לקראת מסמך המלא לחצו כאן.

מחקר חדש של מרכז טאוב לקראת שנת הלימודים החדשה מראה כי למרות פערים משמעותיים בתקצוב בין המגזר היהודי למגזר הערבי, ההישגים הלימודיים של תלמידים ערבים השתפרו באופן ניכר

מחקרים רבים שנערכו בעבר השוו בין ההישגים הלימודיים של תלמידי המגזר היהודי לאלו של תלמידי המגזר הערבי והצביעו על פערים גדולים ביניהם, אולם מחקר חדש של נחום בלס ממרכז טאוב מוצא כי בשנים האחרונות חל שיפור מהותי בהישגי התלמידים הערבים והצטמצמו הפערים בינם ובין תלמידים יהודים. אף שיש עדיין פערים משמעותיים בתקצוב לתלמיד ולכיתה, הפערים בהשכלה ובוותק של המורים נסגרו כמעט לחלוטין, והפערים במספר התלמידים בכיתה הצטמצמו מאוד.

לפי המחקר, בהשוואה בין תלמידים בעלי נתוני רקע חברתיים-כלכליים דומים ניכר כי הישגיהם של תלמידי המגזר הערבי השתפרו בצורה ניכרת, והם מתקרבים לאלו של המגזר היהודי – ובחלק מן המקצועות אף עולים עליהם. לאור זאת, כדי לצמצם את הפערים יש להתמקד במישור החברתי-כלכלי הכללי.

מן הממצאים העיקריים במחקר:

• יש פערים גדולים בתקצוב לתלמיד בין המגזר הערבי למגזר היהודי (כ-20 אלף שקלים לתלמיד במגזר היהודי לעומת כ-16 אלף במגזר הערבי בבית ספר יסודי), אף שהגידול בתקצוב לאורך השנים היה גדול יותר במגזר הערבי.
• שיעור המורים האקדמאים במגזר הערבי עולה על שיעורם במגזר היהודי.
• בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים עלו שיעורי הלמידה במגזר הערבי בצורה ניכרת, בעיקר בקרב בנות (מ-59% ל-94% בין 1990 ו2015).
• שיעור הניגשים לבגרות במגזר הערבי דומה לשיעור במגזר היהודי, ובמגזר הדרוזי הוא אף עולה עליו.
• הפערים בין המגזרים בציוני הבגרות במתמטיקה ובמדעים הצטמצמו; באנגלית ובמדעי המחשב הפערים נותרו גדולים.
• חלה עלייה ניכרת בשיעור הערבים שהתקבלו למוסדות להשכלה גבוהה ובחלקם בקרב בעלי התארים.
• בבדיקת הישגי התלמידים במבחנים הבין-לאומיים, עלה כי במבחני PISA בתיכון, הפער בין תלמידי המגזר היהודי לתלמידי המגזר הערבי גבוה (104 נקודות) ונותר גבוה גם בחלוקה לקבוצות לפי רקע חברתי-כלכלי.

מחקר חדש שערך חוקר מרכז טאוב נחום בלס בדק את השינויים שחלו במגזר הערבי במערכת החינוך, הן בהיבט של משאבים המופנים אליה והן בהיבט של תוצאות לימודיות. המחקר מראה כי אף שקיימים עדיין פערים בין החינוך הערבי לחינוך העברי, בהיבטים רבים מצבו של החינוך הערבי השתפר מאוד.

דוגמה אחת לכך היא איכות כוח האדם בהוראה. בלס מראה כי שיעור המורים האקדמאים במגזר הערבי עולה על שיעורם במגזר היהודי בכל שלבי הגיל (95% לעומת 91% בחינוך קדם יסודי, למשל), וכי שיעור המורים בעלי תואר שני גדל במהירות רבה יותר ומתקרב לזה של היהודים, אם כי בחינוך העל-יסודי עדיין קיימים פערים ניכרים בין שני המגזרים בהיבט זה (כ-29% לעומת כ-%43). מדד אחר שנבדק הוא גודל הכיתה. בלס מראה כי מאמצי משרד החינוך להקטנת הכיתות לא הניבו שינוי של ממש במגזר היהודי, אך במגזר הערבי התוצאות היו מרשימות יותר; ב-2015 מספר התלמידים בכיתה בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים במגזר הערבי היה נמוך יותר מאשר במגזר היהודי, ורק בחטיבה העליונה הוא היה גבוה יותר.

