הודעה לעיתונות: הערכות בדבר השפעת נגיף הקורונה על התמותה בישראל

על רקע התפרצות מגפת הקורונה והמאמץ חסר התקדים לבלום את מספר הנדבקים, מרכז טאוב מפרסם הערכה של השפעת המגפה על התמותה הישירה מהמחלה ועל התמותה ההיקפית הפוטנציאלית כתוצאה מצמצום בלתי נמנע בטיפול במחלות אחרות. החוקרים, מומחים בתחום הדמוגרפיה וכלכלת הבריאות, מעריכים כי מספר מקרי המוות מהנגיף לא יעלה על מאות אחדות. עם זאת, הם מזהירים מפני סיכון אפשרי של גידול משמעותי בתמותה ההיקפית בשל הפניה הולכת וגדלה של משאבים רפואיים – שהיו מוגבלים מלכתחילה – להתמודדות עם הנגיף.

יש אי ודאות רבה הן בדבר רמות ההדבקה של נגיף הקורונה והן בדבר שיעור התמותה ממנו. לצד התמותה הישירה מהנגיף תהיה לו גם השפעה עקיפה על תמותה מסיבות שאינן קשורות אליו ישירות, בגלל ההפניה של המשאבים הרפואיים שהיו מצומצמים מלכתחילה למאבק במגפה. למרות אי הוודאות, הערכות בדבר היקפי התמותה חשובות לשם קביעת מדיניות.

מחקר חדש של מרכז טאוב שערכו הדמוגרף פרופ' אלכס וינרב וכלכלן הבריאות פרופ' דב צ'רניחובסקי משרטט את קווי המתאר של ההשפעות הישירות והעקיפות של התמותה מנגיף הקורונה בישראל. ההערכה כוללת מספר תרחישים אפשריים בהסתמך על שיעורי התמותה מהמחלה בסין ובאיטליה ועל שיעורי התמותה מסיבות אחרות בישראל ובאיחוד האירופי.

נוכח מבנה הגילים הצעיר יחסית של האוכלוסייה בישראל שיעור התמותה מהנגיף צפוי להיות נמוך משמעותית בהשוואה לאיטליה ולמחוז חוביי בסין

התמותה מהנגיף נמוכה בגיל צעיר והולכת ועולה עם הגיל. מאחר שחלק מהמאובחנים כנשאים של הנגיף אינם מראים תסמיני מחלה, הערכות שמתבססות על מספר מקרי המוות בקרב חולים מאומתים מפריזות בהיקף התמותה. לעומת זאת, העובדה שעדיין אין מעקב ארוך דיו אחר החולים עשויה להביא להערכת חסר של שיעורי התמותה. באיטליה, שבה יש שיעור גבוה של זקנים, שיעורי התמותה מהנגיף עד גיל 70 נמוכים מאלה שבסין, אך מעל גיל 70 הם גבוהים ב-15%. על כן שיעור התמותה הגולמי באיטליה גבוה ביותר מפי שניים משיעור התמותה במחוז חוביי בסין – 5.8% לעומת 2.4%. ככלל, מבנה הגילים הצעיר של ישראל (כלומר יש אחוז גדול של בני פחות מ-65 ושיעור גבוה בהרבה מסין ומאיטליה של בני פחות מ-30) פירושו ששיעור התמותה מהמחלה יהיה נמוך מאשר בסין ובאיטליה.

כדי לחזות את מספר מקרי המוות הצפוי מנגיף הקורונה בישראל יצרו החוקרים מספר הערכות לפי גיל המחילות את נתוני ההדבקה והתמותה מהמחלה בחוביי-סין על האוכלוסייה בישראל, בהתבסס על:

• שיעורי הדבקה ביחס לחוביי של 0.1%, 0.5%, 1%, 2%, 5%, 10%, 20% ו-30%.
• שיעור תמותה כמו בחוביי ושיעורים מופחתים ב-50% וב-75% משיעור זה. ההפחתות הללו משקפות ניסיון מצטבר בהתמודדות עם הנגיף ככל שחולף הזמן ואת יכולתה הבסיסית של מערכת הבריאות הישראלית להתמודד עם מצבי חירום.
  
  
  

התחזיות מראות ששיעורי ההדבקה בנגיף נעים בטווח שבין מינימום 9,300 (0.1%) ל-2.79 מיליון (30%) נדבקים. במחקר של מרכז טאוב מוצגים שלושה תרחישי תמותה עם הבדלים בהתאם לרמת ההדבקה: בשיעור הדבקה של 0.1% ובאותו שיעור תמותה כמו בחוביי, ישראל יכולה לצפות לאפס מקרי מוות בקרב בני עשרים ומטה ולכ-100 מקרי מוות בקרב בני 70 ומעלה, ובקרב כל הגילים יהיו כ-150 מקרי מוות מהנגיף. ככל ששיעור ההדבקה עולה, כך עולה מספר המתים הצפוי: בשיעור הדבקה של 10% ובשיעור תמותה כמו בחוביי – מספר המתים צפוי להגיע לכ-15,400, ובשיעור הדבקה של 30% – ל-46,000. בכל אחד מהמקרים, הצלחה רפואית משמעותית בהפחתת שיעור התמותה לרבע מזה שנצפה במחוז חוביי עדיין תביא לצפי של 39 מתים בשיעור הדבקה של 1% ול-11,000 מתים בשיעור הדבקה של 30%.

לשם השוואה, בשנת 2016 היו בישראל 43,964 מקרי מוות מסיבות אחרות. כ-11,000 מהם מסרטן ו-6,800 ממחלות לב – שתי סיבות המוות הנפוצות ביותר. לפי התרחיש הגרוע ביותר, נגיף הקורונה עלול להיות סיבת המוות העיקרית בישראל בשנה הקרובה.

