- שיעורי העוני בהכנסות הכלכליות (לפני תשלומי העברה ומסים) בקרב קשישים ישראלים הם הנמוכים במערב, בזכות כיסוי פנסיוני פרטי נרחב יותר מהנהוג במדינות מפותחות.
- עם זאת, ישראל מסתמכת על מצב זה וממעטת בסיוע לקשישים: קצבאות הזקנה במדינה קטנות והזכאות להשלמת הכנסה נמוכה.
- התוצאה הכוללת היא ששיעורי העוני בהכנסות פנויות (אחרי תשלומי העברה ומסים) בקרב קשישים הם הגבוהים ביותר בעולם המפותח.
- אצל חלק מהקשישים – בעיקר נשים, ערבים ועולים מחבר העמים שעלו בגיל מבוגר – יש חסכונות מועטים לפנסיה פרטית, אם בכלל, ולכן סיוע ציבורי חיוני עוד יותר עבורם.
ליאורה בוורס, מנהלת תחום המדיניות במרכז טאוב, בחנה את הסיבות לכך ומצאה שמדינת ישראל מעודדת מדיניות של פנסיות פרטיות, שלאורך השנים היו נפוצות יותר בישראל מאשר במדינות אחרות והיום הן בגדר חובה. לצד זאת, ישראל מעניקה לקשישים סיוע מצומצם יחסית. כך לדוגמה גבר ישראלי שנכנס לשוק העבודה ב-2011 ומרוויח שכר הזהה לשכר הממוצע במשק יקבל בפרישתו מפנסיות פרטיות כ-56 אחוז משכרו הממוצע לאורך חייו – שיעור גבוה ביחס למדינות שנבדקו. עם זאת, אותו ישראלי יקבל בזקנתו רק 22 אחוז משכרו מסיוע ציבורי, לעומת ממוצע של 50 אחוז במדינות ה-OECD.
נוסף לכך, בוורס גילתה כי רק 24 אחוז מהקשישים בישראל זכאים לתמיכה של השלמת הכנסה. בעלות על רכב (מסוגים מסוימים), קרקע או הון פוסלת את זכאותם. "קריטריונים אלו נחשבים למחמירים מאוד בסטנדרטים של העולם המערבי ופוגעים בעיקר בזכאותם של קשישים ערבים, שרבים מהם מתגוררים בכפרים ותלויים בבעלות על קרקע וברכב", מסבירה בוורס.
ממצא נוסף שמתפרסם בתקציר המדיניות של מרכז טאוב הוא שהפרשות החובה לפנסיה, ששיעורן כיום הוא 17.5 אחוז (שיעור שנחשב לגבוה ביותר במדינות המערב), מצמצמות את המשכורת נטו של בעלי הכנסה נמוכה, ומטילות עול כלכלי על כתפיהן של משפחות צעירות עניות. לדוגמה, יש עובדים ששכרם נמוך שבפרישתם צפויים להתקיים מסכום של מעל 140 אחוז ממשכורתם הממוצעת בשנות העבודה. מצבם של עובדים אלו ישתפר אם במקום ההפרשה הגבוהה לפנסיה הכסף יתווסף למשכורתם הנוכחית, משום שסביר להניח שהם זקוקים לכסף הזה בהווה עבור צרכים בסיסיים כגון דיור וחינוך ויזדקקו לו פחות בעתיד. יתרה מכך, החלת חובת ההפרשה לפנסיה משמעותה שבעתיד פחות אנשים יעמדו בתנאי הסף לקבלת השלמת הכנסה, לכן רבים מבעלי ההכנסות הנמוכות עשויים למצוא את עצמם במצב פחות טוב בהשוואה למצב של הפרשות וולונטריות לפנסיה. בוורס מסכמת: "המדיניות בישראל מטילה את כל כובד האחריות לעתידם הכלכלי על האזרחים וחסכונותיהם, ומכוונת לסיוע נמוך ככל האפשר מהתקצוב הציבורי. מצב זה מקשה על יכולתן של משפחות בעלות הכנסה נמוכה לכלכל את עצמן בהווה".
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בראשות פרופ' דן בן-דוד, הוא מוסד עצמאי ולא-מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי היושב בירושלים. המרכז מעניק למקבלי ההחלטות המובילים בארץ ולציבור הרחב מבט-על בתחומי הכלכלה והחברה. הצוות המקצועי של המרכז והצוותים הבינתחומיים – הכוללים חוקרים בולטים מהאקדמיה ומומחים מובילים מתחומי המדיניות – עורכים מחקרים ומציעים המלצות למדיניות בסוגיות החברתיות-כלכליות המרכזיות שהמדינה ניצבת מולן.
לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לגל בן דור, מנהלת שיווק ותקשורת במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל: 054-4642333