כמעט שליש מהילדים והילדות הצעירים (עד גיל 4) בישראל חיים מתחת לקו העוני, ומעל מחצית מהילדים החרדים והערבים בקבוצת גיל זו חיים במשקי בית שנמצאים מתחת לקו העוני. מחקר חדש של מרכז טאוב בדק את מאפייני משקי הבית ותנאי החיים של הילדים בגילי לידה עד 4 שחיים מתחת לקו העוני כדי לזהות באילו משקי בית הילדים בטווח גילים זה נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לחיות מתחת לקו העוני, ובכך חשופים להשפעה שלילית על התפתחותם ועל הישגיהם בעתיד.
מחקר חדש של מרכז טאוב שערכו ד"ר יעל נבון וליאורה בוורס בדק את תחולת העוני (כפי שזו מוגדרת בדוח העוני של המוסד לביטוח לאומי לשנת 2018) במשקי בית עם ילדים וילדות עד גיל 4, וכן את מאפייני משקי הבית והסביבה שבה ילדים בגילים אלו חיים ואת מקורות ההכנסה של אותן משפחות, על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2018.
כשליש מהילדים עד גיל 4 חיים בעוני, רובם ערבים וחרדים
תחולת העוני בישראל היא מן הגבוהות במדינות ה-OECD ועמדה על 18% בשנת 2018. בכרבע ממשקי הבית בישראל שחיו מתחת לקו העוני חי ילד מתחת לגיל 4, ו-30% מכלל הילדים עד גיל 4 חיו מתחת לקו העוני. בחלוקה לפי קבוצות אוכלוסייה נמצא כי מעל מחצית ממשקי הבית הערביים והחרדיים עם ילדים עד גיל 4 חיו מתחת לקו העוני – 58% ו-55%, בהתאמה, לעומת 8% ממשקי הבית היהודיים הלא-חרדיים. בקרב הילדים המצב חמור אף יותר – 63% מהילדים הערבים מתחת לגיל 4 ו-58% מהילדים החרדים בגילים אלו חיו מתחת לקו העוני, לעומת 9% מהילדים היהודים הלא-חרדים.
מתוך כלל משקי הבית עם ילדים וילדות עד גיל 4 בישראל – 65% היו משקי בית יהודיים לא-חרדיים, אך הם היוו כחמישית (22%) ממשקי הבית עם ילדים צעירים מתחת לקו העוני. משקי הבית הערביים היוו 16%, אבל חלקם במשקי הבית עם ילדים צעירים מתחת לקו העוני עמד על 42%, ובמשקי בית חרדיים השיעורים היו 19% ו-37%, בהתאמה.
חוקרות מרכז טאוב בדקו את המאפיינים הקשורים למשקי בית עם ילדים צעירים שחיים מתחת לקו העוני ומצאו שתחולת העוני גבוהה במיוחד בקרב משקי בית ללא מפרנסים כלל (87%) או עם מפרנס אחד (57%). ואולם, אף על פי שההסתברות שילדים ששני הוריהם עובדים יחיו מתחת לקו העוני נמוכה יותר, כעשירית מהם עדיין חיים מתחת לקו העוני. בחלוקה מגזרית נמצא כי בקרב משקי בית עם ילדים עד גיל 4 ושני מפרנסים שחיים מתחת לקו העוני, השיעורים גבוהים בעיקר בקרב חרדים (39%) ובקרב ערבים (21%).
"במחקר שלנו נמצא כי 22% מהילדים והילדות מתחת לקו העוני חיו בבית עם שני מפרנסים לפחות", אמרה החוקרת ד"ר יעל נבון. "כשביקשנו לברר מה הסיבה לכך מצאנו שהדבר קשור להיקפי משרה נמוכים, למצבים ששני המפרנסים הם עצמאים ולרמת השכלה נמוכה של המפרנסים. הממצאים האלה מעידים שלא מספיק לעודד הורים לצאת לשוק העבודה ויש לבחון תוכניות התערבות נוספות".
שיוך מגזרי הוא מנבא מרכזי לשיעור העוני, והסיוע הממשלתי לא מספיק
חוקרות מרכז טאוב מצאו כי בקרב ערבים, השיוך המגזרי ממלא תפקיד מרכזי כמנבא חיים מתחת לקו העוני גם בפיקוח על מאפייני משק הבית, ובהם מספר הנפשות, היקף תעסוקת המפרנסים והשכלתם: הסיכוי של ילדים וילדות עד גיל 4 במשקי בית ערביים לחיות מתחת לקו העוני נותר גבוה כמעט פי שישה לעומת יהודים. אצל החרדים, לעומת זאת, תחולת העוני הגבוהה מוסברת ברובה על ידי מספר הילדים הגדול יחסית, היקפי תעסוקה נמוכים ושיעור נמוך של בעלי השכלה אקדמית.
תשלומי העברה (בעיקר ממשלתיים) מסייעים בצמצום תחולת העוני בכ-11% בקרב ילדים וילדות עד גיל 4, אך מידת יעילותם משתנה בין המגזרים השונים: ההעברות העלו מעל לקו העוני 27% מהילדים היהודים הלא-חרדים, לעומת 12% בלבד מן הילדים החרדים – ככל הנראה משום שבמשקי בית חרדיים יש יותר ילדים. אולם מה שמדאיג יותר הוא שבקרב ילדים ערבים תחולת העוני עלתה ב-2%. ההסבר לכך הוא שבחלק גדול יחסית ממשקי הבית הערביים בעלי ההכנסה הנמוכה תשלומי החובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות) גבוהים יותר מההטבות הסוציאליות שקיבלו.
