כרבע ממשקי הבית בישראל עם ילדים בגיל הרך חיים בעוני, בעיקר בקרב החברה הערבית והחברה החרדית. אף שההוצאה על סבסוד מעונות יום להורים עובדים ולילדים בסיכון גדלה בעשור האחרון, שיעור ההשתתפות במסגרות לגיל הרך בחברה הערבית עומד על 18% בלבד, נמוך משמעותית משאר קבוצות האוכלוסייה. יתר על כן, השתתפות ממושכת במסגרות לגיל הרך בישראל אינה משפרת את הישגיהם העתידיים של תלמידים בבית הספר היסודי, מה שעלול לנבוע ממצבן הירוד של מסגרות החינוך הללו בישראל. כמו כן, אימהות ערביות רבות אינן שולחות את הילדים למסגרות בשל עלותן הגבוהה של המסגרות לעומת שכרן הנמוך.
לקראת כינונה של ממשלה חדשה ועל רקע הסערה שהתעוררה סביב השאלה אם להשאיר את תחום הגיל הרך באחריות משרד החינוך או להחזירו למשרד הכלכלה והתעשייה, מרכז טאוב מפרסם חוברת נתונים ייחודית המשרטטת תמונת מצב מורכבת של הגיל הרך בישראל. הנתונים מצביעים על הבדלים ניכרים בין יהודים וערבים בהשתתפות במסגרות לגילאי לידה עד שלוש, ועל שיעורי עוני גדולים מאוד בקרב ילדים בישראל, בעיקר בקרב ילדים ערבים וחרדים בגיל הרך. חוקרי מרכז טאוב מציעים גם חלופות מדיניות להתמודדות עם המצב המורכב. החוברת הופקה במסגרת יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך, שפעילותה נתמכת על ידי קרן ברכה, קרן ברנרד ון ליר, ויד הנדיב.
שיעור העוני בקרב ילדים בישראל (גילי 0-17) הוא הגבוה ביותר במדינות ה-OECD
- על פי נתוני ה-OECD, שיעור העוני היחסי בישראל בקרב ילדים בגילי לידה עד 17 עמד בשנת 2019 על 22%. מרכז טאוב מצא כי שיעור העוני בקרב משקי הבית בישראל עם ילדים בגילי לידה עד 4 גדול אף יותר – רבע ממשקי הבית האלה חיים מתחת לקו העוני. שיעור משקי הבית עם ילדים בגילים אלו החיים מתחת לקו העוני גבוה במיוחד בקרב חרדים (58%) וערבים (55%) בהשוואה ליהודים לא-חרדים (8%).
- תלמידים שמשפחתם הייתה בחמישון התחתון של התפלגות ההכנסה במהלך אלף הימים הראשונים לחייהם מגיעים להישגים נמוכים יותר בבחינות המיצ"ב בכיתה ה', גם לאחר פיקוח על הכנסת המשפחה בשנים מאוחרות יותר. לעומת זאת, הכנסה משפחתית גבוהה באלף הימים הראשונים לחיים קשורה באופן חיובי להישגים בבית הספר היסודי. כלומר, אי-שוויון כלכלי במהלך אלף הימים הראשונים לחיים עשוי להסביר חלקית את הפערים העמוקים בהישגים הלימודיים בין בני שכבות חברתיות-כלכליות שונות בישראל, כפי שעולה ממבחני המיצ"ב וממבחני הישגים נוספים כמו PISA ו-PIRLS.
ההוצאה על מעונות יום עלתה אך לא מנוצלת במלואה
- ההוצאה הממשלתית על סבסוד השהות של ילדים להורים עובדים במסגרות המפוקחות כמעט הכפילה את עצמה בעשור האחרון, מ-660 מיליון ש"ח ב-2009 לכ-1.3 מיליארד ש"ח ב-2019. גם ההוצאה על השתתפות בהחזקת ילדים במעונות יום ובמשפחתונים מתוקף חוק פעוטות בסיכון עלתה, ועמדה ב-2019 על כ-416 מיליון ש"ח.
- בשנים 2014–2019 הושקעו כ-1.17 מיליארד ש"ח בבניית מעונות יום לגיל הרך. כרבע מזה הוקצה לחברה הערבית, אולם שיעור המימוש של התקציב בחברה הערבית נמוך ועומד על כ-50% בלבד – לעומת 79% ברשויות חרדיות ו-61% ברשויות יהודיות לא-חרדיות.
שיעורי השתתפות נמוכים במסגרות חינוך לגיל הרך בחברה הערבית
- רק 18% מהילדים בגילי לידה עד שלוש ביישובים הערביים מטופלים במסגרות מפוקחות לגיל הרך, בהשוואה ל-39% בקרב חרדים ו-26% בקרב יהודים לא-חרדים. יתר על כן, שיעורי התעסוקה הנמוכים בקרב נשים בחברה הערבית מקטינים את הסיכוי של ילדיהן להשתתף במסגרות המפוקחות, שכן ההשתתפות והסבסוד מותנים בעבודה או בלימודים של שני ההורים.
- חלק גדול מהילדים ביישובים הערביים הנמצאים במסגרות חינוך מתקבלים אליהן מתוקף חוק פעוטות בסיכון – 41%, לעומת 11% ברשויות יהודיות לא-חרדיות ו-8% ברשויות חרדיות.
