לא לפרסום עד 28.5 ב-7:00
עם ראשית כהונתה של הממשלה החדשה, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מציג שורת יעדים והמלצות במישור הכלכלי-חברתי. הכותבים ממפים את האתגרים בתחומים המאקרו-כלכלה, שוק העבודה, החינוך, הרווחה והבריאות, ומפרטים צעדים מעשיים שבכוחם להביא לשיפור במישורים אלו. כותבי ההמלצות הם חוקרים מנוסים ומוערכים בתחומם, המסתמכים על היכרות נרחבת עם תחומי מחקרם בישראל ובעולם.
במבט-על נראה כי נושא אחד חוזר ועולה בכל התחומים שנסקרו במסמך: בעיית אי השוויון והגידול בפערים בין משקי הבית, שהיא אולי הסוגיה הקשה ביותר שהחברה בישראל מתמודדת עמה כיום.
להמלצות יש מחירים תקציביים, אולם הן בגדר השקעה כדאית ונחוצה בחברה הישראלית. יישום ההמלצות עשוי לחזק את החברה הישראלית על שלל גווניה ולהיטיב עם אזרחי המדינה.
למסמך המלא לחצו כאן
מן ההמלצות:
צמצום העוני והקטנת הפערים החברתיים
העלאת גובה הקצבה לקשישים נזקקים לרמת הכנסת קו העוני. הקצבה לקשישים נזקקים מיועדת לקשישים שאין להם כל הכנסה זולת קצבת הזקנה הרגילה. כיום קצבה זו נמוכה מרף קו העוני, לכן כרבע מהקשישים בישראל נמצאים מתחת לקו העוני. לדברי פרופ' ג'וני גל, ממרכז טאוב: "העלאת הקצבה לגובה הכנסת קו העוני אינה כרוכה בהוצאה גדולה, אך תקל משמעותית את מצוקתם של קשישים נזקקים."
יצירת מערך לעידוד חיסכון. פרופ' ג'וני גל ממרכז טאוב ממליץ לאמץ את המודל האמריקאי המבטיח כי צעירים שגדלו בעוני יתחילו את חייהם הבוגרים כשברשותם הון התחלתי, פרי חיסכון של הממשלה ושל משפחתם. עידוד החיסכון יעשה באמצעות שיטת matching – על כל סכום שחוסכת המשפחה, הממשלה מתחייבת להוסיף סכום מסוים. מענק הלידה הניתן ליולדות בישראל יכול לשמש בסיס לתכנית החיסכון הזו.
הרחבת הנגישות לשירותי הרווחה
הנהגת חוק שירותי רווחה. חוק שירותי הסעד (1958) הנהוג כיום אינו מספק מסגרת ראויה למערכת הרווחה. הוא לא מבטיח את זכות האזרח לשירותי רווחה ואינו קובע מהו סל שירותי הרווחה שאזרחים זכאים לו, ואף יוצר אי שוויון בין רשויות מקומיות בשל חוסר קביעת נורמות אחידות. המלצתו של פרופ' ג'וני גל היא שראוי להחליף חוק זה בחוק מוסדר וברור, שיאפשר למערכת לפעול ביתר יעילות ושקיפות.
הקמת מרכזי מיצוי זכויות. משפחות נזקקות רבות אינן ממצות את מלוא זכויותיהן במערכות הרווחה, הביטחון הסוציאלי, הדיור והבריאות בגלל היעדר מידע או חסמים ביורוקרטיים. הנגשת הזכויות הללו תקל מאוד את מצוקתם. פרופ' ג'וני גל ממרכז טאוב מציע לממשלה להקים ליד כל לשכה לשירותים חברתיים מרכז למיצוי זכויות שיפעל עם אנשי המקצוע במחלקה לשירותים חברתיים.
