"ישראל 2040", פרק ראשון – הגיל הרך

מדוע חשוב כל כך להפחית את אי השוויון בתקופת הגיל הרך? בפרק זה אנחנו משוחחים עם ד"ר נעמי מורנו, מנהלת ארגון דיאלוג בגיל הרך, ועם ד"ר כרמל בלנק, חוקרת בכירה במרכז טאוב, על נגישות ויעילות במסגרות החינוך לגיל הרך בישראל ומנסים להבין כמה משקיעה ישראל, מדינה מרובת ילדים, בתחום הזה.

האזינו כאן או בנגן הפודקאסטים שלכם. לחצו על הקישור או חפשו את DataPoint.

פרק זה הוא החלק הראשון בסדרה "ישראל 2040", שבה אנחנו בוחנים את התופעות שיאפיינו את החברה והכלכלה בישראל בעוד כעשרים שנה, אשר הולכות ומתעצבות כבר היום.

מחקרים שנעשו בעולם מראים שהשנים הראשונות של החיים הן שנים מעצבות במיוחד בהתפתחותם של ילדים ויש להן השפעה ארוכת טווח על עתידם. כפי שכרמל בלנק מסבירה בפרק זה, "הסביבה או מסגרת החינוך שילד שוהה בה בגיל שנה או שנתיים קשורות למצב הבריאותי שלו, לסיכוי שלו למצוא עבודה, לשכר שלו, לסיכוי שלו להיות בכלא בגיל 40 ואפילו בגיל 60. אז בעצם זו התקופה הכי מעצבת״. יתר על כן, ממשיכה כרמל ואומרת, מחקרים מראים שהשקעה בשנים המוקדמות היא דרך יעילה ואפקטיבית יותר לטפל באי שוויון. ״על כל שקל שאתה משקיע בילד בגיל שנה, תצטרך להשקיע כפול או פי ארבעה כשהוא יהיה בן 4, וסכום הרבה יותר גדול כשהוא יהיה בבית הספר ובאוניברסיטה״.

לנוכח חשיבותה של הסביבה שילדים בגיל הרך גדלים בה וחשיבותם של הגירויים שמספקים להם, חשוב מאוד להשקיע באיכותן של מסגרות החינוך לילדים בגילים האלה. מסגרות חינוך איכותיות יכולות לסייע בהפחתת אי השוויון בגיל הרך וביצירת שוויון הזדמנויות לילדים מרקע חברתי-כלכלי מגוון. ״המסגרות לגיל הרך", אומרת נעמי מורנו, "מהוות חלון הזדמנויות – אפילו בגן הילדים לפעמים אומרים שזה כבר מאוחר מדי – להכין את הילדים לכניסתם למערכת החינוך הפורמלית ברמת בשלות טובה יותר ובהתפתחות רגשית טובה יותר״.

נעמי מורנו והמראיין עידו קינן

ואולם אף ששיעור גבוה יחסית של ילדים בישראל לומדים במסגרות חינוך לגיל הרך, ישראל מפגרת אחר מדינות מפותחות אחרות בכמה מדדים. ראשית, ביצועיה של ישראל במדדי איכות מרכזיים של מסגרות החינוך לגיל הרך אינם טובים: היחס המספרי בין הצוות החינוכי לילדים במסגרות אלו נמוך במידה ניכרת, וכך גם רמת ההשכלה וההכשרה של אנשי הצוות; שנית, מסגרות החינוך של בני 0–3 בישראל אינן מפוקחות ולכן אין מדדי איכות רשמיים להערכתן; ושלישית, אמנם ההוצאה הממשלתית הכוללת על הגיל הרך בישראל גבוהה יחסית, אבל מכיוון ששיעור הילדים בכלל האוכלוסייה בישראל גבוה משיעורו במדינות מפותחות אחרות, הרי בפועל ההשקעה הממשלתית בילד נמוכה יותר בהשוואה בין-לאומית. כל הנושאים האלה נבחנו בפרסומים האחרונים של יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך, שנוסדה כדי לפתח את המחקר – הנחוץ מאוד – על הגיל הרך בישראל.

עוד ממצא שעולה מן המחקר של היוזמה הוא שה לדים שזקוקים ביותר למסגרות לגיל הרך שוהים בהן הכי פחות. כרמל מרחיבה: "ילדים מקבוצות חלשות – וזה לא רק בישראל, זה גם בעולם – הם המרוויחים העיקריים משהות במסגרות חינוך״. היא מוסיפה כי "דווקא ילדים ממשפחות חזקות נכנסים למסגרות בגיל יותר צעיר, נמצאים שם יותר זמן, והם גם נמצאים במסגרות איכותיות יותר״.

הפרק מראה שמשבר הקורונה הרחיב אף יותר את הפערים בגיל הרך, משום שבמקום לשהות במסגרות שהו הילדים בבית עם הוריהם, שרבים מהם סבלו מרמות עקה גבוהות יותר בשל קשיים כלכליים או בשל הצורך לשלב בין עבודה מהבית לטיפול בילדיהם בזמן המגפה. המחקר שנעשה במרכז טאוב הראה שהורים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך היו צפויים לחוש רמות עקה גבוהות יותר בזמן המשבר, וכן שהורים שחוו רמות עקה גבוהות יותר פנו לפתרון הנוח של שימוש במסכים יותר מהורים שחוו רמות עקה נמוכות.

האם יצא משהו טוב ממשבר הקורונה? נעמי מקווה שכן. ״קשה להסתכל היום ולראות מה הטוב שיצא מזה, אבל הזעזוע הזה זירז תהליכים. אני בהחלט רוצה לקוות שזה הדגיש שוב את החשיבות של הגיל הרך״.

הֶסְכֵּת זה והמחקר שעליו הוא מבוסס הופקו בתמיכתן הנדיבה של קרן ברכה, קרן ברנרד ון ליר ויד הנדיב.

עוד על ההֶסְכֵּת של מרכז טאוב

בהֶסְכֵּת של מרכז טאוב, DataPoint, אנחנו מפנים את המבט מהמגמות החברתיות-כלכליות הכלליות אל הסיפורים של האנשים מאחורי המספרים, ומגלים כיצד המסע האישי של כל אחד מהם משתלב בסיפורים הכלכליים הגדולים.

תוכלו להירשם ל-DataPoint ב-iTunes, ב-Stitcher או בכל יישום אחר שבאמצעותו אתם מאזינים להֶסְכֵּתים. יש לכם מה לומר לנו? צרו קשר דרך podcast@taubcenter.org.il.

תודה לקרן ברכה, לקרן ברנרד ון ליר וליד הנדיב על המימון של פרק זה. למידע בנוגע למימון פרקים עתידיים אנא פנו אל michalp@taubcenter.org.il.

תודה לצוות הנפלא של Podcastico על העריכה והסאונד ועל כל העבודה שהשקיעו בהפקת הפרק.