שיעורי הלמידה במגזר הערבי עלו בצורה ניכרת, בעיקר בקרב בנות

מן המחקר של מרכז טאוב עולה כי בתוך 15 שנים בלבד סגר המגזר הערבי כמעט לחלוטין את הפער בשיעורי הלמידה בגילי 5–4. גם שיעורי הלמידה בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים גדלו והגיעו כמעט למיצוי. מאז 1990 עלו השיעורים במגזר היהודי מ-90% ל-97%, ובמגזר הערבי – מ-63% ל-93%. בולטת במיוחד העלייה בקרב בנות במגזר הערבי, מ-59% לכ-94%.

עלייה חלה גם בשיעור הערבים שהתקבלו למוסדות להשכלה גבוהה ובחלקם של ערבים מתוך כלל מקבלי התארים, לצד ירידה בשיעור הערבים שלא התקבלו ללימודי תואר ראשון ושני (ראו לוח). נוסף על כך, אלפי סטודנטים ערבים לומדים במוסדות לימוד אקדמיים בירדן, ברשות הפלסטינית ובארצות אחרות.

למרות ההתקדמות, ראוי לציין כי בשנת 2015 רק 36% מבני 34–25 במגזר הערבי היו בעלי יותר מ-13 שנות לימוד, לעומת 72% מבני גילם היהודים.

ההישגים הלימודיים של המגזר הערבי עלו בחלק מהמקצועות, ובחלוקה לפי קבוצות רקע חברתי-כלכלי הפערים בין שני המגזרים מצטמצמים

מנתוני ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך) ל-2016 עולה כי בקרב תלמידים דוברי ערבית חלה עלייה ניכרת בציוני מבחני המיצ"ב במתמטיקה בכיתה ה', ועלייה מתונה באנגלית. העליות הובילו לצמצום פערים בין שני המגזרים במקצועות אלו. בכיתות ח' הצטמצם הפער בציוני המבחנים במדע ובטכנולוגיה, אולם הפער במתמטיקה גדל והפער באנגלית נותר ללא שינוי.

בלס מראה במחקרו כי בקרב כלל התלמידים, הפרשי הציונים בעשר השנים האחרונות בכל המקצועות אכן גדולים בכיתות ה' וח' (כ-26 נקודות באנגלית בכיתה ה', וכ-63 בכיתה ח'). אך כאשר משווים בין התלמידים בכל מגזר בחלוקה לשלוש קבוצות על פי נתוני מדד הטיפוח של בתי הספר שהם לומדים בהם, ההפרשים בציונים נמוכים בהרבה ומצטמצמים עד לכמחצית (בקבוצת רקע חברתי-כלכלי נמוך – פער של כ-14 נקודות באנגלית בכיתה ה' וכ-33 נקודות בכיתה ח'). בקבוצת הביניים ציוניהם של התלמידים הערבים אף עולים לעתים על אלו של היהודים.

לדברי בלס, ייתכן שבפועל הפערים קטנים עוד יותר: "חלוקה לשלוש קבוצות לפי מדד טיפוח היא גסה מדי ומטה לרעה את הישגי המגזר הערבי, מאחר שחלקם של תלמידי המגזר הערבי בעשירונים החלשים גבוה מזה של היהודים", הוא אומר. "בתוך הקבוצה החלשה שיעור התלמידים הערבים מהשכבות החלשות ביותר גבוה מאשר שיעורם של היהודים, וסביר להניח שהציון הממוצע של הערבים בקבוצות אלו נמוך יותר מזה של היהודים". בלס מציע כי חלוקה מפורטת יותר לעשירוני טיפוח עשויה להציג את ההישגים של תלמידי המגזר הערבי באור חיובי יותר.

השיפור בהישגי התלמידים הערבים ניכר גם בגילים מאוחרים יותר. שיעור הניגשים לבחינות הבגרות במגזר הערבי (81%) דומה לשיעורם במגזר היהודי (84%), ובמגזר הדרוזי הוא אף עולה עליו (90%). הפער בשיעור הזכאים לתעודת בגרות בין תלמידים יהודים לערבים הצטמצם מ-17% לטובת היהודים בשנת 2000 (מתוך הניגשים) ל-12% בשנת 2015. מאז שנת 2000 קצב השיפור במגזר הבדואי דומה לזה שבמגזר היהודי ואף עולה עליו, ושיעור התלמידים הדרוזים הזכאים לבגרות עומד על כ-66% – גבוה יותר מזה של התלמידים היהודים, העומד על כ-62%.

בשנים 2014–2005 חלה ירידה ניכרת בסך כל הניגשים היהודים לבחינות הבגרות, בעיקר מסיבות דמוגרפיות: צמצום גודלם של השנתונים וגידול יחסי בחלקה של האוכלוסייה החרדית. במגזר הערבי, לעומת זאת, מספר הניגשים לבחינות הבגרות כמעט הוכפל.

