למצבן הכלכלי של משפחות באלף הימים הראשונים לחייהם של ילדיהן, מתחילת ההיריון ועד גיל שנתיים, יש השפעה ניכרת והגדולה ביותר על סיכויי ההצלחה של ילדים בישראל. מחקר חדש של מרכז טאוב בחן את השפעתה של ההכנסה המשפחתית לאורך חייהם של ילדים וילדות מהשנה שקדמה ללידתם ועד כיתה ה', ומצא כי להכנסה המשפחתית במהלך אלף הימים הראשונים לחיים – גיל קריטי במיוחד להתפתחות – יש השפעה משמעותית על ההישגים בבית הספר היסודי.
המחקר הופק במסגרת יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך, שפעילותה נתמכת על ידי קרן ברנרד ון ליר, קרן ברכה ויד הנדיב.
המחקר החדש של מרכז טאוב, שערכו החוקרים דנה שי ופרופ' יוסי שביט מצוות היוזמה לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך, בחן את השפעת ההכנסה המשפחתית בכל שנה ושנה, מתחילת ההיריון ועד גיל 11, על ההישגים בבחינות המיצ"ב בכיתה ה' באוריינות מתמטיקה, מדעים, אנגלית ושפת אם.
עוני יחסי שנחווה במהלך אלף הימים הראשונים לחיים משפיע באופן שלילי על הישגיהם של תלמידים בבחינות המיצ"ב בכיתה ה'; עושר יחסי בתקופה זו משפיע לטובה
עוני יחסי שנחווה באלף הימים הראשונים לחייו של הילד, מתחילת ההיריון ועד הגיעו לגיל שנתיים, הוא בעל השפעה שלילית על הישגיו בהמשך החיים: המחקר מצא כי השתייכות לחמישון התחתון של התפלגות ההכנסה בתקופה זו מובילה באופן מובהק סטטיסטית להישגים לימודיים נמוכים יותר בכל מקצועות בחינת המיצ"ב בכיתה ה' – מתמטיקה, אנגלית, מדעים ושפת אם עברית (עבור יהודים בלבד). זאת בפיקוח על הכנסה משפחתית בגילים מאוחרים יותר, השכלת האם והאב, גודל המשפחה, מגדר, לאום ומשקל הלידה. באופן מקביל, להשתייכות לחמישון העליון של התפלגות ההכנסה באלף הימים הראשונים לחיים יש השפעה חיובית ומובהקת סטטיסטית על הישגים. כך למשל, נמצא כי השתייכות לחמישון התחתון של התפלגות ההכנסה באלף הימים הראשונים לחיים קשורה בהרעה של כ-4% סטיית תקן בהישגים הלימודיים העתידיים במתמטיקה, ואילו השתייכות לחמישון העליון בתקופה זו קשורה בשיפור של כ-11% סטיית תקן בהישגים העתידיים באותו מקצוע. להכנסות המשפחה בגילים מאוחרים יותר אין בדרך כלל השפעה כזאת, למעט בשנים הסמוכות לבחינות המיצ"ב (גילי 10–11).
לממצאי המחקר יש משמעות רבה לנוכח שיעורי העוני הגבוהים בקרב ילדים בגיל הרך והפערים הכלכליים הגדולים בין שכבות חברתיות בישראל
המחקר נותן תוקף לשתי טענות המוכרות היטב מן הספרות המחקרית: האחת היא שלעוני שנחווה בגילים צעירים בחיים יש השפעות שליליות ומובהקות סטטיסטית על הישגים מאוחרים יותר; והאחרת, שכאשר הפערים בין המעמדות הגבוהים לבין שאר האוכלוסייה עמוקים מאוד, כמו בישראל, הדבר מקנה לבני השכבות החזקות יתרון גם בהישגיהם הלימודיים העתידיים. חשוב לתת על כך את הדעת במיוחד בישראל, שבה אי-השוויון הכלכלי ושיעור העוני היחסי בקרב ילדים וילדות גבוהים במידה ניכרת לעומת מדינות מפותחות אחרות.
הפערים בישראל גדולים לעומת מדינות ה-OECD
בהשוואה למדינות אחרות ב-OECD, בישראל יש פערי הכנסה ניכרים בין שכבות האוכלוסייה, בעיקר בין בעלי ההכנסות הגבוהות לבין אלה שבתחתית סולם ההכנסות. "המשמעות היא שבישראל ישנה שכבת אוכלוסייה חזקה מבחינה כלכלית הנבדלת משאר האוכלוסייה בהישגים הלימודיים של ילדיה. שכבה זו מסוגלת לקדם את ילדיה טוב יותר בזכות משאביה העודפים, המאפשרים תזונה טובה יותר לאם וליילוד, טיפול רפואי ואבחנתי איכותי, השתתפות במסגרות פרטיות איכותיות לגיל הרך, וכדומה. ייתכן שיש בכך כדי להסביר את הפערים העמוקים בהישגים הלימודיים בין בני שכבות חברתיות-כלכליות שונות בישראל", אומרים החוקרים דנה שי ויוסי שביט.
פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב: "המחקר מראה את החשיבות העצומה לשנות החיים הראשונות, כאשר מצב הילד ומשפחתו בשנים אלו הם ככל הנראה בין המשמעותיים ביותר להצלחתו של הילד במהלך החיים".
המחקר מאשש את הטענה שהכנסותיהן של משפחות במהלך אלף הימים הראשונים לחיים של ילדיהן משפיעים באופן ניכר על הישגיהם הלימודיים העתידיים.
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לחן משיח, דוברת מרכז טאוב: 054-7602151
או לענת סלע-קורן, מנהלת שיווק, תקשורת וקשרי ממשל במרכז טאוב; 050-6909749.