מחקר חדש שמתפרסם במסגרת היוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות של מרכז טאוב מתמקד בהשלכות הסביבתיות של המלחמה אשר עלולות לגרום למגוון אסונות סביבתיים כגון דליפת נפט, פגיעה במאגרי דלק ובתשתיות החשמל והמים ופליטת חומרים מסוכנים לאוויר.
החוקרות מאיה שדה וד"ר רקפת שפרן-נתן מציגות תמונה מדאיגה בתחומי המים, האנרגיה, אחסון דלקים וחומרים מסוכנים, ביטחון תזונתי, זיהום אוויר ופגיעה בטבע ובבעלי חיים. מחקר זה נועד להביא לתשומת ליבם של קובעי המדיניות והציבור בישראל את הסכנות הפוטנציאליות בתחומים אלה ואת השפעותיהן האפשריות על בריאות הציבור, כמו גם על החוסן הקהילתי של אוכלוסיית העוטף.
היוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות של מרכז טאוב היא מיזם משותף של הפורום לבריאות וסביבה ומרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, שהוקם בתמיכתה של יד הנדיב.
ישראל אינה ערוכה להספקת מים בשעת חירום
בעוד התלות במים מותפלים הולכת וגדלה, הספקת המים מבארות וקידוחים הולכת ונזנחת. כיום ישנן בישראל כ-500 בארות לא פעילות שנסגרו בגלל זיהום שהתגלה בהן ולא נעשה בהן שום תהליך שיקום. זאת אף שמקורות אלו אמורים להיות זמינים בשעת חירום, למקרה שלא יהיה אפשר להפיק מים מותפלים. חשוב לציין גם כי הפקת מים מותפלים דורשת יותר אנרגיה מהפקת מי שתייה מבארות. סוגיית ביטחון מי השתייה ואיכותם עלתה ביתר שאת בזמן המלחמה הנוכחית, כאשר עלה חשש שיחסר כלור לטיהור מי השתייה.
ליקויים בשלב ההיערכות לאירועי חומרים מסוכנים
בישראל יש אלפי מתקנים המחזיקים חומרים מסוכנים (חומ"ס), רבים מהם ממוקמים סמוך לריכוזי אוכלוסייה צפופים: כ-3.2 מיליון מתושבי מדינת ישראל מתגוררים כיום באזורים שבהם קיימת סכנה ממשית לבריאות השוהים בשטח פתוח בעת התרחשותם של אירועי חומ"ס. דוגמה לאירוע חומ"ס הייתה במאי 2021 כאשר רקטה פגעה במכל אחסון של חברת תשתיות אנרגיה וגרמה לשריפה שבערה במשך ימים, לוותה בענן שחור וגרמה לזיהום אוויר כבד ולתלונות של תושבים על ריחות חריפים, צריבה בעיניים וקשיי נשימה.
ממצאי המחקר מדגישים את חשיבותם של פיקוח ואכיפה בכל הנוגע לחומרים המהווים סיכון בריאותי מיידי, לפחות ברמת הפיקוח והאכיפה הנהוגה במצבורי גז פחמני מעובה (גז בישול) המוטמנים בקרקע. נוסף על כך יש חשיבות לחיזוק מערך הכבאות, בדגש על חומרים מסוכנים, ולהשלמת הקמתה של מערכת חומ"ס לאומית כפי שהמליץ מבקר המדינה למשרד להגנת הסביבה.
שינוע נפט בכמויות גדולות – סיכון גדול תמורת רווח כלכלי מועט
המשרד להגנת הסביבה אישר לתקופת המלחמה ולשבועיים נוספים לאחר סיומה להגדיל את כמות הנפט הגולמי המשונע דרך מפרץ אילת לצורכי המשק הישראלי. צעד זה מגדיל את הסיכון לדליפת נפט בעת שינועו, אשר עלולה לפגוע בסביבה הימית במפרץ אילת ובכלכלת העיר הנשענת ברובה על תיירות, ואף להשבית את מתקן ההתפלה בעיר. סכנה זו קיימת בשגרה, אבל היא מתגברת לנוכח ירי הטילים וחדירת כלי טיס בלתי מאוישים מאזור תימן.
חוקרות מרכז טאוב מדגישות כי הרווח הכלכלי למדינת ישראל מצעד זה יהיה מועט ביחס לפוטנציאל ההשלכות הבריאותיות, הסביבתיות והכלכליות. לדבריהן, גם ללא קשר למלחמה, נושא הגדלת מכסת השינוע של נפט דרך מפרץ אילת עומד על סדר היום הציבורי, והחשש הוא שהזמני ייהפך לקבוע על אף התנגדותם של ארגוני סביבה וארגוני בריאות.
