פרק הבריאות בדוח מצב המדינה של מרכז טאוב לשנת 2023 מציג את מצב הבריאות ומערכת הבריאות בישראל ערב המלחמה, ומציג חלק מהבעיות והאתגרים העומדים בפני מערכת הבריאות והאופן שבו היא מנסה להתמודד איתם. המחסור בכוח אדם בתחומים רבים הולך ומחריף, ושיעור מיטות האשפוז נמוך. מצד שני, יש ירידה ניכרת בתמותת תינוקות ועלייה במספר הרישיונות החדשים לעסוק ברפואה. חוקרי מרכז טאוב, פרופ' נדב דוידוביץ', נתן לב וד"ר ברוך לוי מראים שישראל חזרה די מהר ל"נורמלי הישן" והמוכר של טרום הקורונה, המאופיין בשיעור נמוך של הוצאה ציבורית על בריאות; זאת תוך שהיא מתאימה עצמה למצב "הנורמלי החדש" – עידן שלאחר משבר – אשר תקֵף גם כיום במציאות של מלחמה, עם תכנון לטווח ארוך לצורך התמודדות מיטבית עם האתגרים הישנים והחדשים העומדים לפניה.
ישראל נמצאת בשליש התחתון בדירוג מדינות ה-OECD בהוצאה הלאומית על בריאות
ב-2022 עמדה ההוצאה הלאומית על בריאות במחירים שוטפים על 132.6 מיליארד ש"ח. במחירים קבועים מדובר בגידול של 0.8% ביחס לשנת 2021, אך ההוצאה לנפש ירדה ב-1.1%. שיעור ההוצאה הלאומית על בריאות בשנת 2022 עמד על 7.3% מהתמ"ג, לעומת 9.3% בממוצע במדינות ה-OECD ו-16.6% בארה"ב. נתון זה מציב את ישראל בשליש התחתון בדירוג מדינות הארגון.
בשיעור ההוצאה הציבורית על בריאות מתוך ההוצאה הלאומית ישראל נמצאת במקום נמוך אף יותר, ורק פורטוגל, קוריאה הדרומית וצ'ילה נמצאות מתחתיה.
מבחינת המגזר המממן, בשנת 2022 כ-23% מההוצאה הלאומית על בריאות מומנו באמצעות מס בריאות ועוד כ-42% נוספו מתקציב המדינה. סך המימון הפרטי עמד בשנה זו על כ-34%, כמעט רבע ממנו מקורו בתשלומים ישירים של משקי בית לתרופות ושירותים רפואיים.
עלייה מבורכת במספר הרישיונות החדשים לעסוק ברפואה, לצד עלייה בהסמכות במקצועות הבריאות; שיעור האחים והאחיות גדל לאחר מגמת ירידה מתמשכת משנות התשעים
בישראל שיעור הרופאים והרופאות לנפש נמוך מממוצע ה-OECD, אך בעשור האחרון הוא עלה במעט – מ-3 ל-3.3 רופאים לאלף נפש – וחזר קרוב לרמה שהיה בה בשנת 2000.
שיעורם של בוגרי ובוגרות בתי ספר לרפואה בחו"ל גבוה בישראל מבכל מדינות ה-OECD ועומד על כמעט 60%. עם זאת, בעשור האחרון נרשמה ירידה במספרם, בעיקר בעקבות רפורמת יציב שצמצמה את רשימת בתי הספר בחו"ל שהלימודים בהם מוכרים בישראל.
כמו כן, בשנת 2021 ניתנו 2,024 רישיונות חדשים לעסוק ברפואה, פי 2.8 ממספר הרישיונות שניתנו בשנת 2010. 776 מהרישיונות ניתנו לבוגרי בתי ספר לרפואה בארץ, פי 2.2 ממספר הרישיונות שניתנו לבוגרי הארץ בשנת 2010. אך מגמת עלייה זו איננה מספיקה ומשנת 2025 מספר הסטודנטים והסטודנטיות הזמינים להתחלת התמחות צפוי לרדת ב-30%. בצירוף הגידול באוכלוסייה ובצרכים והזדקנותם של אנשי הצוותים הרפואיים עצמם עשוי משבר כוח האדם במערכת הבריאות להחריף עוד יותר. החוקרים מדגישים כי בשנים האחרונות משרד הבריאות משקיע מאמצים רבים על מנת לפתור, או לפחות לבלום, את משבר כוח האדם במערכת.