רפורמות נדרשות במערכת הבריאות
קיצור זמני המתנה להליכים רפואיים בשירות הציבורי. פרופ' דב צ'רניחובסקי, ראש תחום הבריאות במרכז טאוב מציע שכדי לצמצם את זמני ההמתנה הארוכים להליכים רפואיים בשירות הציבורי, יש לקבוע זמני המתנה מקסימליים לפי סוג טיפול. כמו כן, יש להפעיל מערכת שקופה לניהול תורים לניתוחים ולהדמיות רפואיות, ולהבטיח ניצול מרבי של תשתיות ציבוריות בלתי מנוצלות.
צמצום ההשתתפות בתשלום מהכיס על טיפול רפואי. כ-40% מההוצאה על בריאות בישראל מגיעים ממימון פרטי, לעומת 24% בלבד בממוצע ב-OECD. כדי לצמצם את הצורך בהוצאה פרטית, מציע פרופ' דב צ'רניחובסקי ממרכז טאוב לטפל בצרכים שבעטיים ישראלים פונים לביטוח פרטי: ראשית, להנהיג חופש בחירת רופא (חב"ר) באשפוז הציבורי. שנית, יש להעניק לבני 75 ומעלה פטור מתשלומי השתתפות ברכישת תרופות לטיפול במחלות כרוניות.
הגדלת המימון הממשלתי והפניית כספי הביטוחים המשלימים למערכת הציבורית. פרופ' דב צ'רניחובסקי ממרכז טאוב: "יש להגדיל את המימון הציבורי למערכת הבריאות." ראשית, להגדיל בהדרגה ובאחריות את המימון הממשלתי למערכת, בכפוף לשינויים מבנייםושיפורים בביצועיה, לרמה של כ-75% מסך המימון, בדומה למדינות אחרות המנהיגות ביטוח בריאות ממלכתי. שנית, יש להעביר את כספי הביטוחים המשלימים שמוכרות קופות החולים – סכום של כ-3.5מיליארד שקלים לשנה– מהרפואה הפרטית לרפואה הציבורית.
תעסוקה
שיפור מס ההכנסה השלילי. מענק תעסוקה (מס הכנסה שלילי) הוכח כאפקטיבי הן בסגירת פערים והן בעידוד תעסוקה, אולם שיעורו בישראל קטן מאוד יחסית למדינות אחרות. ניתן להשתמש בתמריצים אלו כדי לעודד העסקת אוכלוסיות מוחלשות – כולל מיעוטים, מבוגרים ובעלי מוגבלויות. פרופ' איל קמחי מציע להגדיל את סכומי המענק ואת טווח ההכנסות המזכות בו, ובה בעת לפשט את הקריטריונים לזכאות ולהנגיש אותם לכלל הזכאים, רצוי באופן אוטומטי.
פטור מחובת חיסכון לפנסיה ושיפור התנאים לעובדים בעלי שכר נמוך. עובדים בעלי שכר נמוך מתקשים לחיות ברווחה כלכלית מינימלית בהווה, אולם כמו מרבית העובדים בישראל הם מחויבים להפריש משכרם לפנסיה, כלומר למטרה עתידית שעשויה להיות חשובה פחות מבעיותיהם הנוכחיות. פרופ' איל קמחי ממליץ לפטור בעלי שכר נמוך במיוחד מחובת ההפרשה לפנסיה, תוך חיוב המעסיקים להמשיך להפריש לטובתם את חלק המעסיק. בעיה נוספת של המערכת הפנסיונית היא דמי הניהול הגבוהים המוטלים בעיקר על חוסכים קטנים. ניתן להתגבר על כך על ידי פתיחת מסלול פנסיוני לבעלי שכר נמוך בפיקוח מלא של רשות ציבורית.
צמצום פערים בחינוך
תקצוב דיפרנציאלי משמעותי. אי השוויון בין התלמידים בישראל גדול מאוד ביחס לעולם המפותח. החוקרים, פרופ' יוסי שביט, ד"ר יריב פניגר ונחום בלס מציעים שכדי להתמודד עם הפערים במערכת החינוך, יש לתקצב את כל מוסדות החינוך לפי מדד טיפוח אובייקטיבי ואחיד הכולל לא רק את מספר התלמידים, אלא גם את מצבם הסוציו-אקונומי. על התקצוב להבטיח שכל תלמיד יקבל את מכלול הכלים הדרושים לו, ובכללם כיתות קטנות, היצע מגמות לימוד מספק, מורים בעלי הכשרה נאותה, כיתות לימוד מאובזרות ועזרי הוראה.
