האוכלוסייה

23.08.2021

שוחחנו עם ד"ר יורם מערבי, מומחה לגריאטריה בבית החולים "הדסה", ועם פרופ' אלכס וינרב, מנהל המחקר במרכז טאוב, על הזדקנות