לקראת שנת הלימודים החדשה וברוח הדיון המתמשך על הכיתות הגדולות בישראל, מרכז טאוב מפרסם מחקר חדש שבדק את הקשר בין גודל הכיתה ומספר שעות הלימוד ובין ההישגים הלימודיים בהשוואה בין-לאומית, ומצא שאין קשר מובהק בין המשתנים. עורכי המחקר, נחום בלס, פרופ' בנימין בנטל ומיכאל דבאוי, מסבירים שעל מנת להשיג שיפור בהישגים הלימודיים יש צורך ללוות את השינויים בגודל הכיתה ובמספר השעות במהלכים פדגוגיים, משום שאין ראיה שאלה לבדם משפיעים על ההישגים, ומציעים לבחון בשטח מה תהיה ההשפעה של הקטנה של הכיתות במקביל לצמצום מספר שעות הלימוד על ההישגים הלימודיים במסגרת התקציבית הקיימת.
תקציב מערכת החינוך, שהוא השני בגודלו אחרי תקציב הביטחון ומורכב בעיקר משכר המורים, קשור קשר הדוק לגודל הכיתה (המכתיב את מספר הכיתות ולפיכך את מספר המורים) ולמספר שעות הלימוד לכיתה. כל כיתה מתוקצבת באופן בסיסי ברמה שווה, בין 29 ל-32 שעות, עם תוספת של שעות עבור כל תלמיד החל מהתלמיד ה-20. מרבית המחקרים מראים שככל שהכיתה גדולה יותר כך ההישגים נמוכים יותר, בעיקר בקרב תלמידים צעירים ואלה מרקע חברתי-כלכלי חלש – כלומר מבחינה פדגוגית ישנה הצדקה להקטנת מספר התלמידים בכיתה. עם זאת, מהלך כזה כרוך בעלות לא מבוטלת של תוספת חדרי לימוד ומורים. חוקרי מרכז טאוב מצביעים על אפשרות שבה עלות זו תקוזז כולה או בחלקה על ידי הקטנת מספר שעות הלימוד התקניות לכיתה. כך, צמצום מספר שעות הלימוד יכול לאזן את העלות התקציבית של הקטנת הכיתות, ומצד שני, הקטנת הכיתות יכולה לאזן את ה"עלות" של צמצום מספר שעות הלימוד במונחים של הישגים לימודיים.
המחקר של מרכז טאוב בדק את הקשר בין גודל הכיתה ומספר שעות הלימוד ובין ההישגים הלימודיים במטרה לבחון אם ניתן להקטין את מספר שעות הלימוד במקביל להקטנת הכיתות בלי צורך בתוספת תקציב ובלי לפגוע בהישגים הלימודיים של התלמידים. לשם כך הם הסתמכו על תוצאות המבחנים הבין-לאומיים טימס (יסודי) ופיזה (על-יסודי) בשנים 1999–2019 ועל נתוני גודל הכיתה ומספר שעות הלימוד ב-31 המדינות שהשתתפו בהם.
בהשוואה של הקשר בין גודל הכיתה הממוצע ובין ציוני התלמידים במדינות שונות לא נמצאה קשר ברור בין המשתנים, בעיקר משום שההבדלים בין המדינות – הן בגודל הכיתה והן בציונים במבחנים – גדולים בהרבה מהשינויים שחלו בתוך המדינות לאורך זמן. כך למשל, ביפן ובקוריאה הדרומית הכיתות גדולות והציונים גבוהים, לעומת מקסיקו וישראל, שבהן הכיתות גדולות והציונים נמוכים. בדומה לכך לא נמצא קשר ברור בין שעות הלימוד ובין ההישגים הלימודיים.
בסיכומו של דבר לא נמצא קשר סיבתי מובהק בין גודל הכיתה ומספר שעות הלימוד ובין הישגי התלמידים. ממצא זה מלמד שקיימת לכאורה אפשרות להקטין את מספר התלמידים בכיתה, על כל היתרונות החינוכיים הנלווים לכך, בלי ההשלכות התקציביות הכבדות הנלוות לגידול במספר המורים. בהינתן חשיבות העניין, מדגישים החוקרים, כדאי לבחון אותו בניסוי מבוקר רחב היקף.
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.