הודעה לעיתונות: סקר מורים המאוגדים בהסתדרות המורים

באמברגו עד 8.9 (יום ג') בשעה 6:00

עם פתיחת שנת הלימודים במתווה שבו מרבית התלמידים ילמדו באמצעות הוראה מקוונת, מרכז טאוב מפרסם סקר מיוחד שערך בשיתוף מלא ובסיוע של הסתדרות המורים. הסקר בדק את עמדותיהן של אלפי מורות, מחנכות, יועצות ומנהלות בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים וגננות (להלן "מורות וגננות"*) בנוגע להוראה מרחוק. הסקר כלל בין השאר שאלות על היקף שעות ההוראה מרחוק במהלך הסגר בשנת הלימודים האחרונה, על הידע והניסיון של מורות וגננות בהוראה מסוג זה וההכנה הנדרשת מהן, ועל התשתית ואמצעי הסיוע שעמדו לרשותן במעבר להוראה המקוונת.

כ-5,100 מורות וגננות השיבו על הסקר בעברית, ועוד כ-850 בערבית. בהודעה זו אנו מפרסמים ממוצעים פשוטים בלי לפלג בין מאפייני המורות כגון מגזר, ותק, שלב חינוך וכדומה. בהמשך יפורסמו ניתוחים המתחשבים במאפיינים אלו. 

מהסקר עולה כי אף שמרבית המורות והגננות לא עברו הכשרה ראויה להוראה מרחוק, ושחסרה תשתית דיגיטלית מתאימה לכך (הן בבתי מורות וגננות הן בבתי תלמידים), כמעט כולן לימדו מרחוק בתקופת הסגר ועשו זאת להערכתן בהצלחה. כמו כן, רובן ראו בהוראה מרחוק בתקופת הסגר חוויה חיובית המעצימה את יכולותיהן המקצועיות ואת עצמאותן. המורות והגננות גילו תושייה ובאורח עצמאי חיפשו סיוע במגוון של מקורות. את עיקר הסיוע והתמיכה הן קיבלו ממורות וגננות אחרות או מהסביבה הקרובה – אך מעט מאוד ממשרד החינוך או מהרשויות המקומיות. ממצא חשוב אחר מצביע על כך שמורות וגננות רבות סבורות כי עיקר הנפגעים מההוראה מרחוק הם התלמידים החלשים – מרקע חברתי-כלכלי חלש או בעלי קשיים לימודיים ואחרים.  

• מאז תחילת המשבר, הרוב המכריע של המורות והגננות – 90% – העבירו שיעורים באופן מקוון.
• כ-70% מהמורות והגננות ציינו שלא השתתפו כלל בהשתלמות בנושא הוראה מרחוק או שהשתתפו בהשתלמות בת פחות מעשר שעות.
• כצפוי, לפני משבר הקורונה מורות וגננות רבות (כ-40%) כלל לא השתמשו בהוראה מרחוק, ומעל 60% השתמשו בה פעם עד פעמיים בשנה.
• רק 8% מהמורות והגננות העידו שהן אינן שולטות בכלים דיגיטליים, 41% אמרו שהתשתית הדיגיטלית בביתן אינה מתאימה, וכמחצית מהמשיבות סבורות כי התשתית בבתי התלמידים אינה מתאימה. מעל מחציתן סבורות גם שאין מי שיסייע לתלמידים עם בעיות טכניות, ו-47% מהמורות והגננות סבורות שאין מי שיסייע להם במטלות הלימודיות.
• 60% מהמורות העידו שתלמידיהן התקשו לשמור על רמה גבוהה של מוטיבציה ועניין. 25% מהמורות והגננות התקשו להתרכז בעבודה עקב הסחות דעת בבית,
• ל-34% חסרה תמיכה ממסדית (מבית הספר/הרשות המקומית/משרד החינוך).
• כ-86% מהמורות והגננות ציינו כי משך הזמן הדרוש להכנת שיעור מקוון גבוה הרבה יותר מהכנת שיעור רגיל עקב הצורך לחפש חומרי למידה באורח עצמאי ולהכין מערכי שיעור חדשים.
• אשר למטרות ההוראה מרחוק, 76% מהמורות והגננות סבורות שחשוב לוודא שהתלמידים לומדים את החומר, וכ-80% מהן סבורות שחשוב לסייע להם להתמודד עם הסגר ולעודד אותם לבנות לעצמם סדר יום. הרוב המכריע של המורות והגננות הרגישו שהצליחו להשיג את המטרות שהציבו לעצמן בתקופת הסגר.
• אף שרוב המורות והגננות לימדו את כלל הכיתה, 75% מהן הרגישו שההוראה מרחוק הרבה פחות יעילה בהשוואה להוראה רגילה. גם ההוראה בקבוצות נתפסת בעיני יותר ממחציתן (55%) יעילה פחות. הוראה פרטנית מרחוק נתפסת על ידי 47% יעילה פחות, אך באשר למטלות של למידה עצמית – 40% מהמורות והגננות מצאו אותה יעילה יותר מהוראה רגילה.
• 33% מהמורות והגננות סבורות שההוראה מרחוק מאפשרת קשר אישי עם התלמידים ו-33% מרגישות שלא. לצד זאת, 51% מרגישות שההוראה מרחוק מאפשרת מעורבות רבה יותר של ההורים, ו-45% מרגישות שהיא מעודדת את התלמידים ללמידה עצמית.
• רוב המורות והגננות – 65% – סבורות שההוראה מרחוק מעצימה את יכולותיהן המקצועיות, ו-43% מרגישות שהיא מגבירה את העצמאות שלהן.

