שולחן עגול שקיים משרד ראש הממשלה במסגרת השולחן העגול הרב-מגזרי לשעת חירום בהשתתפות חוקרים מתחום הבריאות דן בקשייהם של אנשי מקצוע מתחומים טיפוליים כגון בריאות הנפש, רפואה, חירום והצלה וממקצועות שונים בתחום הבריאות, החינוך והרווחה. במוקד הדיון עמד הקושי להתמודד עם השפעות החשיפה לטראומה ככלל, ובתקופה הנוכחית בפרט, בהתבסס על מלחמת 7 באוקטובר כמקרה בוחן מרכזי.
מתוך הדיונים עלה צורך בסקירת ספרות וגיבוש המלצות בנושא הסיוע למסייעים. המסמך נכתב במשותף על ידי חוקרים ממרכז טאוב, חוקרים מהאוניברסיטאות חיפה, תל אביב ובן-גוריון, חוקרים מהפורום לקידום מערכת בריאות מותאמת טראומה וחוקרים מעמותת "שלומוּת" ומארגונים נוספים לטיפול בנפגעי טראומה. להלן עיקרי הדברים שעלו בסקירה:
תשישות ואפתיה, שחיקה, סטרס ומצוקה הן רק חלק מהתופעות שעימן מתמודדים צוותי מקצועות הבריאות
אירועי 7 באוקטובר השליכו את כלל אזרחי ישראל אל תוך מציאות חדשה של חוויות מטלטלות שלא ידעו כמותן מאז קום המדינה. ההערכה היא שכבר בחודשים הראשונים סבלו יותר מ-30% מהאוכלוסייה היהודית מתסמינים פוסט-טראומטיים. נוסף על מי שחוו בעצמם את האירועים הקשים ואת הפינוי של יישובים שלמים, הולך וגדל גם מספר האנשים שנחשפו ונחשפים לאירועים בעקיפין. צוותי מקצועות הבריאות, המצויים במעגל הראשון של המטפלים בנפגעי טראומה, נקלעים למציאות טראומטית משותפת וחווים יחד עם הנפגעים את השלכות האסון. מחקרים שונים מצביעים על הסיכונים שבחשיפה של מטפלים לתכנים טראומטיים, בהם:
- תשישות חמלה – תשישות ואפתיה המופיעות אצל אנשי מקצוע בעקבות מעורבות רגשית והזדהות עמוקה עם כאבם של המטופלים.
- טראומטיזציה משנית – סימפטומים של דחק ומצוקה בקרב אנשי מקצוע המתעוררים בעקבות הענקת טיפול ממושך לקורבנות הטראומה.
- טראומטיזציה חליפית – תהליך שבו חווייתם הפנימית של אנשי המקצוע ותפיסות עולמם משתנות באופן שלילי בעקבות גילויי אמפתיה כלפי המטופלים שלהם, נפגעי הטראומה.
- מצוקה מוסרית – מתעוררת בקרב אנשי מקצוע עקב התנהגות בניגוד לקוד האתי שלהם, בין שמדובר בהימנעות מעשיית הדבר הנכון או בעשיית מעשה המנוגד לערכים שלהם, ובין שמדובר בעדות לאירוע שלא הצליחו למנוע.
- שחיקה – תופעה המתבטאת בתשישות פיזית, רגשית או מנטלית של המטפלים, בירידה בביצועים ובעמדות שליליות כלפי עצמם או כלפי אחרים, ואף עשויה לגרום להסתגרות רגשית ולאפתיה.
- חוויית טראומה מחדש (רה-טראומטיזציה) – חוויה מחדש של רגעי טראומה בעקבות חשיפה למצב או לסביבה אשר מזכירים טראומה קודמת ומעוררים רגשות ותגובות המקושרים לטראומה זו.
- טראומה מקצועית קולקטיבית – מצב שבו אנשי המקצוע חווים את המציאות הטראומטית שחווים המטופלים שלהם ומי שמשתייכים למערכות התמיכה השונות שלהם (כגון בני משפחה).
תוכניות ושיטות לצמצום השפעת החשיפה לתכנים טראומטיים ולהתמודדות עם הפגיעה הטראומטית באנשי צוות מטפלים
בארץ ובעולם קיימות תוכניות ושיטות עבודה שנועדו לתת מענה אישי וארגוני להתמודדות של אנשי צוות מטפלים עם החשיפה לתכנים ולאירועים טראומטיים. תוכניות אלו מיועדות לפיתוח יכולות התמודדות וליישומן לא רק בשעת חירום אלא גם – ובמיוחד – בעיתות שגרה. כך, כאשר הצוות ייקרא להתמודד עם מקרים מורכבים הוא לא יהיה עייף, מותש ושחוק אלא יגיע מצויד בחוסן רגשי ובמשאבים הנפשיים הדרושים כדי לספק למטופלים מענה מקצועי הנסמך על מיומנותו וניסיונו, כמצופה ממנו.