המחסור בתקציבים וכוח אדם משאיר את ישראל מאחור
במשרד להגנת הסביבה התכוונו להשתמש בתקציב התוספתי שיועד לו עבור נושאים הקשורים לשינוי האקלים, אך העברת התקציב התעכבה ולבסוף בוטלה בשל המלחמה. גם כספי הקרן לשמירת הניקיון, אשר מקורם בעיקר בהיטל ההטמנה המוטל על הרשויות המקומיות בגין הטמנת פסולת, ואשר יועדו בין השאר להקמת מתקנים למיון פסולת ומתקנים להשבת אנרגיה במסגרת התוכנית האסטרטגית לטיפול בפסולת, קוצצו משמעותית: בתחילת נובמבר החליטה הממשלה ללוות 820 מיליון שקלים מהקרן לטובת הגדלת התגמולים לאנשי המילואים. מלבד העובדה שזהו צעד שנוגד את חוק שמירת הניקיון, ושלא לשם כך נועד המימון, העברת כמחצית מהכספים שהצטברו בקרן למטרות אחרות עלולה לדחות את ביצועה של התוכנית לטיפול בפסולת.
השלכות המלחמה באות לידי ביטוי גם בהקטנת היקפי המיחזור: בכמה רשויות מקומיות לא מפנים בנפרד פסולת מפחי המיחזור בשל מחסור בכוח אדם והתושבים מתבקשים להשליך את כל הפסולת לפח הירוק, המיועד להטמנה.
פעילותה של יחידת ינשוף, האחראית לפיקוח על השלכת פסולת פיראטית ושריפתה, נפגעה גם היא מן המחסור בכוח אדם. מאז תחילת המלחמה חלה ירידה ניכרת בפעילותה של יחידה זו, המונה בסך הכול 15 פקחים, משום שחלקם גויסו לשירות מילואים. בתקופה זו נרשמה עלייה משמעותית בדיווחים על שריפות הנגרמות משריפת פסולת.
נוסף על כל זאת, בשל המלחמה ישראל לא תשתתף בוועידות חשובות בתחום הסביבה, בהן ועידה שתעסוק בגיבוש אמנה בין-לאומית למניעת זיהום פלסטיק. זאת על אף חשיבותו הרבה של נושא זה בישראל, שבה שיעורים גבוהים של שימוש בפלסטיק.
חשש מפגיעה באספקת המזון הטרי ומעליית מחירי הפירות והירקות
הפגיעה האנושה שספגו יישובי עוטף ישראל במלחמה ופינוים של עשרות אלפי תושבים מיישובי הצפון והדרום, בהם חקלאים רבים ועובדים זרים שהועסקו בחקלאות, נושאת עימה מעבר לפגיעה בפרנסתם של החקלאים גם סכנה לפגיעה באספקת המזון הטרי בישראל. הפגיעה בחלקאות עלולה להימשך גם לעונת הזריעה והשתילה הבאה, ובכך להביא לעליית מחירי הפירות והירקות לאורך זמן ולעלייה ביוקר המחיה.
מלבד גידולי פירות וירקות נפגעו מהמלחמה עוד ענפים בחקלאות: גידולי הכותנה באזור עוטף עזה, המהווים 5.7% מסך שטחי גידול הכותנה בישראל, נפגעו מאבק בשטחי כינוס כוחות צבא ומשריפות. גם הרפתות בעוטף (15% מכלל הרפתות בישראל) ספגו מכה כלכלית קשה בעקבות המלחמה, נוסף על פגיעה בבעלי חיים ובתשתיות פיזיות.
פגיעה בטבע ובקרקעות העוטף
אזורי החולות של נתיב העשרה ושל זיקים, כמו גם שמורת מכתש בארי, השטחים הפתוחים ומרחבי הטבע בעוטף כולו ספגו מכה קשה במלחמה. ממצאי המחקר מראים כי הפעילות הצבאית הממושכת עלולה לזהם את הקרקע במתכות רעילות כגון עופרת, ארסן, כספית ונחושת, וכן בדלקים ובחומרים אורגניים אחרים. זיהום זה יכול גם לפגוע בגידולים חקלאיים שהרעלים עשויים לחדור אליהם. לכן, לפני שיקום יישובי העוטף ויישובם מחדש חיוני לערוך סקר לנוכחות מזהמים בקרקע, ובמידת הצורך לפעול לשיקומה וטיהורה.
מאיה שדה, ממחברות המחקר, מסכמת: "כדי למנוע אסון סביבתי יש לחזק את גופי השמירה על הסביבה ולאפשר להם לגייס כוח אדם ולהעניק להם סמכויות ותקציבים, לקדם את החקיקה ולהגביר את האכיפה בתחום בשגרה. בשיקום אזור עוטף עזה ובפיתוחו יש לתת דגש מיוחד לשיקולי בריאות וסביבה, ובכלל זה שמירה על השטחים הפתוחים, שלהם חשיבות רבה לחוסנם של התושבים בשובם לביתם. שיקום יישובי העוטף הוא הזדמנות לתכנון פיזי ותכנון תשתיות בר קיימה מבחינה חברתית וסביבתית".
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לחן משיח, דוברת מרכז טאוב: 054-7602151