עלייה נרשמה גם במספר הרשאים לעסוק במקצועות הבריאות. בסוף שנת 2021 90% מהאחים והאחיות היו בעלי הסמכה, לעומת 72% בסוף שנת 2000. מקצועות בריאות נוספים שחלה בהם עלייה הם רוקחות, פסיכולוגיה, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, שיננות ועוד. העלייה בולטת במיוחד בתחום הסיעוד – ב-2021 ניתנו 3,572 רישיונות חדשים, כמעט פי שלושה לעומת שנת 2000. המקצועות שנרשמה בהם ירידה הם טכנאי וטכנאיות שיניים, עובדות ועובדי מעבדה רפואית ועוזרי ועוזרות רוקחים.
שיעור מיטות האשפוז בישראל נמוך משמעותית מהממוצע ב-OECD, במיוחד בפריפריה. משרד הבריאות גיבש מתווה שעשוי לשפר את המצב
בשנת 2022 עמד מספר המיטות לאשפוז כללי בישראל (ללא מיטות לאשפוז פסיכיאטרי) על 1.77 מיטות לאלף נפש – עלייה מזערית לעומת שנת 2021, שבה עמד המספר על 1.75 מיטות לאלף נפש. אמנם לאורך השנים מספר המיטות נמצא במגמת עלייה, אבל ביחס לאוכלוסייה מספרן הולך וקטן. מגמה זו תואמת את המגמות הבין-לאומיות להעביר את מרכז הכובד הטיפולי מאשפוז בבתי חולים אל הקהילה, אך מספר המיטות בישראל עדיין נמוך במידה ניכרת מהממוצע ב-OECD (3.4 לאלף נפש ב-2021). המספר הנמוך של מיטות לאשפוז כללי בולט במיוחד בפריפריה: במחוזות תל אביב וחיפה מספר המיטות לנפש הוא הגבוה ביותר ובמחוזות הצפון והדרום הוא הנמוך ביותר.
ב-27 בדצמבר 2023 פרסם משרד הבריאות את מתווה פיתוח מיטות האשפוז לשנים הקרובות, אשר כולל תוספת של 1,790 מיטות לאשפוז כללי, 300 מיטות לאשפוז שיקומי ו-245 מיטות לאשפוז פסיכיאטרי. המתווה אף הותאם לצרכים שהתעוררו בעקבות המלחמה, בדגש על תחומי בריאות הנפש והשיקום. ב-2028, עם השלמת יישום המתווה, יעמוד מספר המיטות לאלף נפש על כ-1.77.
נתונים על מצב הבריאות בישראל: תוחלת החיים של נשים גבוהה מזו של גברים, שיעורי תמותה גבוהים בירוחם ובדימונה, ירידה ניכרת בתמותת תינוקות
בישראל תוחלת החיים בלידה גבוהה יחסית למדינות ה-OECD, ולפי נתוני 2022 ישראל נמצאת במקום השביעי עם תוחלת חיים של 82.9 שנים, כאשר המספרים המשוערים לשנת 2023 ממשיכים את העלייה שנצפתה עם דעיכת מגפת הקורונה. המחקר מראה שתוחלת החיים של נשים גבוהה מזו של גברים – 84.9 שנים לעומת 80.9 שנים.
ישנם פערים בתוחלת החיים גם בין קבוצות אוכלוסייה: תוחלת החיים של גברים ערבים היא הנמוכה ביותר ושל נשים יהודיות – הגבוהה ביותר. השכלה משפיעה גם היא על תוחלת החיים, ונמצא פער של 6.2 שנים עבור נשים ושל 6.1 שנים עבור גברים לטובת בעלי השכלה על-תיכונית או אקדמית.
במדד שיעור התמותה יש פערים גדולים בין אזורים שונים ובין אוכלוסיות שונות. שיעורי תמותה גבוהים נצפו בעיקר ביישובים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה ויישובים מהפריפריה. בפילוח לפי קבוצות אוכלוסייה נמצאו שיעורי תמותה גבוהים בעיקר ביישובים ערביים, אך גם בירוחם ובדימונה. לעומתם, היישובים עם שיעורי תמותה נמוכים מגוונים וממוקמים ברובם במרכז הארץ.
מדד נוסף שבו נצפו פערים הוא תמותת תינוקות, שם ישראל נמצאת במצב טוב – תמותת התינוקות הממוצעת בה נמוכה ביחס לממוצע מדינות ה-OECD. עם השנים חלה ירידה ניכרת בתמותת תינוקות הן במגזר הערבי והן במגזר היהודי, אך יש פער לא מבוטל בין המגזרים. בשנת 2020 היו במגזר היהודי 1.6 פטירות לאלף לידות חי לעומת 4.7 פטירות במגזר הערבי. ניתן לראות פערים גם על בסיס גיאוגרפי: במחוז הדרום שיעור תמותת התינוקות הוא הגבוה ביותר, במיוחד באוכלוסייה הערבית, ובמחוזות המרכז ותל אביב השיעורים הם הנמוכים ביותר.