אסטרטגיות לפיתוח יכולת ההתמודדות האישית של מטפלים: מעבר למגוון שיטות הפעולה הקיימות – דוגמת טיפול קוגניטיבי התנהגותי, עיסוק בספורט ושמירה על אורח חיים בריא, בקשת תמיכה חברתית והצבת גבולות בין החיים האישיים ובין העבודה – חשוב להצביע על היכולות שפיתוחן עשוי לתרום רבות להתמודדות האישית של המטפלים:
- חוסן חליפי – היכולת לשאוב כוחות מהתמודדותם המוצלחת של מטופלים עם הטראומה באופן שגורם לשינוי חיובי בעולמו הפנימי של המטפל.
- שליטה עצמית וויסות אמפתי נכון – פיתוח מודעות של הצוותים המטפלים לעמדותיהם ולרגשותיהם כלפי המטופלים, לצד מציאת איזון בין הניתוק הרגשי הדרוש לתפקוד מקצועי תקין של הצוות בעת אסון ובין טיפוח רגשות אמפתיה כלפי המטופלים באופן שיאפשר להם לתפקד ולא יציף אותם.
אסטרטגיות לפיתוח יכולת ההתמודדות הארגונית: בארגונים המספקים לאוכלוסייה שירותים בתחומים החברתיים – מקופות חולים, דרך מוסדות חינוך ועד רשויות מקומיות – יש חשיבות רבה לפיתוח מערך מקיף לתמיכה במטפלים המועסקים בארגון. להלן כמה דרכי פעולה מרכזיות בהקשר הארגוני:
- קידום מנהיגות ארגונית מותאמת טראומה – בראש ובראשונה, רווחת המטפלים היא גם לטובת המטופלים. יצירת תרבות ארגונית אשר מודעת להשפעה הרחבה של טראומה ומגיבה לה בכל הרמות, כולל תגובה לטראומטיזציה חליפית של המטפלים, לצד יצירת מרחבים בטוחים ומבריאים למטופלים ולמניעת רה-טראומטיזציה, הן צעד חשוב להעצמת העובדים ולהגנה עליהם בזמנים קשים.
הדאגה לטיפול בתסמיני טראומה אצל עובדי הארגון ויצירת סביבה בטוחה לצוות עשויות למנוע או לצמצם את ההשפעות השליליות של החוויות הטראומטיות על הצוות ועל מקבלי השירות ולשפר את איכות הטיפול.
יש לפעול ליצירת מערכת יחסים הדדית ותומכת ולנקוט גם צעדים מעשיים: עידוד העובדים לצאת להפסקות לאוורור נפשי, ארגון ימי גיבוש, דאגה לתזונה בריאה, התייחסות לרווחת העובדים ולבריאותם על ידי פעולות כגון מעקב אחרי רמות סטרס, קיום תקשורת דו-כיוונית הכוללת מתן הסברים ורציונליזציה להנחיות, ועוד.
- גישת שלומוּת העובד וניהול סיכונים פסיכו-סוציאליים – סדרת הנחיות להטמעת מערכת ניהול בטיחות ובריאות תעסוקתית ברמה הארגונית, במטרה לזהות גורמי סיכון פסיכו-סוציאליים המסכנים את הבריאות ואת השלומוּת (well-being) של עובדי הארגון. גורמי סיכון אלו קשורים למבנה הארגוני, לגורמים החברתיים בעבודה ולהיבטים של סביבת העבודה, כגון הציוד המשמש את העובדים והפעילויות הנדרשות מהם, אשר יכולים להשפיע לרעה על בריאות הגוף והנפש של העובדים וגם על העלויות הכלכליות לארגון. מתוך מחויבות הארגון לבריאות העובד ושלומוּתו מצופה ממנו להעריך את הסיכונים הטמונים בסביבת העבודה ולהיערך בהתאם.
- מינוי אחראי שלומוּת. מינוי בעל תפקיד בדרג בכיר שירכז את הטיפול בחוסן העובדים בארגון וידאג ליישומו במבנה הארגוני בכללותו. אחראי השלומוּת מופקד בין השאר על זיהוי גורמי חרדה בקרב העובדים, הפעלת תשתיות לתמיכה בעובדים החווים קושי, הערכת השלומוּת של העובדים וקידום מיזמים מערכתיים לשיפורה. הוא עוסק אך ורק בקידום החוסן, הבריאות והשלומוּת של העובדים בארגון והוא אמור לקיים קשר ישיר עם הנהלת הארגון.
פרופ' נדב דוידוביץ', מעורכי המסמך, אמר: "אנשי המקצוע שנמנים עם הקהילות הנפגעות חווים חשיפה כפולה, הן כמי שנפגעו בעצמם והן כמי שמטפלים בנפגעי האסון. הם נדרשים להמשיך לעבוד גם אם בני משפחתם או חבריהם נהרגו או נחטפו, או שיש במשפחתם הקרובה חיילים או חיילות בשירות סדיר או מילואים. מצב זה מזכיר את המצב בימי מגפת הקורונה, כאשר הצוותים הרפואיים ובני משפחותיהם היו חשופים להשפעות המחלה כמו כלל האוכלוסייה ואף יותר ממנה. מדינת ישראל הגיעה ל-7 באוקטובר כשמערכות הבריאות, בריאות הנפש, החינוך והרווחה מורעבות. אסור לחזור שוב על אותה טעות ולהזניח את הטראומה המשנית של הצוותים. יש לגבש תוכנית מסודרת להקצאת המשאבים הדרושים וכוח האדם המתאים".
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לניר קידר: 050-6242474