מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מפרסם זו השנה השלישית את "תמונת מצב המדינה" – חוברת תרשימים מקורית, ייחודית וקלה לקריאה ולהבנה, הכוללת תרשים המלווה בהסבר קצר בכל עמוד. החוברת מציגה את מצב החברה והמשק בישראל בכמה תחומי מפתח: יוקר המחיה, דיור, אי שוויון, שוק העבודה, הכלכלה השחורה, האוכלוסייה המבוגרת, חינוך ובריאות. החוברת, המבוססת על מחקרי מרכז טאוב, מפרטת באילו תחומים מצבה של ישראל טוב, או במגמת שיפור, ובאילו תחומים היא זקוקה לשינוי כיוון.
נוסף לחוברת יצרו חוקרי מרכז טאוב תרשימים אינטראקטיביים, המתפרסמים כעת לראשונה, המציגים מכמה ממדים את השינויים בשכר העבודה בישראל לאורך השנים ואת שיעורי העוני ואי השוויון בישראל וב-OECD.
מן הממצאים הבולטים בדוח "תמונת מצב המדינה 2015" של מרכז טאוב:
- שיעור הייבוא של מזון נמוך מאוד ועומד על 16% בלבד מסך ההוצאה הפרטית על מזון. מנתוני מרכז טאוב, בענפים אחרים שיעור הייבוא גבוה בהרבה: ריהוט (כ-40% מהצריכה), הנעלה, הלבשה וחפצים אישיים (כ-70% מהצריכה) וציוד למשק בית (כ-80% מהצריכה). החסמים לייבוא מזון מותירים את יצרניות המזון המקומיות כמעט ללא תחרות, ומאפשרים להן לגבות מחירים גבוהים. (עמ' 7)
- בקבוצות המזון הנצרכות ביותר, כגון בשר, מוצרי קמח ודגנים, ופירות וירקות טריים, שיעור הייבוא נמוך. חוקרי מרכז טאוב מצאו כי התחרות בתעשיית המזון אינה מגיעה לקבוצות המזון הנצרכות ביותר: עיקר ההוצאה הפרטית על מזון בישראל היא על מוצרי קמח ודגנים, בשר ומוצריו, פירות טריים, חלב ומוצריו, ומשקאות קלים – קטגוריות ששיעור הייבוא בהן נמוך מאוד. לעומת זאת, קבוצות מזון ששיעור הייבוא בהן גבוהים יותר, למשל סוכר ומוצריו ודגים, מהוות חלק קטן מההוצאה הפרטית על מזון. (עמ'8 )
- חרדים נעזרים בהלוואות משכנתה גבוהות מבעבר כדי לרכוש דירות. שיעור רוכשי הדירות בקרב החרדים גבוה יחסית, אלא שעם הזמן יכולתם לממן רכישת דירות מצטמצמת: גובה המשכנתה החודשית הממוצעת בקרב חרדים עלה בעשור האחרון ב-72%, אף על פי שמחירי הדירות שרכשו עלו ב-6% בלבד (בזכות מעבר ליהודה ושומרון). הדבר מעיד על הידלדלות משאבים משמעותית במגזר החרדי. (עמ' 5)
- במבחנים הבין-לאומיים, שיעור התלמידים המצטיינים עלה ושיעור החלשים ירד, בניגוד למגמות ב-OECD. בין 2006 ל-2012 שיעור התלמידים הישראלים שהצטיינו במבחני PISA הבין-לאומיים עלה מעט, ושיעור התלמידים החלשים הצטמצם בכ-7%. לעומת זאת, במדינות ה-OECD חלה ירידה בשיעור המצטיינים, ושיעור התלמידים החלשים ירד בכ-2% בלבד. למרות השיפור, שיעור התלמידים החלשים בישראל עדיין גבוה ביחס לממוצע ה-OECD – כ-29% בישראל לעומת כ-18% ב-OECD.(עמ' 50)
- אי השוויון בין משקי בית בישראל הוא מהגבוהים ב-OECD, אך מגמת הירידה בו נמשכת. אי השוויון בהכנסות פנויות (כלומר לאחר תשלומי מסים, קצבאות והטבות) הצטמצם מעט בשנים האחרונות, אך עדיין נותר בין הגבוהים בין המדינות המפותחות. לדברי חוקרי מרכז טאוב, סיבות אפשריות לכך: ההבדלים הדמוגרפיים בין ישראל למדינות האחרות, פערי השכר הגבוהים בשוק העבודה, ויעילותה הפחותה של רשת הביטחון הממשלתית בצמצום הפערים ביחס למדינות האחרות. (עמ' 18)