חזרה לעבודה של אימהות והשפעת ההשתתפות במסגרות חינוך על הישגי הילדים
- שיעורי התעסוקה של אימהות יורדים במידה ניכרת לאחר הלידה בשל חופשת הלידה, בעיקר בקרב נשים יהודיות. בקרב נשים ערביות, שיעור התעסוקה נמוך משמעותית עוד לפני הלידה ולכן הירידה בשיעורי התעסוקה שלהן לאחר הלידה מתונה יותר. בקרב אבות לא ניכר שינוי של ממש.
- בחברה הערבית שיעור הילדים לאימהות אקדמאיות שהשתתפו במסגרות לגילאי לידה עד שלוש כמעט כפול משיעור הילדים לאימהות לא-אקדמאיות שהשתתפו בהן (67% לעומת 36%). בקרב יהודים ההבדל קטן ושיעורי ההשתתפות בשתי הקבוצות גבוהים מאוד (93% לעומת 88%). במסגרות לבני 3–6 לא נמצא קשר בין שיעורי ההשתתפות במסגרות והשכלת האם, וההשתתפות היא כמעט אוניברסלית.
- במהלך העשור האחרון גדל ב-34% מספר הילדים המשתתפים במסגרות החינוך המפוקחות, בעיקר במעונות היום. עם זאת, מחקר של מרכז טאוב מצא כי השתתפות במסגרות עד גיל שלוש אינה תורמת להתפתחות הקוגניטיבית של הילדים במונחים של הישגי קריאה בכיתה ד', וייתכן שהדבר נובע מאיכותן הירודה של מסגרות החינוך הללו בישראל (כפי שהיא באה לידי ביטוי בהשכלה הנמוכה של הצוות החינוכי וביחס הגבוה שבין מספר הילדים למספר נשות הצוות החינוכי).
- 54% מהילדים להורים עובדים בחברה הערבית זכאים לדרגות סבסוד גבוהות במסגרות המפוקחות, לעומת 89% בקרב חרדים ו-30% בקרב יהודים לא-חרדים. הזכאות לסבסוד נקבעת בעיקר על פי רמת ההכנסה לנפש במשק בית עם ילדים בגיל הרך, וזו נמוכה מאוד בקרב ערבים ועוד יותר מכך בקרב חרדים, בעיקר בשל מספרם הרב של הילדים.
מרכז טאוב מציע חלופות מדיניות בתחום הגיל הרך בישראל
- הסטת חלק מקצבאות הילדים בגילי העשרה לגיל הרך: במקום קצבה קבועה לאורך כל שנות הילדות אפשר לשקול לחלק את קצבת הילדים אחרת, כך שהקצבאות בשנות החיים הראשונות יגדלו על חשבון הקצבאות בשאר שנות הילדות.
- תוכנית שובָרים: הפעלת תוכנית שוברים להשלמת התזונה ולהספקת סל מזון בריא לילדים בגיל הרך ממשפחות עם הכנסה נמוכה, כפי שקיים למשל בארה"ב. מעבר לסיוע הכלכלי המיידי, לתוכנית כזאת עשויה להיות השפעה גם על ההתפתחות הקוגניטיבית ועל ההישגים הלימודיים של הילדים בהמשך הדרך.
- יצירת תשתיות למסגרות לגיל הרך ביישובים הערביים: התאמת כללי התכנון לבנייה בשכונות הצפופות ביישובים הערביים ועל קרקעות פרטיות; הגדלת המשאבים המוקצים לשלבי התכנון והבנייה של מעונות היום; והוספת תקנים, גיוס והכשרה של אנשי מקצוע. תוכנית זו יכולה להיות מיזם ממשלתי בשיתוף גורמים מהחברה האזרחית.
- הסרת חסמי הנגישות למסגרות המפוקחות בחברה הערבית: עריכת פיילוט לבחינת ביטול התניית הסבסוד בעבודת האם ואימוץ מודל אוניברסלי – מהלך שעשוי להביא מלבד הרחבת הנגישות למסגרות גם לעלייה בשיעורי השתתפותן של נשים ערביות בשוק העבודה; עדכון והנגשת הליך הרישום; הנהגת מערך גמיש של תחבורה ציבורית בפריסה רחבה ביישובים הערביים.
- הקטנת שכר הלימוד במסגרות המפוקחות בחברה הערבית: הגדלת הסבסוד כך ששכר הלימוד לא יעלה על 1,000 ₪ בחודש; אפשרות ליום לימודים קצר, כך שיתאים גם לאימהות שעובדות בהיקפי משרה קטנים; ניצול התקציב שאינו מנוצל של הטבת המס להורים לשם הגדלת הסבסוד הישיר עבור אימהות עובדות שאינן מגיעות למדרגת המס הדרושה לקבלת הסבסוד; הטבות מס למעסיקים שיממנו לעובדים שירותי טיפול בילדים.
- הגדלת מענק העבודה וגמלת השלמת ההכנסה: הגדלת מענק העבודה, בעיקר להורים עובדים לילדים בגיל הרך, כדי לעודד את השתתפותם בשוק העבודה. הגדלת גמלת השלמת ההכנסה והרחבת מימושה בקרב משפחות עניות ע"י שימוש ב"תשלומי העברה מותנים" – תשלומים למשפחות המותנים בהשתתפותן בתוכניות הכשרה מקצועית או בקורס הורות וכדומה.
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לחן משיח, דוברת מרכז טאוב: 054-7602151
או לענת סלע-קורן, מנהלת שיווק, תקשורת וקשרי ממשל במרכז טאוב: 050-6909749.