מבוטחים מוותרים על רפואה יועצת בגלל זמני המתנה ארוכים
מעקב אחר נתונים על זמני ההמתנה לשירותי רפואה יועצת מעלה שזמן ההמתנה הממוצע נע בין 31 ל-83 יום. כמו כן נצפו פערים גדולים על רקע הבדלים גיאוגרפיים ודמוגרפיים והבדלים במצב הבריאות: זמני ההמתנה הארוכים ביותר דווחו במחוזות המרכז, תל אביב והדרום, והקצרים ביותר במחוז הצפון; יהודים ואחרים דיווחו על זמן המתנה ארוך יותר לעומת ערבים; וחולים כרוניים, הצורכים יותר שירותי ייעוץ בהשוואה לשאר האוכלוסייה, ממתינים יותר זמן מאנשים שבריאותם טובה בדרך כלל. זמני ההמתנה הארוכים, כפי שעולה מהמחקר, הם הסיבה העיקרית לוויתור על טיפול רפואי – 35% מהמבוטחים בוחרים לוותר על טיפול רפואי מסיבה זו. סיבות נוספות הן המרחק מהבית (19%) והתשלום הנדרש (12%).
מבחינת הוצאות הקופות על שירותי בריאות נוספים (שב"ן), נתונים מהשנים 2019–2020 מראים כי ישנם פערים גדולים מאוד בין הוצאות הקופות על האוכלוסייה היהודית ובין הוצאותיהן על האוכלוסייה הלא-יהודית. האוכלוסייה היהודית מתאפיינת בשיעור גבוה של רכישת ביטוח שב"ן: בשנת 2020 לפחות 76% מהאוכלוסייה היהודית החזיקו בביטוח זה, לעומת 46% בלבד בקרב האוכלוסייה הלא-יהודית.
גם עבור ביטוח משלים הוציאו הקופות סכומים גבוהים יותר על האוכלוסייה ביישובים יהודיים – בשנים 2019–2020 הייתה עלות מבוטח בביטוח משלים ביישוב יהודי גבוהה פי 2.3 מהעלות למבוטח ביישוב לא-יהודי. הפער בעלות הרפואית השנתית הממוצעת למבוטח בין יישובים יהודיים ליישובים אחרים נע בין 257 ש"ח ל-361 ש"ח. כמו כן נראה כי יש יותר מבוטחי שב"ן מחוץ לפריפריה, והפערים בולטים במיוחד בקופות החולים לאומית ומאוחדת.
זני הקורונה החדשים מידבקים יותר, אבל החיסונים נגדם עדיין יעילים
לאחר ירידה מתמשכת במספר חולי הקורונה במצב קשה מתחילת השנה, מחודש יוני גדל מספרם פי שלושה לערך. גם במדינות אחרות בעולם, בהן ארה"ב, נצפו עלייה לא מבוטלת במספר החולים במצב קשה וכניסה של תת-זנים חדשים אשר מידבקים יותר, אך דומים בחומרתם הקלינית לזני האומיקרון הקודמים.
שיעורי האשפוז הגבוהים ביותר עקב קורונה הם בקרב בני ובנות 60 ומעלה, ושיא האשפוזים הוא בקרב בני ובנות 80. הנתונים בדבר חולים המאושפזים במצב קשה ומספר הפטירות מראים תמונה דומה, עם שיא בקרב בני ובנות 80–89. מבדיקה לפי מצב ההתחסנות עולה שהתמותה הרבה ביותר היא בעיקר בקרב הלא-מחוסנים, והדבר מרמז שהחיסונים יעילים במניעת תחלואה קשה ומוות גם היום.
פרופ' נדב דוידוביץ' מסכם: "הצורך בחיזוק מערכת הבריאות הציבורית, כפי שנדון בכמה ניירות עמדה שפרסמנו במרכז טאוב, עדיין קיים, וכך גם הצורך בתכנון מיטבי של המשאב החשוב ביותר של מערכת הבריאות – כוח האדם. אנחנו אמנם חיים בעידן "הנורמלי החדש", אבל הוא מתכתב עם "הנורמלי הישן" ועם הבעיות הכרוניות של המערכת. האתגרים שעומדים על הפרק – הזדקנות האוכלוסייה, פערים בבריאות וחיזוק כוח האדם במערכת – מחייבים קשב ניהולי והצבת מערכת הבריאות במקום גבוה בסדר העדיפויות הלאומי".
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לניר קידר, מנכ"ל מרכז טאוב: 050-6242474