- מרבית ההכנסה משכר דירה מגיעה למעמדות החזקים. החמישון העליון נהנה משני שלישים מסך ההכנסות משכר דירה של כלל משקי הבית. לפי נתוני מרכז טאוב הכנסתו הממוצעת של משק בית בחמישון זה משכר דירה עומדת על כ-1,500 שקלים בחודש (כפול מסך ההכנסות משכר דירה בקרב ארבעת החמישונים הנותרים). לדברי חוקרי מרכז טאוב, היות שבקרב החמישונים התחתונים שיעור השוכרים גבוה יותר, יש בכך כדי להחריף את הפערים בין קבוצות ההכנסה – דמי השכירות עוברים מהמעמדות הנמוכים למעמדות הגבוהים. (עמ' 20)
- תרשים אינטראקטיבי: שינויים בשכר השעתי: 1997 עד 2011. הגרף מדגים את השינויים לאורך זמן בשכר השעתי של עובדים באחוזונים שונים של התפלגות השכר – החל מירידות השכר הכוללות במהלך האינתיפאדה השנייה, דרך העלייה המתונה בשנים לאחר מכן, ועד ירידות נוספות בשכר שהחלו ב-2008, כשהכלכלה העולמית נכנסה להאטה. המגמה הבולטת ביותר היא ששכרם של האחוזונים התחתונים עלה במידה הרבה ביותר לאורך כל התקופה, ככל הנראה בשל עלייה בשכר המינימום, ולעומת זאת שכרם השעתי של העובדים באחוזונים העליונים עלה רק במעט ביחס לרמתו ב-1997. (לתרשים לחצו כאן ובחר “Wage Changes per Work-Hour”)
- תרשים אינטראקטיבי: שיעורי עוני ואי שוויון. הגרף מציג נתונים שונים על עוני ואי שוויון בישראל ובמדינות מפותחות אחרות. שיעור העוני בישראל עלה לאורך השנים (אף שחלה בו ירידה קלה בשנים האחרונות) והוא גבוה ביחס למרבית המדינות המפותחות, הן כשמדובר בפרטים והן כשמדובר במשפחות. גם אי השוויון בהכנסות בין משקי הבית בישראל הוא מהגבוהים בעולם המפותח, ונמצא במגמת עלייה ארוכת טווח. גם במדד עומק העוני, (המרחק בין הכנסתן הממוצעת של המשפחות העניות לקו העוני, כלומר עד כמה עניות המשפחות) מצבה של ישראל מחמיר – ההכנסה הממוצעת של משפחות עניות ב-1992 הייתה נמוכה ב-26% מקו העוני, וב-2010 היא הייתה נמוכה ב-31%. (לתרשים לחצו כאן ובחר “Poverty and Inequality”)
לקריאת החוברת באתר מרכז טאוב לחצו כאן (סיסמה לפתיחת הפרסום: taub2015). אפשר לקבל עותק מודפס ביצירת קשר עם מרכז טאוב.
ההודעה באמברגו עד לתאריך 18.6.15 בשעה 7:00
לפרטים ולתיאום ריאיון נא לפנות לגל בן דור, מנהלת שיווק ותקשורת במרכז טאוב: 054-4642333
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראלהוא מוסד עצמאי ולא-מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי היושב בירושלים. המרכז מעניק למקבלי ההחלטות המובילים בארץ ולציבור הרחב מבט-על בתחומי הכלכלה והחברה. הצוות המקצועי של המרכז והצוותים הבין-תחומיים – הכוללים חוקרים בולטים מהאקדמיה ומומחים מובילים מתחומי המדיניות – עורכים מחקרים ומציעים המלצות למדיניות בסוגיות החברתיות-כלכליות המרכזיות שהמדינה ניצבת מולן.