לרגל חג הסיגד, תקציר מדיניות חדש של מרכז טאוב מגלה כי נתוני ההשכלה והתעסוקה של יוצאות אתיופיה משתפרים בהתמדה, אולם הגברים נותרים מאחור
במחקר של מרכז טאוב משנת 2015 עלה כי בקרב ילידי אתיופיה שעלו לישראל בגיל מבוגר רמת ההשכלה נמוכה, אולם יוצאי אתיופיה שגדלו ולמדו בישראל הגיעו להישגים לימודיים טובים יותר. בתקציר מדיניות הממשיך את המחקר בחנו הדס פוקס ותמר פרידמן ווילסון את ההתפתחויות בהשכלה ובשכר בקרב יוצאי אתיופיה, תוך התמקדות בפערים המגדריים. במחקר עלה כי הפערים בין ישראלים יוצאי אתיופיה לשאר האוכלוסייה היהודית עדיין קיימים אך מצטמצמים, וכי נשים בקרב קבוצה זו מצליחות יותר מהגברים.
נערות ממוצא אתיופי זכאיות יותר לבגרות מהנערים בקבוצה זו; הפער בין יוצאי אתיופיה לשאר האוכלוסייה היהודית מצטמצם
שיעור בוגרי י"ב בקרב יוצאי אתיופיה עולה על 90 אחוזים ודומה לשיעור בקרב שאר האוכלוסייה היהודית. יש פער בין הקבוצות בשיעור הזכאים לבגרות, אולם הוא הולך ומצטמצם: בקרב נערות ממוצא אתיופי שיעור הזכאות עמד על 53 אחוזים ב-2013 (עלייה של 15 אחוזים מ-1999), לעומת 65 אחוזים בקרב שאר האוכלוסייה היהודית ו-51 אחוזים באוכלוסייה הערבית. שיעור הזכאות בקרב נערים ממוצא אתיופי עמד על 33 אחוזים (עלייה של 9 אחוזים מ-1999), לעומת 52 אחוזים בקרב שאר האוכלוסייה היהודית ו-28 אחוזים בקרב האוכלוסייה הערבית.
שיעור הזכאים לתעודת בגרות העומדת בדרישות הסף האקדמיות בקרב ישראלים ממוצא אתיופי זינק ביותר מפי שניים בין 1999 ל-2013, אך נותר נמוך ביותר ממחצית מהשיעור בשאר האוכלוסייה היהודית.
נשים יוצאות אתיופיה מצליחות לצמצם פערים, הגברים לא
בקרב גברים יוצאי אתיופיה בגילי 33–30 רק 8 אחוזים הם בעלי תואר, לעומת 29 אחוזים בשאר האוכלוסייה היהודי בקרב צעירות יוצאות אתיופיה הנתונים גבוהים בהרבה: 22 אחוזים מהן בעלות תואר, לעומת 43 בקרב שאר היהודיות.
ההתפלגות בין האוניברסיטאות למכללות דומה בקרב יוצאות אתיופיה ואצל שאר היהודיות, אך בקרב הגברים הפערים
בין הקבוצות גדולים, ויוצאי אתיופיה לומדים במכללות בשיעור גבוה בהרבה. גם התפלגות מקצועות הלימוד מגלה פער גדול בין הקבוצות: ישראלים ממוצא אתיופי נוטים יותר לתחומי מדעי החברה, וממעטים ללמוד בחוגים כמו הנדסה, אדריכלות ומדעי המחשב – ויש לכך השלכות גם על שיעורי התעסוקה ועל השכר.
אם כן, חלקם של בעלי התואר האקדמי בקרב יוצאי אתיופיה נותר נמוך, אך בהתחשב ברמת ההשכלה של דור ההורים
שלהם, ההתקדמות של נשים יוצאות אתיופיה מרשימה. עם זאת, חשוב לבחון לעומק את הסיבות לכך שהתקדמות כזו אינה ניכרת בקרב גברים יוצאי אתיופיה.
הכנסתם של יוצאי אתיופיה נמוכה משאר האוכלוסייה היהודית, גם בקרב אקדמאים
כאמור, רמת ההשכלה של ישראלים ממוצא אתיופי נמוכה מרמת ההשכלה של יתר האוכלוסייה היהודית, ומכאן שגם הכנסתם נמוכה יותר. אולם גם בקרב לא-אקדמאים ניכר פער בין הקבוצות (2.5 אחוזים בקרב גברים ו-10 אחוזים בקרב נשים). בקרב אקדמאים הפערים גדולים יותר (22 אחוזים בקרב גברים ו-18 אחוזים בקרב נשים), ונותרים גבוהים גם אחרי פיקוח על תחומי הלימוד. הפערים יכולים לנבוע מאיכות התעודה האקדמית, מעבודה במגזר הפרטי לעומת הציבורי ומעוד גורמים, אך נראה כי גם האקדמאים ממוצא אתיופי אינם משתלבים עדיין באופן מיטבי בשוק העבודה הישראלי.
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עמן בתחומי חינוך, בריאות, רווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.