עם זאת, החוקרים וינרב וצ'רניחובסקי ממרכז טאוב מזהירים מפני השפעות עקיפות שעשויות להיות למאבק בנגיף: "לנגיף הקורונה יש השפעות פוטנציאליות נוספות על סוגי תמותה אחרים. אנו צופים ששיעורי התמותה מסיבות אחרות יעלו בעקבות הפניה גוברת של חולי קורונה למערכת אשפוז שנמצאת במצב של אי ספיקה מלכתחילה, כפי שהראינו במחקר אחר שפורסם במרכז טאוב לפני כמה חודשים".

לפי התרחיש הגרוע ביותר הקורונה תהיה סיבת המוות המובילה בישראל, אך זה יגרום גם לעלייה במקרי המוות מסיבות אחרות – ההשפעה העקיפה של הנגיף על התמותה

לצד ההשפעה הישירה של נגיף הקורונה יש להביא בחשבון גם השפעות עקיפות על שיעורי תמותה מסיבות אחרות. זאת בשל מצבה העגום של מערכת האשפוז בישראל. בישראל יש כ-2.2 מיטות חולים לטיפול כללי לאלף איש (לעומת 3.6 ב-OECD ו-4.1 במדינות עם שירותי בריאות דומים לישראל). שיעור תפוסת המיטות עומד על 94% (לעומת 75% ב-OECD), ומשך השהות הממוצע בבתי החולים קצר יחסית – 5.2 יום לחולה (לעומת 6.7 ב-OECD). מספר הביקורים בחדרי המיון בישראל כפול מהממוצע במדינות עם מערכת בריאות דומה. בנוסף, עוד לפני התפרצות המגפה פעלו בתי החולים הכלליים בישראל במלוא הקיבולת שלהם, כמעט ללא עתודות למקרי חירום, ולא פותחו בקהילה ובמוסדות סיעודיים כל חלופות לאשפוז בבתי החולים.

סיבה נוספת להתרחבות התמותה ההיקפית היא הפגיעה של הנגיף בכוח האדם הרפואי, המביאה לצמצום הסגל הרפואי הזמין (כ-3,637 נשלחו לבידוד עד 22 במרץ), המצומצם מלכתחילה עקב מחסור בתקנים. מצב זה מביא בהכרח להפניית משאבים רפואיים להתמודדות עם הקורונה, וצפוי לגרוע מטיפולים מצילי חיים אחרים, דוגמת צנתורים ובדיקות לאבחון סרטן. באיטליה, העומס על מערכת האשפוז מביא לתמותה היקפית של חולים "רגילים" שהטיפול בהם נשלל עקב המאבק במגפה, ובאנגליה הוכרזה דחייה של מיליוני ניתוחים עקב הלחץ הגובר על מערכת הבריאות.

החוקרים מעריכים שבישראל, גם גידול מתון של 2% בשיעור התמותה מסיבות אחרות יגדיל את מספר מקרי המוות בפרק זמן של חצי שנה בכ-460. באותו פרק זמן, גידול של 20% בתמותה מסיבות אחרות מלבד הקורונה יביא לגידול של כ-4,600 במספר מקרי המוות. שתי ההערכות מניחות שהמגפה תיבלם בתוך שישה חודשים, אך אם היא תימשך מעבר לכך – מספר מקרי המוות מסיבות אחרות יוסיף כמובן לעלות.

"אי הוודאות רבה", אומר פרופ' וינרב. "איננו יודעים מה יהיה שיעור ההדבקה הכולל ואם ניתן להחיל את שיעורי התמותה בחוביי או באיטליה על ישראל. יש מקום לתקווה, אולם מאחר שעבר רק חודש מאבחון החולה הראשון בישראל, קרוב לפרק הזמן הממוצע שבין הדבקה למוות בסין, אפשר לומר שעוד דרך ארוכה לפנינו".

פרופ' צ'רניחובסקי מוסיף: "יש גם חוסר ודאות באשר למשאבי מערכת הבריאות, והאשפוז הכללי בפרט, ולהשפעה של הסטתם להתמודדות עם המגפה על התמותה מסיבות אחרות. האומדנים שאנו מציעים חשובים להתוויית מדיניות שקולה ולהנחיות ברורות יותר ביחס לחלוקת המשאבים הרפואיים בין חולי קורונה לבין חולים אחרים. אנו עלולים להיות במצב ששכרנו – בהצלת חיים מקורונה יצא בהפסדנו – באובדן חיים מסיבות אחרות".

העלייה החדה הצפויה במספר מקרי המוות עם הגידול האפשרי בשיעורי ההדבקה תומכים במדיניות הריחוק החברתי וההסגר שנוקטת ממשלת ישראל – מדיניות שאמורה להאט את קצב ההפצה של הנגיף ו"לשטח את העקומה". האטת קצב ההפצה תקל על התשתית החלשה של מערכת האשפוז ותספק לה שהות להוסיף מיטות אשפוז וציוד חיוני אחר, ולצוות המקצועי היא תיתן שהות לצבור ידע בנוגע לנגיף. עם זאת, יש להשקיע מאמצים דומים גם בהגנה מגורמי תמותה אחרים. צמצום התמותה מן הנגיף על חשבון ריבוי התמותה ההיקפית עלול להתברר כמקח טעות בטווח הרחוק ואף לשמש להסתרת האחריות להזנחת מערכת הבריאות.

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.

לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לענת סלע-קורן, מנהלת שיווק, תקשורת וקשרי ממשל במרכז טאוב: 050-6909749