צמצום ההסללה בתיכון. בישראל נהוגה הפרדה בין מסלולים עיוניים למסלולים טכנולוגיים ומקצועיים בתיכון. שיעור הזכאות לבגרות ושיעור ההשכלה הגבוהה של בוגרי המסלולים המקצועיים נמוכים בהרבה מאלו של בוגרי מסלולים עיוניים בעלי נתונים לימודיים וחברתיים דומים, ויותר מבני המעמדות הנמוכים לומדים במסלולים אלו. כלומר, ההסללה משעתקת את אי השוויון המעמדי בהישגים. חוקרי מרכז טאוב מציעים שכדי למנוע זאת, יש לדחות את החינוך הטכנולוגי לשלב העל-תיכוני ולצמצם את היקפו בתיכון.
צמצום אי שוויון לימודי מחוץ לבית הספר. למדינת ישראל אין מדיניות בנושא תהליכים לימודיים המתבצעים מחוץ לשעות הלימודים: אבחוני לקויות למידה, הוראה מתקנת ושיעורי תגבור (שיעורים פרטיים). על כן, תהליכים אלו תלויים ביכולתה של המשפחה לרכוש שירותים אלו. פרופ' יוסי שביט, ד"ר יריב פניגר ונחום בלס ממרכז טאוב מציעים להקים מערך ציבורי לאבחון לקויות למידה ולטיפול בהן, ובכך לאפשר נגישות לשירות זה לכל האוכלוסייה. כמו כן, על משרד החינוך להקצות משאבים ולשתף פעולה עם הרשויות המקומיות להקמת מרכזי למידה ולהרחבת המרכזים הקיימים, ולהציע לתלמידים נזקקים שיעורי עזר במחיר מסובסד.
תהליכים דמוגרפיים ארוכי טווח
החלת לימודי ליבה לחרדים וניתוק הקשר בין תעסוקה, לימודים בישיבה ושירות בצה"ל. כ-10% מהאוכלוסייה בגילי העבודה הם חרדים, אך לפי הערכות שונות שיעורם צפוי לגדול ליותר מרבע מהאוכלוסייה בגיל העבודה בתוך 5–4 עשורים. החינוך החרדי, בעיקר בקרב הבנים, אינו מקנה לבוגריו כלים להשתלבות בשוק העבודה, וכך צפויים שיעורי העוני בקרב החרדים להישאר גבוהים במיוחד. ד"ר משה חזן וד"ר נעם גרובר מציעים פתרון למצב – החלת לימודי ליבה בחינוך החרדי כתנאי למימונו מכספי המדינה. נוסף לכך, לדעת החוקרים יש לנתק את הקשר בין תעסוקה, לימודים בישיבה ושירות בצה"ל, בכדי לשלב את הגברים החרדים בשוק העבודה ביתר קלות.
דיור
מיסוי ההכנסה משכירות והעברת סמכויות בנושאי דיור, תכנון ומיסוי בנייה וארנונה לרשויות המקומיות. הדיור התייקר באופן חריג בשנים האחרונות וד"ר משה חזן וד"ר נעם גרובר ממליצים לממשלה להתמודד עם הנושא בשני מישורים. בטווח הקצר יש למסות את ההכנסה משכירות בשיעור דומה להכנסה ממקורות אחרים. כמו כן, כדי להבטיח שינוי לטווח הארוך, יש להעביר את שיווק הקרקעות והאחריות להקמת התשתיות לרשות המוניציפלית, ובכך למנוע ריבוי הליכים ביורוקרטיים שמעכבים את הבנייה. כדי לעודד את הרשויות המקומיות לתמוך בבנייה למגורים (שכיום אינה רווחית במיוחד עבורן) מוצע להקל עליהן לקבוע הן את הארנונה למגורים והן את היטלי הפיתוח וההשבחה בשטחן.