מבדיקת מקורות ההכנסה של משקי בית עם ילדים וילדות עד גיל 4 מתחת לקו העוני עולה כי שיעור ההכנסה מעבודה במשקי בית ערביים דומה לשיעור במשקי בית יהודיים לא-חרדיים – כ-75%, לעומת 54% בקרב חרדים. בהתאם, גם בהכנסה מהעברות ממשלתיות נמצאו הבדלים גדולים: בקרב חרדים 36% מהכנסת משק הבית מקורה בהעברות ממשלתיות, בעיקר עבור לימודים בישיבה (14%) ודמי לידה (4%), ואילו בקרב יהודים לא-חרדים וערבים השיעור עומד על כ-20% ו-23% בלבד, בהתאמה. חלקו של מס ההכנסה השלילי, שנועד לעודד יציאה לעבודה, נמוך מאוד בכל המגזרים.
לרוב משקי הבית החרדיים והערביים מתחת לקו העוני דירה בבעלותם
ילדים צעירים מתחת לקו העוני, בעיקר באוכלוסייה הערבית, חיים בדרך כלל בבתים צפופים יותר ובאזורי מגורים המשתייכים לאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים. אשר לבעלות על דירה – דווקא בקרב משקי בית חרדיים וערביים מתחת לקו העוני בולט שיעור גבוה של בעלות על דירה (עם או בלי משכנתה): 72% ו-82%, בהתאמה, בעוד בקרב יהודים לא-חרדים השיעור עומד על 40%.
מבדיקת ההוצאות של משקי הבית עולה מן המחקר של מרכז טאוב שההוצאה לנפש במשקי בית מתחת לקו העוני נמוכה יותר בכל סעיפי ההוצאה. כמו כן, אף שבמשקי בית מתחת לקו העוני יש יותר ילדים צעירים בממוצע, הם מוציאים פחות על חינוך וטיפול בגיל הרך. בקרב משקי הבית האלה ההוצאה הגבוהה ביותר בתחום זה הייתה עבור מעונות יום, פעוטונים ומשפחתונים – 890 ש"ח בחודש בממוצע (לעומת 1,928 ש"ח בחודש במשקי בית מעל לקו העוני). ההוצאה הממוצעת על גנים פרטיים במשקי בית אלו היא 581 ש"ח, בהשוואה ל-2,233 ש"ח במשקי בית מעל לקו העוני – כמעט פי ארבעה. ההבדלים בסעיף הוצאה זה עשויים לנבוע מכמה גורמים: מכך שבחלק ממשקי הבית האלה יש מפרנס יחיד או שהמפרנס השני עובד במשרה חלקית, ועל כן הילדים זקוקים לפחות שעות במסגרות; מכך שרמת הסבסוד למשפחות מעוטות הכנסה במעונות הסמל גבוהה יותר; ומן הפערים במחירי המסגרות באזורי מגורים המשתייכים לאשכולות חברתיים-כלכליים שונים או במגזרים שונים. בהקשר זה יש לציין שהבדלי מחירים בין המסגרות עשויים להעיד גם על הבדלים באיכותן.
"סביר להניח שהמצב כיום אינו שונה באופן מהותי מהתמונה העולה מנתוני 2018 ששימשו אותנו במחקר, שכן תחולת העוני הכללית כמעט לא השתנתה מאז, וגם בסיוע הממשלתי למשקי בית מתחת לקו העוני לא היו שינויים דרמטיים", אמרה ד"ר נבון.
החוקרות מציעות כמה כיווני מדיניות שעשויים לתרום לצמצום שיעור הילדים והילדות עד גיל 4 שחיים מתחת לקו העוני:
- זיהוי האוכלוסיות המועדות, למשל משקי בית שראשיהם בני פחות מ-30 או משקי בית שבהם שני מפרנסים עצמאים, על מנת לבדוק אם יש צורך לספק להם תמיכה ייחודית.
- המשך עידוד ההשתתפות בכוח העבודה, עידוד הרחבת היקפי המשרה וקידום ההשכלה הגבוהה, לצד בדיקת מנגנון מס ההכנסה השלילי וייעול השימוש בו ככלי לעידוד ההצטרפות לשוק העבודה.
- בדיקת מנגנוני הבטחת הכנסה ודמי אבטלה, ובכלל זה גובה ההטבה, הקריטריונים לקבלתה, שיעורי המימוש ומידת ההשפעה בכל מגזר.
- העברות ממשלתיות – לנוכח הממצא שעלה במחקר, שלפיו כלי זה אינו מסייע לערבים כמו לחרדים וליהודים הלא-חרדים, ראוי לפעול לתיקון המצב, בפרט ביחס לאוכלוסייה זו.
- חינוך וטיפול לגיל הרך – התוכנית לחינוך לגיל הרך שהציגה הממשלה בתחילת השנה, שאמורה לכלול בין השאר פעולות לשיפור מדדי האיכות של המסגרות ומתן הטבות כספיות להורים עובדים, היא תוכנית ראויה להערכה, אולם כדי להבטיח שהסיוע יגיע לאוכלוסיות הזקוקות לו יותר מכול, בהן שיעורים גבוהים של הורים שאינם עובדים, יש לפעול להרחבת מערך הזכאים לסיוע, בין היתר באמצעות הרחבת התמריצים להשתלבות בשוק העבודה והבטחת נגישותם לאוכלוסיות היעד.
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לחן משיח, דוברת מרכז טאוב: 054-7602151.