• את הסיוע הרב ביותר בתהליך המעבר להוראה מקוונת קיבלו המורות מעמיתות למקצוע, כפי שדיווחו שני שלישים מהמורות והגננות שהשתתפו בסקר. 50% הסתייעו בתלמידים, 50% בבני הזוג/ילדים/שכנים, ו-65% השתמשו בסרטונים באינטרנט. רק 8% הסתייעו ברשות המקומית, ו-20% במשרד החינוך.

  • כאמור, רוב המורות והגננות הסתמכו בעיקר על עצמן כדי להתמודד עם ההוראה מרחוק, אך היו לכך גם כמה היבטים חיוביים מבחינת יכולותיהן והתפתחותן: כ-80% מהמורות והגננות למדו מכך שהן יכולות להתגבר בכוחות עצמן על קשיים בלתי צפויים ו-60% העידו שהועצמו מבחינה מקצועית. 77% אף למדו שהן יצירתיות וגמישות, ו-43% העידו שהמציאות החדשה גרמה להן להכיר טוב יותר את התלמידים וההורים.
  • אשר להשפעת ההוראה מרחוק על התלמידים, 60% חושבות שההוראה מרחוק קידמה מאוד את התלמידים החזקים.
  • 59% הרגישו שההוראה מרחוק פגעה בתלמידים החלשים. הפגיעה התבטאה בעיקר בתלמידים עם קשיי קשב וריכוז (44%), בתלמידים עם לקויות למידה (50%), בתלמידים עם צרכים מיוחדים המשולבים בכיתות רגילות (52%), בתלמידים שגרים רחוק מהמרכז (33%), בתלמידים עם קשיים חברתיים (45%), ובתלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש (73%).

נחום בלס, ראש תוכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב, סבור כי תוצאות הסקר מצביעות על כך שציבור המורות והגננות, שנשאב למציאות של הוראה מרחוק ללא הכנה מספקת, הגיב באופן כללי בנכונות רבה להקדיש מאמץ להתמודד עם המצב. הסקר גם מצביע על רמה גבוהה של סולידריות ועזרה הדדית בקרב ציבור המורות והגננות, על פתיחות ונכונות לשיתוף פעולה עם ההורים והתלמידים, ועל החשיבות הרבה שהמורות מייחסות להיבטים שמעבר להקניית חומר לימודי בתהליך החינוכי.

*עיקר המשיבות הן מורות וגננות, לפיכך ההודעה מנוסחת בלשון אישה. על הסקר השיבו חברי הסתדרות המורים, בהם מורות, גננות, מנהלות ויועצות בגנים ובבתי ספר יסודיים ובחטיבות ביניים. בהכנת הסקר השתתפו פרופ' אלכס וינרב, פרופ' זמירה מברך, ד"ר ריטה סבר, ד"ר יואל רפ, פרופ' יולי תמיר, ומר נחום בלס.

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עמן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.

לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לענת סלע-קורן, מנהלת שיווק, תקשורת וקשרי ממשל במרכז טאוב: 050-6909749