רשימת ההמלצות המלאה (לפירוט במסמך המלא לחצו כאן):
כלכלה (ד"ר משה חזן וד"ר נעם גרובר) – החלת לימודי ליבה לחרדים; ניתוק הקשר בין תעסוקה, לימודים בישיבה ושירות בצה"ל;מיסוי ההכנסה משכירות; העברת סמכויות בנושאי דיור, תכנון והטלת מסי בנייה וארנונה לרשויות המקומיות; ביטול מכסים וצמצום הפיקוח על ייבוא מוצרי מזון; הקמת רשות מאוחדת להסדרת שוק הגז;בחינה מחדש של רמת ההוצאה הציבורית במדינה;הקלת הנטל הביורוקרטי על עסקים קטנים וקביעת יעדים לרשות הגבייה והאכיפה;עידוד השימוש בדיווח הכנסות אוטומטיואמצעי דיווח אלקטרוניים
רווחה (פרופ' ג'וני גל) – העלאת גובה הקצבה לקשישים נזקקים לרמת הכנסת קו העוני; העלאת גובה קצבת הבטחת ההכנסה לשיעור של שני שלישים מקו העוני; שיפור התיאום בין מערך מס ההכנסה השלילי ובין קצבת הבטחת הכנסה; יצירת מערך לעידוד חיסכון; הנהגת חוק שירותי רווחה; הגדלה משמעותית של מספר העובדים הסוציאליים הציבוריים; הקמת מרכזי מיצוי זכויות
חינוך (פרופ' יוסי שביט, ד"ר יריב פניגר ונחום בלס) – שיפור איכות ההוראה בכלל, ובמוסדות המשרתים אוכלוסיות חלשות בפרט; תקצוב דיפרנציאלי משמעותי; צמצום ההסללה בתיכון; צמצום אי שוויון לימודי מחוץ לבית הספר; הקטנת הכיתות; שיפור רמת המשמעת
שוק העבודה (פרופ' איל קמחי) – עידוד תעסוקה בקרב חרדים, נשים ערביות ובעלי השכלה נמוכה; מעבר למודל העסקה המציע גמישות למעסיקים והגנה לעובדים; שיפור מס ההכנסה השלילי; בחינה מעמיקה יותר של העלאת שכר המינימום ושיפור האכיפה של חוקי העבודה; פטור מחובת חיסכון לפנסיה ושיפור התנאים לעובדים בעלי שכר נמוך; הגמשת גיל הפרישה
בריאות (פרופ' דב צ'רניחובסקי) –הקמת רשות אשפוז; המשך פיתוח מערכת בריאות הנפש והגדלת תקציביה; הרחבת הזכאות למימון טיפולי בריאות השן; הסדרת הביטוח הסיעודי; קיצור זמני המתנה להליכים רפואיים בשירות הציבורי; צמצום ההשתתפות בתשלום מהכיס על טיפול רפואי; הרחבת היצע כוח האדם במערכת; הגדלת המימון הממשלתי והפניית כספי הביטוחים המשלימים למערכת הציבורית
ההודעה באמברגו עד לתאריך 28.5.15 בשעה 7:00
לפרטים ולתיאום ריאיון נא לפנות לגל בן דור, מנהלת שיווק ותקשורת במרכז טאוב: 054-4642333
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, הוא מוסד עצמאי ולא-מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי היושב בירושלים. המרכז מעניק למקבלי ההחלטות המובילים בארץ ולציבור הרחב מבט-על בתחומי הכלכלה והחברה. הצוות המקצועי של המרכז והצוותים הבין-תחומיים – הכוללים חוקרים בולטים מהאקדמיה ומומחים מובילים מתחומי המדיניות – עורכים מחקרים ומציעים המלצות למדיניות בסוגיות החברתיות-כלכליות המרכזיות שהמדינה ניצבת מולן.