ומה באשר לטיב תעודת הבגרות? התפלגות הניגשים לבחינת הבגרות לפי מספר יחידות הלימוד במתמטיקה מורה כי במגזר היהודי חלה ירידה גדולה במספר הניגשים לבחינה בארבע ובחמש יחידות, ועלייה במספר הניגשים בשלוש יחידות. במגזר הערבי מספר הניגשים לארבע יחידות עלה בכ-2%, מספר הניגשים בחמש יחידות ירד בכ-3%, ומספר הניגשים ברמת שלוש יחידות עלה ביותר מ-100%. עלייה זו עשויה להעיד על התפתחות חיובית של הגדלת חלקן של אוכלוסיות חלשות יותר בשיעור הזכאים לתעודת בגרות. הציון הממוצע של הנבחנים דומה מאוד בכל המגזרים.

באנגלית, לעומת זאת, הפערים עדיין גדולים: במגזר היהודי שיעור התלמידים העוברים את הבחינה הוא 58%, במגזר הערבי – 14%, ובמגזר הדרוזי – 25%. בכימיה ובביולוגיה עלה שיעור הזכאים במגזר הערבי, והוא גבוה מהשיעור במגזר היהודי. הסבר אפשרי לכך הוא מודעותם של ההורים והתלמידים לצורך לפנות למקצועות המאפשרים השתלבות במסלולי קידום מקצועי שפתוחים יותר לציבור הערבי, כמו רוקחות ורפואה. בפיזיקה ובמדעי המחשב שיעור התלמידים העוברים במגזר הערבי דווקא ירד, והיה נמוך מזה שבמגזר היהודי.

הישגים במבחנים הבין-לאומיים: השיפור נעצר בגבולות ישראל

לעומת ההישגים שהוצגו עד כה, בלס מראה כי במבחנים הבין-לאומיים הפערים בין המגזרים הצטמצמו במידה פחותה, ולעתים אף נותרו בעינם – גם בהשוואה בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי דומה. למשל, במבחן PIRLS 2011 (לחינוך היסודי) ניכר שככל שהרקע החברתי-כלכלי חזק יותר הציון גבוה יותר, והפערים בין לטובת יהודים לא הצטמצמו גם בחלוקה לקבוצות.

קשר דומה נמצא גם במבחן TIMSS 2015 (לחטיבת הביניים). פער הציונים בין כלל התלמידים היהודים לכלל התלמידים הערבים במבחן היה גבוה (70 נקודות), אולם בהשוואה בין תלמידים מאותו רקע הפער בין ממוצעי הציונים במתמטיקה של שני המגזרים קטן יחסית: 12 נקודות בלבד בקבוצת הרקע החברתי-כלכלי הגבוה. מכאן עולה כי לפחות חלק מהפער הגדול בין הישגיהם של שני מגזרי השפה במתמטיקה נובע מהרקע החברתי-כלכלי של התלמידים.

במבחן PISA 2015 (לחטיבה העליונה) עמד הפער בין המגזרים בכללותם על 104 נקודות (מתוך 800), וברוב המקרים הוא נשמר גם בפילוח לפי רקע חברתי-כלכלי: בתוך קבוצת הרקע הנמוך הפער בין המגזרים מצטמצם ל-67 נקודות, ברקע הבינוני הוא נותר דומה לפער הכללי, וברקע הגבוה אף גדל.

מדוע בחלק מהמשתנים המבטאים הישגים לימודיים וחינוכיים הישגי התלמידים במגזר הערבי דומים לאלו של תלמידי המגזר היהודי, ולעתים אף עולים עליהם, ואילו במשתנים אחרים ההישגים שלהם נמוכים בהרבה? רבים טוענים כי הציונים אינם משקפים את היכולות האמיתיות של התלמידים, עקב תופעת העתקה רחבת היקף. אולם מנתוני משרד החינוך (2017) עולה כי שיעור הבחינות הפסולות עומד על פחות מאחוז אחד. גם אם אכן קיימת תופעה רחבת היקף של העתקות, אין בה משום הסבר לשיעורים הגבוהים של הלמידה ושל ההשתתפות בבחינות. הסבר אפשרי נוסף הוא, כאמור, החלוקה הגסה לשלוש קבוצות לפי מגזר ורמת טיפוח, אשר מטה לרעה את הישגי התלמידים הערבים.

חוקר מרכז טאוב נחום בלס מסכם ואומר כי "את הפער הגדול בהישגים בין כלל התלמידים היהודים לכלל התלמידים הערבים אפשר להסביר במידה רבה בנתוני הרקע החברתי-כלכלי שלהם, ואם רוצים לצמצם אותו, יש להתמקד במישור החברתי-כלכלי הכללי".

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עמן בתחומי חינוך, בריאות, רווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.